Posh Nosh 4 - I got a yellow hat on

אוכל יפה, ועגבניה שטוחת חזה.

סלט אבוקדו ומוצרלה, אבל של אנשים שפויים.
על לחם שאור דגנים קלוי.

זה טעים בטירוף, הענין הזה. וקל להכנה, כמובן. על אף הדילמה של איזו עגבניה לבחור.

סלט אבוקדו, מוצרלה על לחם שאור

חומרים (4 מנות):

1 אבוקדו רך, קלוף ופרוס
2 עגבניות בקוביות גסות
חצי בצל אדום פרוס
חצי חבילה כדורי מוצרלה קטנים, או 2 כדורי מוצרלה גדולים קרועים לפיסוץ
שמן זית
מיץ לימון
מלח, פלפל שחור
8 פרוסות לחם קלויות

הכנה:

לערבב הכל חוץ מהלחם, בזהירות, שלא למעוך הכל.
לסדר על הפרוסות.
להתפעל.
לאכול.

סלט בין אדום לשחור

עבדים היינו, אבל עבר לנו.

אלא שבמקום הצורעס של עמישראל במצרים, יש לנו היום צרות חדשות.

למשל, סדר פסח. גם אצלכם המשפחה מתעקשת לקרוא כל מילה ומילה? גם הקטעים שכתוב שקוראים אותם רק בשבת, למרות שהיה יום שני? גם לפי מנהגי העדות שלא ידוע לכם על שייכות כלשהי אליהן? גם אצלכם מתעקשים להמשיך לקרוא את ההגדה עד הסוף אחרי שמסתיימת הסעודה? גם אצלכם קרובה מספר 1 (להלן אמא שלי) מתחרה עם קרוב מספר 4 (להלן דוד שלי) מי קורא יותר מהר את "שפוך חמתך" (מדובר כמובן בביצוע כפול, שנוכל להשוות), ומתעקשים לשיר כל שיר גם בנגינת ספרד וגם בביצוע חוזר בנגינת אשכנז?

בקיצור, החוויה הייתה קשה, עד כדי כך קשה שבתום חמש שעות לערך, כשהסתיימה הנגלה הראשונה של שירים, ניצלנו את ההפוגה וברחנו הביתה, תוך ויתור על הקפה ועל סלט פירות מרשים לקינוח. אין מה לעשות, ליל הסדר הוא טראומתי, ועוד לא אמרנו מילה על הניקיונות של פסח ועל זה שב"וניליה", למשל, לא מגישים גלידה בוופל - כי זה חמץ.

אבל יוצאים מזה גם דברים טובים לפעמים. למשל הסלט הזה לליל הסדר, שהוא גם טעים וגם מושך את העין בניגוד בין צבעים: שחור מול גווני אדום-כתום.

סלט פלפלים, זיתים ותפוזים

חומרים ל-15-20 מנות:

8 עגבניות בינוניות
4 פלפלים צהובים ו/או כתומים
3 תפוזים גדולים
3/4 כוס זיתים שחורים חריפים (לא זיתים דפוקים, שהם מרים, אלא אלה שקונים ממש מעורבים בחתיכות פלפל חריף)
3/4 כוס אגוזי מלך שבורים גס

חומרים לרוטב

1/4 כוס שמן זית
מיץ מחצי לימון
3-4 שיני שום, כתושות
1 כפית שמן שומשום
2 כפיות דבש
1 כפית מלח ים אטלנטי

 
הכנה:

שוטפים את העגבניות והפלפלים, קוצצים אותם לחתיכות קטנות ומניחים בקערה גדולה. מהפלפלים כדאי להסיר לא רק את הזרעים אלא גם את החלקים הפנימיים הלבנים, כדי לא לטשטש את הקונטרסט בין גווני אדום-כתום-צהוב חזקים לזיתים השחורים.

