‏הצגת רשומות עם תוויות אוכל. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות אוכל. הצג את כל הרשומות

יום ראשון, 25 בספטמבר 2011

רעיונות לחג

אז כמו בשנה שעברה, הנה כמה רעיונות ראש-השנה-יים במיוחד:

סלט לוביה וירקות שורש



לוביה ברוטב עגבניות



תפוח אפוי - קלאסיקה



דובשניות



ואיך לא, עוגת הדבש של ברי סייג



חג שמח לכולם!
ולכל חברי העוסקים בשינויים בחיים שלהם, אתם יודעים מי אתם - שיתגשמו כל חלומותיכם השנה, קטנים כגדולים.

יום ראשון, 3 באפריל 2011

סדנת מתוקים - לכבוד תערוכת "מבשלים" 2011

לפני כשבועיים הוזמנו, עודדי ואנוכי, לסדנת מתוקים לבלוגרים, לכבוד תערוכת "מבשלים" שמתחילה ב- 05 לאפריל, ותמשך שלושה ימים.

מעט על התערוכה תוכלו לקרוא כאן. מאחר ולא הלכתי בשנה שעברה (טיול לצ'כיה קודם לתערוכות, מפתות ככל שתהיינה), רק שמעתי חוויות מפרגנות מכל מי שהיה, ופיתחתי סקרנות בריאה, והצטרפתי בשמחה גדולה לסדנה.

כבלוגרים, אנחנו מקבלים הצעות אינספור להגיע לסדנה, חשיפה כזו או אחרת, ארוחה לקידום מסעדה וכן הלאה.
אנחנו בוחרים היטב את המקרים בהם אנו מאשרים את הגעתנו, לא רק בגלל לו"ז צפוף שאנחנו נתונים בו (גם) אלא גם בגלל התחושה שאם נגזים במינון, תהיה זילות מסויימת של מה שאנחנו כותבים בסופו של דבר.
גם כשאנחנו מגיעים לסדנאות, אנו לא מרגישים מחוייבים לכתוב עליהן אם היו סתמיות.
כפי שאמרתי לעודדי השבוע - נכתוב אם יהיה טוב, ואם יהיה גרוע. בכל מצבי הביניים, באמת שאני לא מרגישה חובה לכתוב.
במקרה של הסדנה הזו, היא היתה מצויינת, אז אני מפרגנת בכיף.

ראשית, זו היתה הפעם הראשונה שהגעתי למרכז של בית הספר לקולינריה - בישולים. רשימת המרצים עשתה לי חשק גדול לעשות הסבת מקצוע. באמת היתה תחושה של ניסיון להקים מקום חדש, ברמה אחרת.
את הסדנה העביר השף מיכאל כץ, שהצליח להפתיע אותי בניהול דיון עקרוני על רמת הכשרת השפים בארץ, על שיטות עבודה ברורות, בקיצור - על המקצוע. לא רק על המתכונים, אלא איך בונים אותם נכון. פשוט לא ציפיתי לזה, וזו. היתה הפתעה נעימה, כי אני אישית לא נוכחת בהרבה דיונים כאלה, והם מעט חסרים (לטעמי).




אז אחרי שהוא כבש את ליבי, מיכאל עבר להשתלט על בלוטות הטעם שלי, והתרכז בקינוחים.
אני לא קונדיטור, הוא הצהיר, ואלו קינוחים של מסעדה ולא של קונדיטוריה. אחרי דיון קצר על ההבדלים בין שתי הקטגוריות, התחלנו בתכל'ס, דהיינו, לראות את ההדגמה, ולטעום.
עודדי, שניקר לאורך מרבית הסדנה כי היה במצב תשישות מתקדם, וגם סבל מאובר-דוז של מתוק בגלל אוזני המן, לא טעם דבר, וההפסד כולו שלו.
אני נדבקתי לצלחת של מעדן השוקולד עם קרם הברולה ברוטב התפוזים ולא הרפיתי ממנה. הוא לא היה מתוק מדי, וזה תמיד עושה לי את זה בקינוחים.
זה וטארט הלימון, שמעצם הגדרתו אמור להיות לא מתוק מדי.
בנוסף, הוכן זביון עם תותים, שהיה טוב וקלאסי, ומנה מעט אחרת - רביולי תפוחים על טפיוקה. על המנה הזו מעט בהמשך.

