יום שני, 28 בפברואר 2011

שוקולד ופירות יבשים



למרות שט"ו בשבט חלף מזמן, יש מתכון שאני חייבת לחלוק איתכם.
הוא פשוט נפלא, אם אתם חובבי שוקולד מריר ופירות יבשים.
המקור הוא של מיקי שמו, למרות שנאלצתי לעשות בו כמה שינויים, בעיקר כי גיליתי ברגע האחרון שנגמרה אבקת השקדים, ואז המרתי בקמח רגיל, ואז הייתי צריכה עוד נוזלים, ואז סיימתי עם כמות כפולה של בצק.
ככה זה עובד אצלי, ניסוי וטעיה. המון טעיה.

אבל בעקרון כמות הבצק הרשומה מטה היא לשתי תבניות פאי 24.
כמות המלית היא לתבנית אחת בלבד.

מאחר והמתכון המקורי היה למנו תאישיות, גם יחס הבצק למלית השתנה, והוספתי עוד פירות יבשים. גם זרקתי פנימה אגוזי מלך ששדרגו את כל העניין להפליא.

אל תתפשרו על שוקולד מריר פחות - לכו על ה- 70%, אחרת לא יהיה מה שיאזן את המתיקות של הסירופ.



פאי פירות יבשים ביין לבן



חומרים:
לבצק הפריך (שתי תבניות פאי 24)-
200 גרם חמאה
100 גרם אבקת סוכר
2 ביצים
380 גרם קמח
2 כפות אבקת קקאו הולנדי
1/2 שקית אבקת אפייה
קורט מלח
3 כפות מים קרים (אם צריך)
לגנאש השוקולד (תבנית אחת)-
230 גרם שוקולד מריר
1 שמנת מתוקה

לפירות היבשים (תבנית אחת)-
300 גרם פירות יבשים שלמים (אני שמתי תאנים, שזיפים, משמשים , צימוקים)
חופן אגוזי מלך
200 גרם סירופ סוכר (מרתיחים 100 גרם סוכר + 100 מ"ל מים)
75 מ"ל יין לבן

הכנה:

בצק - בקערה, מעבדים את החמאה עם אבקת הסוכר. מוסיפים את הביצים.
מוסיפים את שאר החומרים וממשיכים לעבד עד לקבלת בצק אחיד.
עוטפים בניילון נצמד ומכניסים למקרר לחצי שעה.
מרדדים את הבצק לעובי של 1/2 ס"מ ומעבירים לתבנית. אופים בתנור שחומם מראש לחום של 170 מעלות כ-15 דקות.



גנאש השוקולד - מביאים לרתיחה את השמנת, יוצקים על השוקולד, ממתינים כ-2 דקות ומערבבים היטב עד להמסת השוקולד.




פירות יבשים - מרתיחים את סירופ הסוכר עם היין הלבן ומוסיפים את הפירות היבשים. מבשלים 10 דקות.
משאירים בסירופ עד לצינון.



הרכבה - את קלתיות הבצק האפויות ממלאים בגנאש השוקולד בגובה של 1 ס"מ. מסננים את הפירות היבשים מהסירופ ומניחים על הקלתית מעל השוקולד. מניחים לצינון בטמפרטורת החדר.


יום שבת, 26 בפברואר 2011

פינת הפרגון + המלצה על סדנה

מי שלא מכיר את פועלו של מאיר השמן, זה הזמן להכיר:
מאיר בנה מטבח, "כי בית תמחוי אינו מקום לילדים".
כל יום מוקדם בבוקר הוא מכין בו מאות כריכים לחלוקה לכאלה שצריכים אותו,
ובצהרים הוא מכין ארוחות חמות. הכל לילדים שאין להם.
כאלה שהם ממש, אבל ממש, בזמננו אנו - רעבים.
בנוסף מאיר מחזיק שם מחשבים, משחקים, מארגן עזרה בהכנת שיעורי בית - בקיצור, המטבח כבר מזמן מכיל עוד חלקים של הבית.