מפלטים את התפוזים - חותכים את בסיסו של כל תפוז, ומסירים ממנו בסכין את הקליפה - כולל הקליפה הלבנה שמתחת לכתומה. אז מכניסים את להב הסכין ועוברים בצידי הפלחים כדי להפריד אותם מהקליפה שבין הפלחים. חותכים כל פלח נטול-קליפה למספר פיסות. הרבה מבשר התפוז מתבזבז בתהליך הזה, אבל זה שווה את זה. מוסיפים כשני שליש מהתפוזים לעגבניות ולפלפלים, את השליש האחרון שומרים לקישוט למעלה.

לגבי הזיתים השחורים, שימו לב שיהיו חריפים! אל תסתפקו בזיתים שחורים "סתם", כי מה שנותן את הטוויסט פה זה הניגוד בין מתיקות התפוזים לחריפות של הזיתים. מגלענים את הזיתים וחותכים אותם לפיסות קטנות. מוסיפים כשני שליש מהזיתים לקערת הסלט. מוסיפים גם שני שליש מהאגוזים.




מערבבים בקערית את המצרכים לרוטב, מוסיפים לקערה, מערבבים את הסלט, טועמים ומתקנים תיבול אם צריך.

כעת עורמים במרכז את הזיתים השחורים שנותרו, מסביבם במעגל את התפוזים שנותרו ובמעגל החיצוני - את שאר האגוזים. מגישים וזוללים. רק אחרי "שולחן עורך", כמובן.

ניסיונות בקופסאות שימורים

מהיר בטירוף, ובלי טרחה. לפעמים גם כאלה צריך.
ארוחה מחממת ומנחמת לערבים חורפיים.
תבשיל עם תחושה "קדרתית" (למרות הבישול הקצרצר) מעל אורז, רצוי אורז דביק, חם חם, ולידו סלט מקרר שמאזן את הכל עם טעמי נענע.

תבשיל שעועית-טונה לעצלים

חומרים:

1 בצל קצוץ
שמן זית לטיגון
2 כפיות שום כתוש
1/4 כפית צ'ילי גרוס
פלפל שחור
1/2 כפית גרגירי כוסברה טחונים
1 כפית כורכום
1 כפית פפריקה מתוקה
2 קופסאות טונה בשמן זית
1 קופסת שעועית לבנה ברוטב עגבניות
מלח

הכנה:

בסיר לטגן את הבצל לצבע זהוב.
להוסיף את השום ואת התבלינים ולטגן יחד עוד דקה.
לשפוך את מרבית השמן מקופסאות הטונה (אבל לא צריך "לסחוט" אותה) ולהוסיף לסיר. לטגן תוך ערבוב חמש דקות.
להוסיף את השעועית, לערבב היטב, לטגן עוד שתי דקות.
להוסיף מלח.
להגיש מעל אורז חם.

סלט מלפפונים בנענע

חומרים:

8 מלפפונים צעירים
1 פלפל אדום
1 בצל
1 כף חומץ (לא בלסמי)
2 כפות שמן זית
מלח
עלים מ- 8 גבעולי נענע

הכנה:

לחתוך את הבצל לרבעים, ואותם לפרוס דק. לערבב עם החומץ והמלח ולהניח בצד.
את המלפפונים לפרוס לעיגולים, את הפלפל לרבעים ואז לפרוסות.
את הנענע לקצוץ.
לערבב יחד עם כל יתר החומרים.
טעים במיוחד עם יוגורט איכותי (מצאתי יוגורט 8% נהדר עם מרקם של שמנת חמוצה - כמובן).

על צבעים והשראה

אוח, זה יצא טעים.
יש פעמים כאלה, שמגיעים לירקן ורואים משהו שפשוט מתחשק לכם לעשות בו שימוש. ואתם עוד לא יודעים לגמרי מה, אבל ברור לכם שאתם חייבים, פשוט חייבים לקנות.
או שזה רק אני...

אבל כשראיתי את תפוחי האדמה הסגולים ואת הארטישוק הירושלמי, ידעתי. פשוט ידעתי.
סלט תפוחי אדמה משודרג. בלי מיונז, עם הרבה שורשים.

כשהגעתי הביתה, כל פעם זינק עלי מרכיב נוסף שדרש להצטרף לחגיגה, עד שבסוף יצא סלט חדש, שונה לחלוטין מסלט תפוחי אדמה "קלאסי".