אז הנה תמונות מהסדנה, ומתכון אחד נפלא לקינוח שוקולדי במיוחד.












הרעיון למנת התפוחים היה מקסים - כל הדברים שאפשר לעשות מתפוח, במרקמים שונים, על צלחת אחת.
היה מצע של טפיוקה מבושלת במיץ תפוחים, ג'לי תפוחים, ממולא במחית תפוחים מבושלת, ומוגש עם סורבה תפוחים.
מבחינת שילוב טעמים ומרקמים המנה הזו היתה מנצחת, אני חובבת גדולה של ג'לי ושילובי מרקמים.
מבחינה ויזואלית היו כאלה שהיה קשה להם עם המראה דמוי ביצת העין.
מאחר ואני בהחלט מתכוונת לנסות לשחק עם עניין הרביולי-ג'לטין בבית, אני חושבת שאלך על שילובי צבעים אחרים. את הג'לי עצמו רצוי להשאיר מעט שקוף, כדי שהמלית תבלוט, אבל נראה לי שמלית אדומה תחמיא יותר לכל העסק, אז אולי אלך על פירות יער, ואת המצע אחליף בצבע אחר גם כן.

הטכניקה היא המעניינת כאן - הכנת ג'לטין וקירורו בתבנית שטוחה, חיתוך לרצועות, מילוי, קיפול וחיתוך לעיגולים.












ולסיום, גולת הכותרת של הערב:


מעדן שוקולד וקרם ברולה


חומרים:

לביסקויט (מתכון 1= כ-10תחתיות) -
100 גרם סוכר
כפית תמצית וניל
4 ביצים
70 גרם שקדים טחונים
100 גרם שוקולד נמס מריר
50 גרם קמח
50 גרם קורנפלור
3 כפיות אבקת אפיה

למילוי שוקולד (בערך ל 4מנות) -
250 ג"ר שמנת מתוקה
גרידת לימון מ 2 לימונים
1כפית שטוחה מחית וניל
75 ג"ר שוקולד מריר
150 ג"ר שמנת מוקצפת למצנפת שפופה.

לקרם ברולה -
12 חלמונים
125 ג"ר סוכר
750 מ"ל שמנת
250 מ"ל חלב
2 מקלות וניל

זיגוג קרמל (מכינים כמות גדולה וממיסים בעדינות כל פעם שצריך לזגג) -

80 גר' סוכר
330 גר' שמנת 
130 גר' גלוקוז
30 גר' חמאה
100 גר' שוקולד מריר
5 גר' ג'לטין

ההכנה:

ביסקויט -
מחממים תנור ל - 180 מעלות.
מקציפים את הסוכר,תמצית הוניל והביצים אחת אחרי השניה וממשיכים להקציף עד שמשלש את הנפח.
מוסיפים את השקדים הטחונים והשוקולד הנמס,
מקפלים פנימה את הקמח ואת הקורנפלור ואת אבקת האפייה.
מעבירים את העיסה לתבנית, אופים במשך 30-40 דקות בחלק התחתון של התנור .
מקררים וקורצים עיגולים בקוטר הרינג הרצוי.

מלית - בסיר שמים את השמנת גרידת הלימון והוניל מצמצמים ל- 1/3 (מ 500 מ"ל שמנת ל 330 מ"ל).
שופכים את השמנת החמה על השוקולד ומערבבים למרקם חלק.
נותנים למסה להתקרר לטמפרטורת חדר .
מקפלים לתוכה את השמנת המוקצפת.

קרם ברולה -
מערבבים את הסוכר עם החלמונים, מערבבים את השמנת, החלב והוניל.
מוסיפים את בלילת החלב לביצים ומערבבים בעדינות.
יוצקים לתוך גסטרונום ואופים ב 130 מעלות. לצנן ולהקפיא.
לאחר שקופא, לקרוץ עיגולים בקוטר קטן מזה של בסיס העוגה.