כל המקום מתנהל, כמובן, על תרומות והתנדבות של אנשים טובים.
ואני יודעת, כולנו עסוקים, והנושא חשוב, אבל קשה למצוא זמן, וכאלה.
אז בדיוק כדי להקל על האפשרות לתרום, בימי שישי מתקיימת סדנה במטבח של מאיר השמן.
כל יום שישי סדנה אחרת, הסדנאות מתפרסמות אצלו באתר, ושווה לעקוב כי הן מתמלאות חיש-קל.

מעבירים את הסדנאות שפים נפלאים, וגם הם עושים את זה בהתנדבות.
חומרי הגלם, גם הם נתרמים בדרך כלל.
מחירי הסדנאות זולים יותר מאילו שתמצאו במקומות מסחריים אחרים.
וכל הכסף שתשלמו עבור הסדנה, ילך לפעילות השוטפת של המטבח של מאיר, וזה כבר מטרה נעלה.



לפני כשבועיים עודדי ואני היינו בסדנה של חוסאם עבאס, השף של מסעדת אל-באבור הידועה.
אוח, זה היה טעים...



אני רק אשוויץ לכם בתמונות, כי מתכונים מסודרים לא כתבנו - וגם לא נפרסם בלי רשות השף (ולא ביקשנו).
אבל אם התמונות יגרמו לכם להרשם לסדנה אצל מאיר - מה טוב.
כשאתם מסתכלים בתמונות, תציצו למעלה במראה המשקפת את מעשיו של השף...


חיתוך עלים - הירוקים שגדלים בגליל


סלט חם - חוביזה



תבשיל עולש בר



טחינת בשר ובורגול לקובה ניה

גלגול קובה ניה



והתוצאה

קובה ניה - פשוט נפלא!

הכנאפה מתחילה בסמנה

את הסמנה מורחים על התבנית העגולה


מפזרים איטריות לכנאפה
גבינת עיזים
ועל הכיריים תוך הידוק מתמיד
ומוכן (כמעט)


הופכים על צלחת הגשה

שופכים סירופ
מנענעים כדי שיספג בכל הכנאפה
מפזרים פיסטוק קצוץ ופורסים



יום שבת, 5 בפברואר 2011

פירורי קפה

עוגה בחושה, מושלמת ליד הקפה. באמת.
קלה להכנה, לחה. חוסלה כהרף עין.

העצלים יכולים להכינה ללא הפירורים, עדיין תצא טעימה, למרות שאין ספק שהשטרויזל למעלה מוסיף קראנצ'יות חביבה.



המקור כאן, והמקור של המקור הוא גורדון רמזי, כפרות עליו ועל הפה המלוכלך שלו.

אצלי הייתי צריכה להעלות את טמפרטורת האפיה ל- 165 מעלות, שכן הפירורים איבדו את צורתם הפירורית...
ממליצה לשים עין על העוגה, ואם תערובת הבצק תופחת ומכסה את הפירורים וגורמת להן להיות שכבה אחידה במקום פירורים - העלו את החום בתנור.

עוד המלצה - העלו את כמות הקפה. השתמשתי באספרסו כפול ארוך, ואני ממליצה לשים כמות כפולה לפחות (דהיינו, שני אספרסו כפול ארוך).
שלא תטעו, גם עם טעם קפה פחות דומיננטי העוגה נהדרת - היא יוצאת לחה ורכה, וכולם רבו אח"כ על הפירורים שנותרו דבוקים לתבנית.



עוגת קפה שטרויזל

חומרים:

60 גר' קמח
40 גר' סוכר חום בהיר
40 גר' חמאה קרה

170 גר' חמאה רכה
170 גר' סוכר
3 ביצים
1/2 כפית תמצית וניל
4 כפות קפה חזק (אני ממליצה להגדיל כמות, כאמור)
100 גר' שקדים טחונים
100 גר' קמח תופח
1/2 כפית אבקת אפיה

הכנה:

חממו תנור ל- 150 מעלות.
שמנו תבנית קפיצית בקוטר 20 ס"מ (אני השתמשתי בחד-פעמית בצורת קוגלהוף).

ערבבו בידים את החמאה, הקמח והסוכר החום לקבלת תערובת פירורית והניחו בצד.