אז נכון, הוא דורש התעסקות כי כל מרכיב מבושל בנפרד. וכי הבצל מטוגן. וכי צריך לכתוש תבלינים.
אבל תאמינו לי, שזה שווה את זה. זה לא סלט שאני אכין כל יום, אבל לאירועים מיוחדים - בהחלט.
הבישול בנפרד מחדד את הטעם של כל מרכיב בסלט, לכל אחד הטעם היחודי שלו גם כשהם מעורבבים יחד, ואם תבשלו הכל בסיר אחד הטעמים יתחברו לכם ותקבלו תוצאה, שאני בטוחה שהיא טעימה להפליא, אבל שונה לגמרי.
אז תנסו את הדרך הארוכה, לפחות פעם אחת.
זה יכניס לכם המון צבע לארוחה.

סלט לוביה, תפוחי אדמה ושורשים נוספים

חומרים:

1/2 כוס לוביה יבשה
5 תפוחי אדמה סגולים
1/2 ראש סלרי
2 גזרים
5 ארטישוק ירושלמי
1 בצל
שמן לטיגון
כף גרגירי כוסברה
1/2 כף גרגירי פלפל שחור
5 פלפל אנגלי
מלח
כפית שמן שומשום
שמן
1/2 צרור כוסברה קצוצה

הכנה:

לוביה - השרו לילה במים. למחרת סננו, והכניסו לסיר עם מים טריים. בשלו עד ריכוך (כ- 45 דקות). סננו והניחו בצד.

תפוחי אדמה סגולים - קלפו ובשלו במים לריכוך. סננו, שיטפו במים קרים כדי להפסיק את הבישול, ופירסו לקוביות בינוניות בגודל 1-1.5 ס"מ.

ארטישוק ירושלמי - קלפו ובשלו במים לריכוך. סננו, שיטפו במים קרים כדי להפסיק את הבישול, ופירסו לעיגולים.

סלרי וגזר - קלפו ובשלו במים לריכוך. סננו, שיטפו במים קרים כדי להספיק את הבישול. חיתכו לקוביות קטנות בגודל 2 מ"מ.

בצל - קלפו וקצצו את הבצל לקוביות קטנות. טגנו בשמן עד להשחמה. בזמן שהבצל מיטגן, טחנו יחד במכתש ועלי את גרגירי הפלפל השחור, גרגירי הפלפל האנגלי וגרגירי הכוסברה. דקה לפני שהבצל מוכן, הוסיפו את התבלינים וטגנו יחד. הסירו מהאש.

והכל יחד - ערבבו את כל החומרים. הוסיפו מלח, שמן (אם צריך, אצלי היה חסר מעט), שמן שומשום, וכוסברה קצוצה.
הגישו בטמפרטורת החדר.

טוב, אם נגזר עלי...

אני לא מתה על גזר, בעיקר בצורתו הטריה. מה לעשות.

אף פעם לא אהבתי גזר מגורר עם מיצתפוזים וצימוקים, ואני לא מאושרת כששמים לי אותו בסלט.
אני מוכנה לקבל אותו בסלט כרוב, אחרי שהתרכך מעט, אבל זהו. אפילו בחמוצים-חריפים, אני מעדיפה את הסלרי והכרוב על פני הגזר.

גזר מבושל, לעומת זאת... זה טעים.

לארוחה משפחתית הטילו עלי להכין סלטים, ופרט לסלט חסה, שהוא הקלאסיקה שלא ניתן לוותר עליה, הכנתי שני סלטי גזר, שניהם מבושלים.

הראשון, כמיטב מסורת פולניה, צימעס. זו פעם ראשונה בחיי שאני מכינה צימעס, שכן גנים פולניים אין לי, על אף חיבתי לאוכל פולני.

השני, מהצד האחר של הסקאלה העדתית, סלט גזר חריף, אותו הכנתי פעמים רבות.

