אתה בעצמך אבוקדו!

לא יודעת למה הכותרת של הפוסט היא כזאת.
בחיי שכשהתחלתי לכתוב, זה הדבר הראשון שיצא לי מהראש.
אולי בגלל שאני כ"כ, אבל כ"כ עייפה בזמן שאני כותבת את הפוסט הזה, וכשאני עייפה יוצאים ממני או עצבים, או שטויות גמורות. כרגע, שטויות גמורות, כי אני כנראה במצב רוח טוב.

אבל כשאני מנסה לחשוב מה הקונוטציות של אבוקדו, באמת שהדבר האחרון שחשבתי עליו זה פסטה.
מילה מוזרה, אבוקדו.
א-בו-ק-דו.
נשמע כמו משהו מעט מעליב, אבל לא גס, שמטיחים בפניו של מישהו בויכוח, לא?
כמו "אני חסר כשרון?! אתה חסר כשרון! (אבוקדו שכמוך!)".
כנראה בגלל זה הכותרת.

טוב, יאללה, להתכנס לפוסט נורמלי, בבקשה. אני באמת לא מבינה למה אתם נגררים לכל הברברת הזו.

כבר מזמן נתקלתי בכל מיני מתכונים שעושים שימוש באבוקדו כרוטב לפסטה.
זה די הגיוני, אם תחשבו על זה, אין סיבה לא להחליף את השומן "הרגיל" (שמן זית, חמאה, שמנת).
בתכל'ס, מדובר על רוטב פסטו משודרג.
אני גם הוספתי בייקון ועגבניות קלויות, אבל אפשר לשים פרמזן או כדור מסקרפונה ויהיה נהדר לא פחות.

הפסטה שתתאים לרוטב היא זו שמתאימה לכל רוטב פסטו, פסטה ארוכה וחלקה, כי אין חתיכות שצריכות "להתפס" בפסטה. אני השתמשתי במהדורה המוגבלת של אסם, של פסטה ארוכה, עבה ומעט מסולסלת - תלתלים נאים של פסטה, שנראים כמו מקרוני שעבר ממש עכשיו פרמננט שעוד לא הספיק להפתח.

פסטה ברוטב אבוקדו

חומרים (לשתי מנות):

2 שיני שום קלופות
חופן גדוש של עלי בזיליקום
1 אבוקדו רך
מיץ מחצי לימון
מעט שמן זית
מלח, פלפל

250 גר' פסטה (חצי חבילה)

להגשה (אופציונלי)-
חתיכות בייקון צרובות על מחבת
חצאי עגבניות שרי קלויות.

הכנה:

במעבד מזון רסקו את השום, הבזיליקום, האבוקדו ומיץ הלימון.
הוסיפו שמן זית בהדרגה, רק עד שהכל נמעך למחית אורירית בצבע ירוק בהיר.
הוסיפו מלח ופלפל לפי הטעם. העבירו לקערה.

בשלו את הפסטה לפי הוראות היצרן.

סננו, והעבירו לקערת הרוטב, תוך ערבוב כך שכל הפסטה מצופה.
העבירו לקעריות הגשה, ופזרו מעל בייקון ועגבניות קלויות.

ממולאים part five - אחרי הגשם, או פטריות במלית גבינות

הכי קל בעולם!

אנחנו הכנו עם גבינת טוב טעם, שהיתה טעימה להפליא לפני האפיה, אבל דווקא בגלל שאפינו, החלטנו להמליץ לכם לשים ריקוטה בפעם הבאה, או אתם ממש במצב רוח שחיתותי - מסקרפונה...

זו היתה אחלה מנה ראשונה לארוחת הממולאים שלנו (אלוהים אדירים, זה היה לפני כ"כ הרבה זמן שהספקתי כבר לשכוח מתי היא היתה...).

באופן מפתיע, הפטריות היו טעימות לא פחות יום למחרת בחימום במיקרו. go figure...

פטריות במלית גבינות

חומרים:

10 פטריות פורטבלו או שמפיניון או חורש - העיקר גדולות וטעימות
1 חבילת גבינת טוב טעם (או כפי שכתבנו, עדיף ריקוטה או מסקרפונה)
4 כפות צנוברים קלויים קלות (הקפצנו במחבת ללא שמן)
1/2 חבילה בזיליקום קצוץ
3 כפות גבינת פרמזן מגררת (שווה להשקיע בגבינה איכותית)
מלח, פלפל

לפני אפיה

הכנה:

ערבבו את חומרי המלית.
נגבו היטב את הפטריות, והסירו את הרגל שלהן.
מלאו במלית, ואפו בחום בינוני עד להשחמה קלה של המלית.