הקציפו יחד את החמאה והסוכר לקרם רך ובהיר. הוסיפו את הביצים אחת אחד תוך הקצפה יסודית אחרי כל ביצה.
הוסיפו את הקפה ותמצית הוניל והקציפו.

ערבבו יחד את הקמח, השקדים ואבקת האפיה, והוסיפו לתערובת החמאה ב"נגלות", עד לקבלת בצק אחיד.

העבירו את הבצק לתבנית, ופזרו מעל את הפירורים.
אפו 50 - 60 דקות, עד שקיסם יוצא לח אך לא רטוב.

קררו לפני החיתוך, והגישו בטמפרטורת חדר.

יום שני, 31 בינואר 2011

סבתא בישלה - סיכום

נגמר... אז הנה במקום אחד, כל חודש הדייסות של פירורים.
היה שווה וחורפי במיוחד, כל הפחמימות האלו.

פולנטה - פולנטה מקמח תירס עם גבינות פטריות כמהין
אבא - דייסת קוואקר עם טראפלס שוקולד רום
אומגה 3 - ריזוטו דגים
הדרים - פודינג אורז עם ריבת לימון, סורבה אשכוליות וג'לי תפוז
הכל זהב - פולנטה מתירס טרי עם ביצה עלומה ומסקרפונה
פרחים - המלצה על תערובת לסחלב
סולת - דייסת סולת מלוחה עם ביצה קשה
בלילה - דייסת חיטה מתוקה מצרית
טפיוקה - טפיוקה בחלב קוקוס עם פירות טרופיים טריים





יום ראשון, 30 בינואר 2011

סבתא בישלה - טפיוקה

הדייסה האחרונה לחודש...
אני מתה על טפיוקה, על המרקם של הפנינים השקופות האלה, על השילוב עם חלב קוקוס.



הטפיוקה היא בעצם פנינים של עמילן, שמיצרות משורש של צמח דרום-אמריקאי. טעם דומיננטי - אין לה. אבל מרקם מגניב - יש ויש.

בפעמים הבודדות בהן הכנתי טפיוקה, ערבבתי אותן עם פירות יער שצבעו אותן באדום - ורוד, בגוונים לא אחידים - כל פנינה נצבעה בגוון אחר של אדום, והכל יחד נראה כ"כ יפה...
הפעם החלטתי ללכת על הקלאסיקה של קוקוס ופירות טרופיים. מצאתי מתכון של רותי רוסו, שנראה לי יסודי מספיק, ונצמדתי אליו.
כמה דברים שאשנה לפעם הבאה: פחות חלב רגיל ויותר סוכר.



טפיוקה עם קרם קוקוס ופירות טריים


חומרים:

1 כוס כדורי טפיוקה קטנים
1 כוס חלב קוקוס
1/2 כוס סוכר (שימו יותר, לפחות 3/4)
1 כוס חלב 3% שומן (מספיק 1/2)
1 כוס פירות העונה חתוכים לקוביות קטנות - אני שמתי מלון, אננס, קיוי, וליצ'י.

הכנה:

מרתיחים בסיר גדול עם מכסה כחמש כוסות מים. כשהמים מבעבעים בעוצמה, מוסיפים את הטפיוקה, בוחשים קלות ומכסים את הסיר.
מבשלים במשך 25 דקות ובוחשים מדי פעם, בעיקר את הקרקעית, כדי שהטפיוקה לא תידבק.
כשהטפיוקה מוכנה היא בצבע שקוף, בלי שום עיגול לבן באמצע. כשתסגרו את האש, לא ניתן יהיה להבחין בכדורים שבתוך המים, אלא אם כן יזיזו או יערבבו אותם.
מסננים את הטפיוקה החוצה ושוטפים אותה קלות במים פושרים.

בזמן שמכינים את הטפיוקה, מרתיחים 2 כוסות מים עם 1/2 כוס סוכר במשך חמש דקות. מוסיפים את החלב ומביאים שוב לרתיחה. מורידים מהאש.
מוסיפים את חלב הקוקוס ומערבבים. שומרים במקרר עד שהטפיוקה מוכנה.
כשהיא מוכנה שופכים אותה פנימה ומערבבים היטב. מצננים כמה שעות.