צימעס

חומרים:

 1 חבילת גזר גמדי קפוא

4 כפות סוכר חום

6 כפות דבש

1 חבילת צימוקים

1/2 כוס מיץ לימון

2 כוסות מים

הכנה:

להכניס את כל החומרים לסיר, ולבשל על אש קטנה עד שכל הנוזלים נעלמים

סלט גזר מבושל חריף

חומרים:

1/2 קילו גזרים מקולפים
6 שיני שום, קצוצות
שמן לטיגון
פפריקה חריפה
פפריקה מתוקה
כמון
מלח, פלפל
מעט סוכר
מיץ מחצי לימון
חבילת פטרוזיליה, קצוצה דק

הכנה:

לבשל את הגזר במים עד לחצי ריכוך, לסנן ולקרר.
לפרוז לפרוסות.
בסיר לטגן את  השום כדקה, להוסיף תבלינים ולימון ולטגן עוד דקה. להוסיף את הגזר ולערבב, לטגן יחד דקה.
לטעום ולהוסיף תבלינים לפי מה שחסר.
לקרר מעט, ולערבב עם הפטרזיליה הקצוצה.
להגיש בטמפרטורת חדר.

"אני שונא דרדסים!"

אבל אוכל קטן אני דווקא אוהבת.

לא, דרדסים לא מרמז שזה פוסט-החלומות של עודדי, בו הוא סוף סוף מוצא מאכל שיש לו צבע כחול ללא צבעי מאכל. הוא כבר הרבה זמן מפנטז למצוא דבר כזה, ואני טוענת שאין בטבע צבע כחול בדברים שהם אכילים, או לפחות טעימים.

ולא, אוכמניות לא יוצא כחול, יוצא סגול.

הפעם המינוח "דרדסים" מתייחס לגודל.

בגיחה האחרונה לירקן, בה נטשתי את הדובדבנים שקניתי, משל היו זניחים כמו דיסקט בעולם של שוכנס, קניתי גם בייבי-אגסים, ואותם לא שכחתי. הם קטנטנים ומתוקים, ואפשר להחזיק אותם בשתי אצבעות ולחסל אותם בביס אחד, הכי פינגר-פוד בעולם. הבאתי אותם הביתה, את האופנה האחרונה בתחום מיזעור המזון, וזממתי למלא אותם בשלל אפשרויות, החל מבשר, וכלה במרציפן. אבל בכל הזמן הזה, בו חככתי בדעתי, הם התרככו להם, עד שנותרו רק שישה ראויים למאכל. אז בלחץ זמן הכרעתי לטובת מלית גבינה.

אצתי לרכוש גבינה שתלך טוב עם אגס-דרדס. מוצרלה כיפית מבחינת מרקם, אבל אין לה מספיק טעם, וגבינת עיזים לא מחדשת דבר, וגבינה מלוחה יכולה להיות חביבה, אבל לא מיוחדת מספיק. והנה, כמו קרן אור הפורצת בין ענני מדף מוצרי החלב, גבינה מפולפלת, עם אחוזי שומן גבוהים ומרקם נהדר... אני מתה על הגבינה הזו, ופלפל שחור ואגסים זה שילוב מנצח.

מה אני אגיד לכם, יצא טעים. אפילו טעים לאללה.

מ' הכלבה-העשויה-ללא-חת ביקשה נורא יפה לטעום, ובסוף הסתפקה בדרדס ששימש אותי לצרכי סדר גודל בצילום.

היא תמיד היתה בצד של גרגמל.

מתכון רציני אין הפעם:

קחו אגסי-בייבי, וחצו אותם לשניים.

רוקנו את הגרעינים, ותרחיבו מעט את ה"באר", כי יותר גבינה יותר טעים.

מלאו בגבינה מפולפלת, ואפו בתנור חם עשרים דקות.

הגישו חם מעל סלט ירקות קר.

והירוק מציץ מחלונך

יש משהו באביב, שתמיד ממלא אותי באופטימיות. זה הריח של התחלת השרב (עם כל האלרגיות המתלוות, אני יודעת...), והיובש באויר שמתחלף מהר מאד בלחות תל-אביבית קשה עם כניסת הקיץ.

והכי חשוב, האור.
אין כמו אור יום של שעון קיץ להפיג דכאונות חורף קלים ולהפיח תחושת חופש.
איזה כיף!!!