סלט בין אדום לשחור

עבדים היינו, אבל עבר לנו.

אלא שבמקום הצורעס של עמישראל במצרים, יש לנו היום צרות חדשות.

למשל, סדר פסח. גם אצלכם המשפחה מתעקשת לקרוא כל מילה ומילה? גם הקטעים שכתוב שקוראים אותם רק בשבת, למרות שהיה יום שני? גם לפי מנהגי העדות שלא ידוע לכם על שייכות כלשהי אליהן? גם אצלכם מתעקשים להמשיך לקרוא את ההגדה עד הסוף אחרי שמסתיימת הסעודה? גם אצלכם קרובה מספר 1 (להלן אמא שלי) מתחרה עם קרוב מספר 4 (להלן דוד שלי) מי קורא יותר מהר את "שפוך חמתך" (מדובר כמובן בביצוע כפול, שנוכל להשוות), ומתעקשים לשיר כל שיר גם בנגינת ספרד וגם בביצוע חוזר בנגינת אשכנז?

בקיצור, החוויה הייתה קשה, עד כדי כך קשה שבתום חמש שעות לערך, כשהסתיימה הנגלה הראשונה של שירים, ניצלנו את ההפוגה וברחנו הביתה, תוך ויתור על הקפה ועל סלט פירות מרשים לקינוח. אין מה לעשות, ליל הסדר הוא טראומתי, ועוד לא אמרנו מילה על הניקיונות של פסח ועל זה שב"וניליה", למשל, לא מגישים גלידה בוופל - כי זה חמץ.

אבל יוצאים מזה גם דברים טובים לפעמים. למשל הסלט הזה לליל הסדר, שהוא גם טעים וגם מושך את העין בניגוד בין צבעים: שחור מול גווני אדום-כתום.

סלט פלפלים, זיתים ותפוזים

חומרים ל-15-20 מנות:

8 עגבניות בינוניות
4 פלפלים צהובים ו/או כתומים
3 תפוזים גדולים
3/4 כוס זיתים שחורים חריפים (לא זיתים דפוקים, שהם מרים, אלא אלה שקונים ממש מעורבים בחתיכות פלפל חריף)
3/4 כוס אגוזי מלך שבורים גס

חומרים לרוטב

1/4 כוס שמן זית
מיץ מחצי לימון
3-4 שיני שום, כתושות
1 כפית שמן שומשום
2 כפיות דבש
1 כפית מלח ים אטלנטי

 
הכנה:

שוטפים את העגבניות והפלפלים, קוצצים אותם לחתיכות קטנות ומניחים בקערה גדולה. מהפלפלים כדאי להסיר לא רק את הזרעים אלא גם את החלקים הפנימיים הלבנים, כדי לא לטשטש את הקונטרסט בין גווני אדום-כתום-צהוב חזקים לזיתים השחורים.

מפלטים את התפוזים - חותכים את בסיסו של כל תפוז, ומסירים ממנו בסכין את הקליפה - כולל הקליפה הלבנה שמתחת לכתומה. אז מכניסים את להב הסכין ועוברים בצידי הפלחים כדי להפריד אותם מהקליפה שבין הפלחים. חותכים כל פלח נטול-קליפה למספר פיסות. הרבה מבשר התפוז מתבזבז בתהליך הזה, אבל זה שווה את זה. מוסיפים כשני שליש מהתפוזים לעגבניות ולפלפלים, את השליש האחרון שומרים לקישוט למעלה.

לגבי הזיתים השחורים, שימו לב שיהיו חריפים! אל תסתפקו בזיתים שחורים "סתם", כי מה שנותן את הטוויסט פה זה הניגוד בין מתיקות התפוזים לחריפות של הזיתים. מגלענים את הזיתים וחותכים אותם לפיסות קטנות. מוסיפים כשני שליש מהזיתים לקערת הסלט. מוסיפים גם שני שליש מהאגוזים.




מערבבים בקערית את המצרכים לרוטב, מוסיפים לקערה, מערבבים את הסלט, טועמים ומתקנים תיבול אם צריך.

כעת עורמים במרכז את הזיתים השחורים שנותרו, מסביבם במעגל את התפוזים שנותרו ובמעגל החיצוני - את שאר האגוזים. מגישים וזוללים. רק אחרי "שולחן עורך", כמובן.

סבתא בישלה - פולנטה

אח, איך אני מתה על פולנטה.
צהובה וגבינתית ודביקה וחמימה ותירסית.
כשהגיתי את חודש הדייסות, היה לי ברור שהוא יפתח בפולנטה.