מגישים מעל פירות טריים חתוכים קטן, ומקשטים בפרוסות גדולות וצבעוניות של פרי מעל.

יום חמישי, 27 בינואר 2011

סבתא בישלה - בֶּלִילַה

והפעם מהצד המצרי של המשפחה - בֶּלִילַה.
דייסת חיטה מתוקה, גרגירים שלמים מבושלים בחלב וסוכר, עם הרבה קינמון וצימוקים.
אוכלים אותה כשיוצאת שן ראשונה לתינוק, ויש הגורסים שזה בגלל שהחיטה התפוחה דומה לשיניים קטנטנות.
אם אתם שואלים אותי, ההקבלה לאו דווקא מעוררת תאבון.
אבל זה כ"כ טעים, בלילה...
אנחנו תמיד אכלנו אותה קרה, אבל הפעם לא התאפקתי ואכלתי אותה גם חמה ישר מהסיר, והיא טעימה לא פחות.



ואי אפשר בלי להזכיר את הסיפור על הבלילה הראשונה של אבא שלי.
כסב גאה, עם יציאת השן הראשונה של הנכדה הראשונה, הוא החליט שהוא מכין בלילה, למרות שהוא, כפי שאולי זכור לכם, בלגי, והבלילה שייכת לצד השני של המשפחה. אבל באין נציג מצרי שיכין את המאכל המסורתי, הוא ניגש ללא חיל ורעדה להכין בלילה.
מה הבעיה, אמר לעצמו. זה קל. חיטה, חלב, סוכר. לבשל.
רק מה, הוא לא מעולם לא בישל חיטה קודם. מדובר על התקופה לפני שהפך לבשלן צמרת.
וכמות החיטה נראתה לו קטנה לכ"כ הרבה אנשים. אז הוא קנה קילו חיטה. אולי יותר, אני לא זוכרת.
ובישל.
היא תפחה ומילאה את הסיר אז מהר מהר, הוא חילק לשני סירים והמשיך לבשל.
ושוב היא תפחה, ושוב חילק.
שורה תחתונה, אכלנו בלילה במשך יותר משבוע. בכל הזדמנות שמענו את המשפט "אולי תאכלו קצת בלילה?"
ובכל פעם שמספרים את הסיפור, כמות הסירים המלאים בבלילה גדלה, אבל זה טיבם של סיפורים כאלה.



בֶּלִילַה

חומרים:

1 כוס חיטה שלמה
3 כוסות חלב
חופן נדיב של צימוקים בהירים
4 כפות גדושות סוכר
1 כפית גדושה קינמון

הכנה:

בסיר קטן לערבב חיטה, חלב, צימוקים וסוכר.
לבשל עד לריכוך מלא של החיטה.
לערבב פנימה את הקינמון ולקרר.


תראו את השיניים.


יום שני, 24 בינואר 2011

סבתא בישלה - סולת



דייסת סולת מלוחה. טעים יותר ממה שדמיינתי.
במתכון נתקלתי בכתבה שהיתה ב- ynet, כאן.
ביצעתי כמה שינויים - יותר קימל, בתור התחלה. אני חובבת קימל. הגדלתי גם את כמות הסולת, כי התחשק לי דייסה סמיכה במיוחד.
הוספתי פלפל שחור, שנראה לי קריטי, ואת הביצה הגשתי מעל הדייסה ולא מתחבאת בתחתית.

אז הנה אחרי השינויים - דייסה שהיא ארוחת ערב שלמה, ממלאת בערבי חורף קרים.



דייסת סולת עם שום וקימל

חומרים:


1/2 כפית קימל
1/4 כפית כמון
2 כפיות שום כתוש
1/4 כפית כוסברה יבשה טחונה
1/2 כפית פפריקה מתוקה
1/4 כוס שמן
בצל קטן קצוץ
1 כף רסק עגבניות מעורבב עם 1 כוס מים רותחים
2 כוסות מים
5 כפות סולת
1 כפית גדושה מלח

להגשה -
2 ביצים קשות מקולפות

הכנה:

מערבבים את הקימל, כמון, שום, כוסברה ופפריקה חריפה ומתוקה. מטגנים את הבצל בשמן עד שמזהיב. מוסיפים את התבלינים ומטגנים דקה יחד.