עוד דבר שקורה לי עם האביב, ועליו אני מברכת, הוא הצורך ההולך וגדל בארוחות קלילות יותר.
לא עוד תבשילים סמיכים וכבדים, מרקים מהבילים.
הבו לי יוגורט וסלטים וכריכים.

הארטישוק הוא ירק אביבי נפלא. אצלנו במשפחה מבשלים ארטישוק במים, עם מלח, לימון ועלי סלרי, ואז מתחילים לעבוד - מפרקים עלה עלה, טובלים את קצות העלים בתערובת מיונז ולימון תוצרת בית, ומכרסמים... כמו פיצוחים.
בשלב מסויים מגיעים ל"לב" של הארטישוק, שולפים החוצה את השערות המעצבנות, שניתקות בקלות אחרי הבישול, ורבים על התחתיות הכי טעימות...

ועוד זכרון מהעבר - אבא מביא ארגז של ארטישוקים, וכדי להכין ממולאים, שעושים שימוש רק בתחתיות, צריך לפרק את הארטישוקים מעליהם. אז כל המשפחה מתאספת סביב השולחן ומפרקת אותם, אחד אחד. וגם מכרסמים את קצות העלים, למרות שהם לא מבושלים, והם משחירים הכל - את הידיים, הציפורניים והלשון...

אז פסח חלף, וארטישוקים מבושלים כבר הכנתי, אבל את הבייבי-ארטישוק, הקטנטנים האלה שאוכלים (כמעט) בשלמות, אותם מעולם לא ניסיתי להכין. האביב הזה נראה לי כמו הזדמנות מצויינת לנסות משהו חדש.

קודם כל הלכתי לקרוא קצת איך מתעסקים עם המיניאטורות האלו. מצאתי כאן הסבר מפורט ונהיר, ממליצה לכם לקרוא.
וכאשר שלב הבישול ברור, אפשר לשחק עם הרוטב.
מיונז של אבא הוא בסיס נפלא לכל רוטב לסלט, ופטרוזיליה זה ירוק, וירוק זה אביב - כבר אמרנו, לא?

סלט בייבי-ארטישוק ופטרוזיליה

חומרים:

8 בייבי-ארטישוק
1/2 לימון

מלח

1/2 חבילת פטרוזיליה קצוצה
2 כפות מיונז של אבא
2 כפות שמן זית
מיץ מחצי לימון
מלח

הכנה:

קלפו את העלים החיצוניים של הבייבי'ז, עד שתגיעו לעלים הרכים והבהירים. קצצו את קצה הגבעול. קצצו את קצה העלים.

שימו בסיר עם מים ומלח. סיחטו חצי לימון וזירקו גם אותו לתוך הסיר.

בשלו עד שהארטישוקים מתרככים (סכין חדה שנכנסת לתוך בסיס הארטישוק צריכה לחדור בקלות).

שיטפו במים קרים וסננו.

חצו את הארטישוקים וערבבו עם יתר חומרי הסלט.

נפלא על אורז לבן, בחיי. סלט קר על אורז חם.

אמריקה 1. כמה שירים אפשר לכתוב.

אח, אמריקה, אמריקה...

שניים מחברי החליטו לדור מספר שנים בארה"ב. עשינו מסיבת פרידה, החלפנו חבילות בדואר, אבל אנחנו עדיין מתגעגעים.

מרוב געגועים, החבר'ה שנשארו בארץ הסכימו להיות שפני ניסיונות שלי, כאילו לא למדו דבר מניסיון העבר.

לכן ב- 4 ליולי השנה, גייסתי את כולם לארוחה אמריקאית, מחווה לינקים. כדי שישמרו לנו על החברים עד שיחזרו.

כיאה לארוחה אמריקאית, בחרתי להכין המבורגרים.

זו הפעם הראשונה בחיי שהכנתי המבורגרים, ואני שמחתי לגלות שזה לא מפחיד כפי שחשבתי.

כמובן שאני, כשאני מכינה המבורגרים, אני מתפרעת ומכינה גם את הלחמניות והרטבים...

בסופו של דבר יצא שהארוחה הזו תתפרס על כמה פוסטים, כיאה לכמות הדברים שהכנתי בה לראשונה...