אז החודש צפויים לכם שני מתכונים של פולנטה, והראשון מביניהם מתבסס על קמח תירס - הפולנטה הכי קלה להכנה.

אז יש כל מיני שיטות להכנת פולנטה מקמח תירס, כשהקלאסית גורסת שיש לערבב את הדייסה תוך שהיא מתבשלת במשך 40 דקות.
כן.
40.
דקות.

אבל, החיים קצרים ויש הרבה פולנטה שאני צריכה להספיק לאכול, אז חפרתי ברשת בחיפוש של שיטות להקלה על שרירי הידים, והנה שיטה שטוענת שניתן לערבב דקה, לכסות על אש קטנה לחמש דקות, לערבב היטב עוד דקה, ושוב חמש דקות וכן הלאה, במשך 40 הדקות בהן הפולנטה מתבשלת.
הלכתי על השיטה הזו. בכל זאת, יש לי חיים.
לא מספקים, אולי. יש מקום לשיפור, אולי. אבל חיים, יש.

יצא נהדר, כ"כ נהדר.
שידרגתי את הפולנטה והגשתי אותה עם מחית כמהין שהבאתי מטוסקנה, אבל ניתן גם להכין פטריות אחרות מוקפצות מעל וזה יצא טעים לא פחות.

את שאריות הפולנטה לא לזרוק.
לשטח בתבנית ולקרר. אח"כ אפשר לפרוס אותן לטגן במעט שמן זית. אבל זה לפוסט אחר, בחודש אחר.

פולנטה גבינות

חומרים:

250 גר' קמח תירס (לא קורנפלור, כן? קמח תירס צהוב גס)
275 מ"ל חלב
600 מ"ל מים
100 גר' גבינת גרוייר מגוררת
50 גר' פרמזן מגוררת
1 כפית מלח שטוחה

להגשה - מחית כמהין (אופציונלי)

הכנה:

הרתיחו את המים והחלב בסיר. הנמיכו את עוצמת הלהבה והוסיפו את קמח התירס בהדרגה.
הדרגה זה הקטע פה - ממש בזרם דק תוך ערבוב, כדי שלא יווצרו גושים. הוסיפו את המלח.
ערבבו היטב, הנמיכו את האש ללהבה הכי קטנה שיש, וכסו. אחרי חמש דקות ערבבו נמרצות, שלא ידבק לתחתית, וכסו לעוד חמש דקות.
ככה להמשיך עד שמוכן - כ- 40 דקות בישול סה"כ.

ערבבו פנימה התנועות נמרצות את הגבינות, עד שהן נמסות ומושכות "חוטים" של גבינה נמסה, אח....
הגישו בקעריות (או כוסיות אספרסו במקרה שלי) עם מחית כמהין מעל.

פשטידת חמציצים

שנים שלא הכנתי פשטידת חמציצים. וביום חמישי היו חמציצים בסופר-מרקט, בשקית ניילון.
לא יכולתי לעמוד בפיתוי...

את מרק החמציצים כולם מכירים, זה המתכון הנפוץ ביותר. את הפשטידה הזו אלתרתי מזמן, כשחיפשתי שימוש נוסף לעלים האלה. במקור הייתי מכינה קיש חמציצים, מעל בצק פריך, אבל באמת היא שאין צורך בבצק. היא פשוט נפלאה גם ככה, עם פחות עבודה.

Ms PacMan

פשטידת חמציצים

חומרים:

2 חבילות חמציצים, שטופות ומנוקות
מעט שמן
1 חבילת גבינה בולגרית 16%
3 ביצים
3 כפות קמח תופח
1 יוגורט/שמנת חמוצה
מעט אגוז מוסקט מגורר
מלח, פלפל

הכנה:

מחממים בווק גדול מעט שמן, וזורקים פנימה את החמציצים, מטגנים בהקפצה עד שכל העלים מתעלפים ומקבלים צבע חום חלודה לא מחמיא. אל תדאגו, ככה זה אמור להראות. להבדיל מתרד או מנגולד, חמציצים לא שומרים על הצבע הירוק בבישול.
בקערה גדולה מפוררים את הגבינה הבולגרית, ומערבבים עם יתר החומרים. מוסיפים פנימה את החמציצים המעולפים, יחד עם הנוזלים שנשארו בתחתית המחבת.
מערבבים היטב, ומעבירים לתבנית משומנת ומקומחת.

אופים בחום בינוני 30-40 דקות עד שהחלק העליון של הפשטידה משחים מעט.
תראו איך הצבע חוזר להיות ירוק יפה.
הפשטידה אמורה לצאת לחה ועסיסית מבפנים, אז אל תתנו לה להתייבש.