הרכבה -
ברינג לשים בסיס עוגה, מעליו דיסקית קרם ברולה.  למלא במעדן שוקולד, להשאיר רווח של 2 מ”מ לזיגוג קרמל שוקולד.




הכנת הקרמל -
מכינים מהסוכר קרמל זהוב, מוסיפים לו את השמנת, הגלוקוז והחמאה ומרתיחים, מבשלים עד שהמרקם חלק.
יוצקים על השוקולד והג'לטין ומערבבים לעיסה חלקה, מקררים לטמפרטורת החדר ויוצקים על מוס השוקולד עד שפת הרינג.

מקררים ומגישים.




יום שבת, 26 בפברואר 2011

פינת הפרגון + המלצה על סדנה

מי שלא מכיר את פועלו של מאיר השמן, זה הזמן להכיר:
מאיר בנה מטבח, "כי בית תמחוי אינו מקום לילדים".
כל יום מוקדם בבוקר הוא מכין בו מאות כריכים לחלוקה לכאלה שצריכים אותו,
ובצהרים הוא מכין ארוחות חמות. הכל לילדים שאין להם.
כאלה שהם ממש, אבל ממש, בזמננו אנו - רעבים.
בנוסף מאיר מחזיק שם מחשבים, משחקים, מארגן עזרה בהכנת שיעורי בית - בקיצור, המטבח כבר מזמן מכיל עוד חלקים של הבית.

כל המקום מתנהל, כמובן, על תרומות והתנדבות של אנשים טובים.
ואני יודעת, כולנו עסוקים, והנושא חשוב, אבל קשה למצוא זמן, וכאלה.
אז בדיוק כדי להקל על האפשרות לתרום, בימי שישי מתקיימת סדנה במטבח של מאיר השמן.
כל יום שישי סדנה אחרת, הסדנאות מתפרסמות אצלו באתר, ושווה לעקוב כי הן מתמלאות חיש-קל.

מעבירים את הסדנאות שפים נפלאים, וגם הם עושים את זה בהתנדבות.
חומרי הגלם, גם הם נתרמים בדרך כלל.
מחירי הסדנאות זולים יותר מאילו שתמצאו במקומות מסחריים אחרים.
וכל הכסף שתשלמו עבור הסדנה, ילך לפעילות השוטפת של המטבח של מאיר, וזה כבר מטרה נעלה.



לפני כשבועיים עודדי ואני היינו בסדנה של חוסאם עבאס, השף של מסעדת אל-באבור הידועה.
אוח, זה היה טעים...



אני רק אשוויץ לכם בתמונות, כי מתכונים מסודרים לא כתבנו - וגם לא נפרסם בלי רשות השף (ולא ביקשנו).
אבל אם התמונות יגרמו לכם להרשם לסדנה אצל מאיר - מה טוב.
כשאתם מסתכלים בתמונות, תציצו למעלה במראה המשקפת את מעשיו של השף...


חיתוך עלים - הירוקים שגדלים בגליל


סלט חם - חוביזה



תבשיל עולש בר



טחינת בשר ובורגול לקובה ניה

גלגול קובה ניה



והתוצאה

קובה ניה - פשוט נפלא!

הכנאפה מתחילה בסמנה

את הסמנה מורחים על התבנית העגולה


מפזרים איטריות לכנאפה
גבינת עיזים
ועל הכיריים תוך הידוק מתמיד
ומוכן (כמעט)


הופכים על צלחת הגשה

שופכים סירופ
מנענעים כדי שיספג בכל הכנאפה
מפזרים פיסטוק קצוץ ופורסים



יום שלישי, 23 בנובמבר 2010

סליחה, נסעתי

הייתי בביקור משפחתי בלונדון, לכן אין עדכונים.
בדרך.

בינתים, הנה משהו שאחותי מצאה לי, ברוח בריטית להפליא.

יום ראשון, 7 בנובמבר 2010

טוסקנה חלק VI ואחרון

זהו, נגמר.
סיכום אחרון של הטיול לטוסקנה. עבר מהר, מהר מאד.