מוסיפים את הרסק המדולל במים הרותחים ומביאים לרתיחה. מוסיפים את יתר המים ומרתיחים שוב.
מוסיפים את הסולת באיטיות תוך ערבוב, עד שהתערובת חלקה וסמיכה (במידה והתערובת סמיכה מידי, ניתן להוסיף מעט מים ולהיפך).
 
מעבירים לקעריות הגשה, מניחים 1/2 ביצה קשה קלופה בכל צלחת ומפזרים מלח ופלפל מעל לכל הכבודה.

אל תשכחו לעשות פוווו...

יום חמישי, 20 בינואר 2011

סבתא בישלה - פרחים

הפוסט הזה הוא יותר ביקורת מוצרים מאשר מתכון.
והוא מוקדש לר. שקנה לי מתנה ועודד את רוחי ביום קשה במיוחד.



הסחלב, לפחות במקור, היה מוכן על בסיס עמילן שמופק מפקעות פרח הסחלב. על כן השם.
רק מה, נדיר ויקר, הענין הזה.
היום קשה למצוא אבקת סחלב שמופקת באמת מפקעות הסחלב. מרבית האבקות מכילות עמילן תירס.
האבקות הטובות אמורות להכיל אבקת סחלב כתבלין, ועמילן תירס כדי לספק את המרקם הדייסתי.
אבקה שעשויה כולה מעמילן הסחלב - אני לא מאמינה שניתן למצוא היום.
אבל בכל מקרה, ניסיתי.

ר. הגיע מחיפה לביקור בעיר הגדולה ואיתרע מזלו להרים אלי טלפון בעודו בלוינסקי.
אני בדרך, אמרתי לו. אולי תקנה לי אבקת סחלב... אם אתה מוצא משהו אמיתי שהוא לא רק מעמילן תירס.



הוא מצא. החברים שלי יודעים אילו מתנות לקנות לי.
על הקופסא כתוב תבלינים מבלי לפרט, לא נותר לי אלא להאמין למוכרת שאמרה שיש באבקה סחלב אמיתי.
בכל מקרה, יצא טעים לאללה.
ההכנה, מהירה להפליא - 1.5 כפות אבקה לכוס חלב.
לערבב תוך בישול עד שמסמיך.
כמה הערות - זה די מתוק. אם כמוני אתם מעדיפים פחות מתוק, הוסיפו עוד מעט קורנפלור וחלב כדי לדלל את הסוכר.



אני הלכתי על הקלאסיקה של קוקוס (אבל קליתי אותו, שיוציא קצת יותר טעמים), בוטנים קצוצים, וקינמון בשפע.


מתי אכלתם סחלב בפעם האחרונה?

יום שני, 17 בינואר 2011

סבתא בישלה - הכל זהב


נכון שהם נראים כמו שורות של חלמונים?
חשבתם שגמרנו עם פולנטה?
אז לא. ממש לא.
שכן פולנטה ניתן להכין גם מתירס טרי.
בים בם תירס חם.



זה הכי קל בעולם, באמת.
אתם יכולים לשחק עם חמאה ושמן זית, גם גבינות שונות, עם חציל או פטריות מעל, עם עשבי תיבול - מה שבא לכם.
ולהבדיל מפולנטה מקמח תירס, זה לוקח פחות זמן, אבל דורש טחינה.


הכי כיף לנעוץ את הכף ולקחת קצת מהכל...

פולנטה מתירס טרי, עם ביצה עלומה ומסקרפונה

חומרים:

3 קלחי תירס
1 כף חמאה
כפית מלח
2 כפות פרמזן מגוררת

2 ביצים
מיים רותחים עם כף חומץ
2 כפות מסקרפונה
פלפל שחור גרוס גס

הכנה:

מעמידים את הקלחים "על הראש" ומגלפים מהם את גרגירי התירס. סכין טובה והם יורדים מיד, בלי לעשות בעיות. תקפידו לגלף קרוב לגזע הקלח (ככה קוראים לו? גזע? יש לו שם?).