ניסיונות בקופסאות שימורים

מהיר בטירוף, ובלי טרחה. לפעמים גם כאלה צריך.
ארוחה מחממת ומנחמת לערבים חורפיים.
תבשיל עם תחושה "קדרתית" (למרות הבישול הקצרצר) מעל אורז, רצוי אורז דביק, חם חם, ולידו סלט מקרר שמאזן את הכל עם טעמי נענע.

תבשיל שעועית-טונה לעצלים

חומרים:

1 בצל קצוץ
שמן זית לטיגון
2 כפיות שום כתוש
1/4 כפית צ'ילי גרוס
פלפל שחור
1/2 כפית גרגירי כוסברה טחונים
1 כפית כורכום
1 כפית פפריקה מתוקה
2 קופסאות טונה בשמן זית
1 קופסת שעועית לבנה ברוטב עגבניות
מלח

הכנה:

בסיר לטגן את הבצל לצבע זהוב.
להוסיף את השום ואת התבלינים ולטגן יחד עוד דקה.
לשפוך את מרבית השמן מקופסאות הטונה (אבל לא צריך "לסחוט" אותה) ולהוסיף לסיר. לטגן תוך ערבוב חמש דקות.
להוסיף את השעועית, לערבב היטב, לטגן עוד שתי דקות.
להוסיף מלח.
להגיש מעל אורז חם.

סלט מלפפונים בנענע

חומרים:

8 מלפפונים צעירים
1 פלפל אדום
1 בצל
1 כף חומץ (לא בלסמי)
2 כפות שמן זית
מלח
עלים מ- 8 גבעולי נענע

הכנה:

לחתוך את הבצל לרבעים, ואותם לפרוס דק. לערבב עם החומץ והמלח ולהניח בצד.
את המלפפונים לפרוס לעיגולים, את הפלפל לרבעים ואז לפרוסות.
את הנענע לקצוץ.
לערבב יחד עם כל יתר החומרים.
טעים במיוחד עם יוגורט איכותי (מצאתי יוגורט 8% נהדר עם מרקם של שמנת חמוצה - כמובן).

עושה עינים

חגי תשרי רק עברו, אז אפשר עדיין לדבר איתכם על לוביה, נכון?

אצלנו בראש השנה אוכלים לוביה, כמו אצל רבים אחרים, ואנחנו כמעט תמיד מוצאים בשוק לוביה ירוקה, ארוכה ארוכה, ומבשלים אותה עם רוטב עגבניות, ומגישים עם אורז בערב החג.

השנה, החמסין הארור גמר על כל תוצרת הלוביה. במקום היחיד שמצאתי היא היתה כ"כ מסכנה ועלובה, שלא טרחתי אפילו לקנות, והלכתי ישר על הלוביה היבשה.

למרות שאני שומרת חסד נעורים ללוביה הירוקה, זו הפעם הראשונה שהכנתי לוביה יבשה ברוטב עגבניות, והיא נהדרת, באמת.

ראשית, היא פוטוגנית להפליא, שחורת עין וצחורת פנים.

שנית, יש בה משהו מנחם, בדיוק כמו שעועית לבנה. אני יודעת, אני מוזרה. שעועית לבנה ברוטב עגבניות, כשהיא באה בליווי אורז, היא קומפורט-פוד בשבילי. אז גם הלוביה ככה. רק שיש בה משהו עדין יותר משעועית.

במתכון לא הכי מסודר, כי אין בו כמויות, אבל אני סומכת על היכולת שלכם לטעום ולהחליט מה להוסיף.

לוביה יבשה ברוטב עגבניות

חומרים:

לוביה
בצל
שמן לטיגון
קופסת עגבניות מרוסקות גדולה
מעט רסק עגבניות
מלח, פלפל
פפריקה מתוקה
פפריקה חריפה
גרעיני כוסברה טחונים

הכנה:

השרו את הלוביה במים למשך 4-8 שעות. סננו.
פירסו את הבצל לרצועות וטגנו בשמן עד לצבע זהוב. הוסיפו את התבלינים וטגנו דקה.
הוסיפו את הלוביה, העגבניות, הרסק, ומים לכיסוי.
הביאו לרתיחה, הנמיכו את עוצמת הלהבה, ובשלו עד לריכוך. אצלי לקח די הרבה זמן, והוספתי מים רותחים פעמיים.
אז תהיו עם היד על הדופק.