תודה ללא-סוגרת על התיעוד :-)

והנה יתר החלקים:
חלק I
חלק II
חלק III
חלק IV
חלק V

יום ראשון, 24 באוקטובר 2010

טוסקנה חלק IV

ובו יום קסום בצ'ינקווה טרה, בו הייתי חולה ומסכנה, ואפילו לא טעמתי מהשוקולטה שכולם התעלפו ממנה, אבל הייתי מאופסת מספיק להתלהב מג'ובאני (שם בדוי).

יום רביעי, 13 באוקטובר 2010

רעיונות יתקבלו בברכה

עוד שבוע וחצי בערך, יעלה כאן פוסט על קינוח שאין לו שם.
הוא מסוג הקינוחים שאני מכינה לעיתים מאד רחוקות, כי הוא מורכב ויש לו שלושת'לפים שלבי הכנה.

בדר"כ השם שאני נותנת (אם זה לא מתכון שאומץ ממקור אחר) הוא פשוט תיאור של המנה.

למשל, "סטייק בפיתה". לפעמים "סטייק בפיתה עם עם חומוס-צ'יפס-סלט".
או "עוגת גבינה פירורים". כאן, תאמינו או לא, הכוונה היא לעוגת גבינה, עם פירורים.

אבל בקינוח שהדבר האחרון בו הוא פשטות, השם יכול להיות ארוך מדי.

או במקרה הזה:
בומב שוקולד בשני צבעים עם מוס שוקולד מריר, מוס מסקרפונה וג'לי ליקר שזיפים.

בחיי'ת, תעזרו לי, אנשים טובים.
אתם מוזמנים לשלוח לי רעיונות לשם לכתובת הדוא"ל הבאה:
perurim.blog@gmail.com

השם יכול להיות כל דבר שהוא קצר יחסית למפלצת שהיא תיאור המנה.
זה יכול להיות גם השם או הניק שלכם, אם תצליחו לשכנע אותי למה הקינוח צריך להקרא על שמכם.

אז אני מחכה לכם.

יום שלישי, 12 באוקטובר 2010

טוסקנה חלק II

כן, זהו פוסט בהמשכים.
אחרי החלק הראשון, הנה השני.
הוא מכיל הפניה לגלידה הטובה ביותר שאכלתי מימי, והטירמיסו המזעזע ביותר שאכלתי מימי.

יום שבת, 9 באוקטובר 2010

טוסקנה חלק I

כאמור, נסענו לטוסקנה.
היינו שמונה, ונסענו לתשעה ימים, והספקנו לאכול המון, ולשתות גם המון.
ובגלל שהחיים של עודדי ושלי הם דבש תמרים, אנחנו אפילו מקבלים, יחד עם הנסיעה, שירות כתיבת פוסטים על הנסיעה.
זה בגלל שנסענו עם לא סוגרת ת'פה, והיא כותבת אצלה יומן מסע.
אז בכל פעם שהיא תפרסם, אנחנו יכולים פשוט ללנקק אליה, והחיים שלנו הופכים להיות דבש תמרים עם שומשום.

אז הנה, חלק ראשון של המסע.

יום שני, 6 בספטמבר 2010

שנה טובה!

כשהיינו ילדים, אמא אמרה לנו שה"רך" של הבננה זה דבש. ככה היא קראה לזה.
ואנחנו תמיד טענו שהדבש של הבננה זה רקוב, וזה סתם ניסיון נואל להאכיל אותנו בבננות שיצלחו רק לעוגה.
אבל אם אני זוכרת נכון, אמא שלי היתה עושה אחלה עוגת בננות...

בכל מקרה, כל כותבי "פירורים" (הרבים, כמובן) מאחלים לכולם שנה טובה!
שנה מלאת אוכל מצוין.
שתהיו לראש, וכאלה.

הנה כמה מתכונים עם דבש מהשנים הקודמות. תתפרעו.

קאפקייק זנגביל

עוגת שוקולד לבן ופרג

הוניגקוכנוורפל

פראנטה עם כרובית ודבש

פנקוטה תפוח בדבש