אז מתחילים בהכנת הרטבים. ליד ההמבורגר אני חייבת חרדל, מיונז (לא לצעוק עלי שאני אירופאית לפתע, אפילו וינסנט וגה אכל רויאל עם מיונז בסופו של דבר), והקלסיקה האמריקאית - הקטשופ.

ואם כבר הכנו מיונז, לא נעשה איזה סלט קולסלו...?

מיונז מבית אבא

על המיונז הזה גדלתי.

תמיד התגאתי בכך שמעולם לא קניתי מיונז תעשייתי הביתה, תמיד תמיד אכלתי מהמיונז שאבא מכין.

שימו לב - זה אינו מיונז קלאסי. אני יודעת את זה. יש בו ביצים שלמות ולא חלמונים בלבד, מכינים אותו במעבד מזון ויש בו מיץ לימון משומר. אבל הוא טעים, והוא מחזיק מעמד במקרר לחודש לפחות בגלל מיץ הלימון המשומר, ומעולם בכל ימי חיי לא נתקלתי במישהו שחטף סלמונלה ממנו. אולי עניין של מזל. ואולי בכל זאת הלימון עושה את שלו... אז יש עושים הנחות יחסית לגרסה הכי מוקפדת, ועדיין הוא איכותי וטעים יותר מהקנוי.

חומרים (כליטר מיונז):

2 ביצים

3 כפות חרדל (ללא גרגירים)

מלח ופלפל בנדיבות

ליטר שמן צמחי איכותי (לא זית)

הכנה:

במעבד מזון עם סכין פלסטיק (או אם יש, אפילו המטרפה מפלסטיק שיש בחלק מהמעבדים) מעבדים יחד את הביצים עם החרדל והתבלינים. תוך המשך הפעלה מוסיפים את השמן בהדרגה, לאט לאט.

מבלי להפסיק את פעולת המעבד, מוסיפים 2 כפות מיץ לימון משומר. אם עבדתם נכון בהוספת השמן, אתם תראו איך בבת אחת המיונז שהיה מעט נוזלי עד עכשיו - מסמיך.

טועמים, ומתקנים תיבול לפי הצורך - מלח, פלפל או לימון.

חרדל

טוב, אז לא. ניסיתי, באמת שניסיתי. הלכתי על המתכון הזה, כתשתי את גרגירי החרדל, בישלתי, צמצמתי, חיכיתי.

יצא מר כלענה. אני חושדת שהבעיה היתה בגרגירי החרדל, אולי כמו פרג הם הופכים למרירים לאחר זמן...

בכל מקרה, פרט להיותם פוטוגנים, הם לא עשו כלום בשבילי, הגרגירים האלו, והשתמשנו בחרדל קנוי.

וכך נרמסה התוכנית שלי להכין הכל הכל מאפס.

נו, שוין.

קטשופ ביתי

זה היסטרי, העניין הזה.

הרי לקטשופ אין טעם של עגבניות או של כל דבר אחר. קטשופ יש לו טעם של קטשופ.

ורק אחרי שסיימתי להכניס את כל החומרים לסיר, ואדים החלו לעלות, והתכופפתי להריח - אז נפל לי האסימון - זה הריח של קטשופ! זה הטעם! בדיוק מזה קטשופ מורכב, מכל הריחות והטעמים השונים האלו - זה זה, זה השילוב!

טעים בצורה יוצאת דופן, ולא יוצא "דומה" לקטשופ, לא. יוצא קטשופ. אמיתי.

המקור הנפלא מכאן. החלפתי גרעיני סלרי בגרעיני כוסברה, פשוט כי לא היה בנמצא.

חומרים:

4 מסמרי ציפורן

1 עלה דפנה

1 מקל קינמון

1/4 כפית גרעיני כוסברה

1/4 1 כפית צ'ילי מיובש

1/4 כפית פלפל אנגלי (שמתי 4 גרגירים)

1 קילו עגבניות קצוצות גס

1/2 1 כפית מלח

1/2 כוס חומץ

5 כפות סוכר חום

1 בצל קצוץ

1 שן שום כתושה

הכנה:

עיטפו בבד דק את הציפורן, עלה הדפנה, הקינמון, גרעיני הכוסברה והפלפל האנגלי. קישרו היטב והניחו בסיר שטוח עם יתר החומרים. בשלו על אש בינונית עד שהבצל מתרכך, כ- 40 דקות.