אביב מתעורר

רגע לפני שהאביב בורח ומתחיל החום הסיוטי, הנה מתכון ל-Spring rolls, מבוסס על המתכון המקורי שהופיע בתוכנית של אלן דג'נרס (המומלצת מאוד), בשינויים קלים. הרוטב שהוצג בתוכנית בסדר גמור, אבל במקומו אנחנו מציעים שדרוג: הרוטב של השף חיים סלמון, שהכנו אותו בסדנה של יד מרדכי. המרכיבים שלו דומים, אבל ביחסים אחרים, והתוצאה: רוטב פיצוץ.

ספרינג רולז - Spring rolls

חומרים ל-20-15 רולים
100 גרם נודלס, שטופים ומצוננים
חצי כוס כוסברה קצוצה
חצי כוס בצל ירוק קצוץ דק
10 עלי בזיליקום קצוצים
20 עלי נענע קצוצים
פלפל אדום קצוץ דק (ז'וליין)
פלפל צהוב קצוץ דק (ז'וליין)
חצי כוס כרוב קצוץ דק
2 מלפפונים חתוכים לרצועות דקות
2 גזרים מגוררים (אני חתכתי ז'וליין וזה הפריע קצת)
אבוקדו - אם המרקם שלו מספיק נוקשה, חותכים לפרוסות בעובי של חצי ס"מ. אם רך מדי, מוציאים בכף - ראו בהמשך.
חבילת נייר אורז, כזה המשמש להכנת דים סאם וכדומה.

חומרים לרוטב
4 כפות סויה
4 כפות מירין (רוטב יפני, מבוסס על חומץ אורז)
4 כפות רוטב צ'ילי מתוק (מי שלא סובל חריפות יכול לוותר)
1/2 ס"מ ג'ינג'ר קצוץ/מגורר
מיץ מלימון שלם
(במקור הרוטב מכיל גם בצל ירוק קצוץ. במתכון הזה אין צורך בכך כי יש בצל ירוק ברולים עצמם)

הכנה

מערבבים בקערה את כל החומרים למעט האבוקדו, ומניחים בצד. המתכון סלחני גם ליחסים אחרים בין המרכיבים - הרולים יהיו טעימים גם אם תגדילו את כמות הבזיליקום, או הפלפל, הכרוב וכן הלאה. הכל לפי טעמכם.

מניחים גיליון של נייר האורז במים חמים למספר שניות, עד שהוא מתרכך. אני גיליתי שהשיטה הטובה ביותר לריכוך היא להחזיק את הנייר ביד ולסובב אותו בתוך המים החמים - ככה הוא מתרכך באופן אחיד ותנועת הסיבוב מאפשרת לכם להיות רגישים למידת הריכוך שלו - אל תתנו לו להפוך לסמרטוטי כי אז קשה לעבוד איתו. זה עניין של 10-20 שניות בערך, תלוי כמה המים חמים.

פורשים את הגיליון על משטח העבודה, עורמים בשליש התחתון שלו 3-4 כפות של תערובת המילוי. מוסיפים פרוסת אבוקדו, אם הוא היה נוח לפריסה. אם הוא רך מדי, מוציאים כף או שתיים מהתוך שלו ומוסיפים.

מקפלים את תחתית הגיליון "צפונה" כך שתעטוף את המילוי. מקפלים את שני הצדדים פנימה כדי לאטום אותם, ומגלגלים את הרול תוך לחיצה עדינה, שיקבל צורת סיגר שמנמן. אם רוצים, אפשר לחתוך כל רול לחצי, באלכסון, לפני ההגשה.

מכיוון שנייר האורז נוטה להידבק כשהוא מתייבש, יש לאכול את הרולים בסמיכות להכנתם. אם מאחסנים אותם הם מתייבשים ונוטים להידבק - לצלחת או אחד לשני. לכן, חוזרים על הפעולה עד שיש די רולים להשביע את הסועדים, לא עד שגומרים את כל התערובת. עודף של התערובת אפשר לאשפז במקרר ולהכין רולים נוספים גם אחרי יום-יומיים, היא לא תתקלקל.

מערבבים את מרכיבי הרוטב בקערה, טובלים כל רול (double dipping הוא חוקי ואף חיוני) ואוכלים.

והאביב המתעורר? זה מחזמר שעלה לפני שבוע בתיאטרון בית לסין, עם נינט טייב, עידו ברלט, אלון לוי, עידו רוזנברג ולהקת "צעירי בית לסין". מומלץ, נינט ממש 100ממת. וזאת אולי ההזדמנות לומר קבל עם ועדה, שאת האולם בדיזנגוף צריך להרוס עד היסוד ולבנות משהו נורמלי.