לפני ואחרי

הכניסו את הגרגירים לסיר קטן, עם מלח וחמאה, וכסו במים.
בשלו עד רתיחה, ואז עד שהתירס רך.
עם בלנדר ידני או במעבד מזון טחנו את התירס למחית.
החזירו לסיר (אם הוצאתם את התירס ממנו) ובשלו עד לממרח סמיך...
הוסיפו פרמזן ועוד מלח אם חסר.

בסיר עם מים רותחים וכף חומץ בשלו את הביצה העלומה. הגישו מעל הפולנטה, עם כף מסקרפונה ופלפל שחור.


[ביצים עלומות - כאן]

יום רביעי, 12 בינואר 2011

סבתא בישלה - הדרים

בנובמבר האחרון, לכבוד יום ההולדת, פרגנתי לעצמי ארוחה ב- maze של גורדון רמזי. כבר הייתי בלונדון, אז למה לא...
אחת המנות האחרונות היתה פודינג אורז נפלא, עם מרמלדת הדרים ושוקולד.
אני מתה על פודינג אורז, מתה...
וזו היתה אחת המנות האחרונות הנפלאות שאכלתי מעודי. כל המרקמים הנכונים, הבדלי הטמפרטורות... אח...


מתוך ניסיון לשחזר את המנה, ולכבוד חודש הדייסות, הנה פודינג אורז בניחוח הדרים. בלי שוקולד, אבל עם גרגירי וניל שמנקדים את האורז.
גורדון, דרך אגב, מכין את פודינג האורז בסגנון פאטיסייר, שעושה את כל העניין הרבה יותר עשיר וקרמי. אתם יודעים, חלמונים וסוכר מבושלים לקרם סמיך, ומעורבבים עם האורז.
אבל אני הלכתי על השיטה הקלה של לבשל את האורז, ללא שלבים נוספים.
בהזדמנות (כך הבטחתי לעצמי) אנסה גם את השיטה שלו.



אפשר להגיש את הפודינג חמים ואפשר קר. את כל התוספות ניתן ורצוי להכין מבעוד מועד, ואז רק להרכיב יחד לפני ההגשה.
אם אתם מגישים את הפודינג קר, ערבבו אותו מעט לפני ההשה כדי "לפתוח" אותו, שלא יהיה גוש. תוכלו להוסיף מעט חלב ולערבב אם התקשה במקרר.

פודינג אורז הדרים

חומרים:

1/3 כוס אורז עגול
1/2 2 כוסות חלב
1/3 כוס סוכר
כפית מחית וניל

1 כוס מיץ תפוזים
4 עלי ג'לטין

פרוסות תפוזים דקות
אבקת סוכר

ריבת הדרים טובה (אני הלכתי על ריבת לימון מהעץ של הצלמת)

סורבה הדרים טוב (אני הלכתי על אשכולית אדומה של דורו)



הכנה:

השרו את עלי הג'לטין במים קרים עד לריכוך.
המיסו במיקרו בפולסים (זהירות שלא ירתחו). ערבבו עם מיץ התפוזים. העבירו לתבנית סיליקון או לכלי שטוח.
קררו היטב עד להתמצקות. אם הכנתם בכלי שטוח חיתכו לצורה הרצויה (קוביות? מעויינים? עיגולים עם כף פאריזיאן? תתפרעו).

את פרוסות התפוזים הדקות פזרו בשכבה אחת על תבנית עם נייר אפיה. פזרו אבקת סוכר בנדיבות רבה.
אפו ב- 150 מעלות עד שהפרוסות מבריקות וקריספיות מעט. קררו.

בסיר קטן ערבבו את האורז, החלב, הוניל והסוכר. הביאו לרתיחה, והורידו לאש נמוכה. בשלו תוך ערבוב מדי פעם, עד שמסמיך והאורז מתרכך.
קררו לטמפרטורה הרצויה.

להגשה - בקערית שקופה שימו כף ריבה. שימו מעל כמות נדיבה של פודינג אורז.
כדור סורבה, קובית ג'לי ופרוסת תפוז מעל ישלימו את הלוק.