הוציאו את חבילת התבלינים והשליכוה (היאורה). עבדו בבלנדר את העגבניות למחית. סננו חזרה לסיר, ובשלו על אש בינונית, תוך ערבוב מדי פעם, עד שמסמיך - כחצי שעה. הוסיפו עוד סוכר, מלח או חומץ אם אתם רוצים.

העבירו לצנצנות זכוכית נקיות וקררו.

מחזיק במקרר עד 3 שבועות.

סלט קולסלו

טוב, זה היה ממש אילתור, אבל יצא טעים להפליא. יש אינספור גרסאות לקולסלו, וזו רק אחת מהן. הבסיס של מרת'ה סטיוארט, אבל כרגיל בסופו של דבר התמקד במה שהיה בבית...

חומרים:

1/2 כרוב לבן קצוץ

1/2 כרוב אדום קצוץ

1 כף סוכר

מלח, פלפל

2 כפות שמן זית

3 כפות מיונז

כף שמן שומשום

1/3 כוס חומץ תפוחים

חצי חבילה פטרוזיליה קצוצה

שומשום

הכנה:

לערבב. לתקן טעמים (עוד חומץ/שמן/מלח).

להניח כמה שעות לספוג טעמים, ולערבב שוב לפני ההגשה.

דרך חטחטים

טוב, אני יודעת. משחק מילים גרוע במיוחד. ממש, אבל ממש גרוע. לו היו לי עגבניות, הייתי רוגמת את עצמי.
הוא ניצח בקושי את "מחטט רגליים" שהיו לו קונוטציות קשות במיוחד, ולכן ויתרתי עליו.
תגידו תודה. כמעט קראתי לפוסט הזה "החיטה ועונשה". הא!


סלט חיטה מנצח, שהוכן כבר פעמיים, ויוכן ככל הנראה עוד פעמים רבות.

פטריות ביישניות, נבטי חמניה עזי מצח, פלפלים רועשים, משמשים קשי עורף, ואגוזים סנובים.
תופסים תחת על כולם, האגוזים.
"אווו.... תראו אותנו... אנחנו בריאים..."
יאללה, שמענו עליכם.



סלט חיטה ענקי

(למה ענקי? כי יוצאת קערה ע-נ-קית, שמספיקה לשישה אנשים לפחות כתוספת נאה לצד מנה עיקרית)

חומרים:
250 גר' חיטה לפני בישול
פלפל אדום בקוביות
פלפל צהוב בקוביות
פלפל ירוק בקוביות
חבילת נבטי חמניות קצוצים גס
חבילת פטריות שמפיניון חתוכות לחצי אן לרבע (תלוי בגודלן)
חופן פטרוזיליה קצוצה
כוס אגוזי מלך
1/2 כוס פקאנים
10 משמשים מיובשים (או חמוציות מיובשות, או גם וגם) חתוכים לקוביות
2-3 כפות סילאן
מיץ משני לימונים
2 כפות רוטב סויה
שמן (לפי הטעם, צריך לאזן את הלימון והסויה, פשוט תטעמו ותתקנו לפי הצורך)
מלח, פלפל

הכנה:
השרו את החיטה לשעתיים-שלוש במים. אני משרה כל הלילה, כי ככה מסתדר לי עם לוח הזמנים שלי, וזה בסדר גמור.
לסנן את החיטה ולשטוף, להעביר לסיר עם מים נקיים, ולבשל עד לריכוך - כחצי שעה.
לסנן ולקרר.
לערבב עם יתר החומרים.

אם אתם מכינים מראש ומאפסנים במקרר, עדיף להוציא את זה חצי שעה לפני כן החוצה. יותר טעים כשזה לא מאד קר.

סלט בקטנה

המלצה קטנה לימי קיץ של סוף אוגוסט, וסוף עונת האבטיחים.

השילוב של אבטיח ובולגרית מוכר ואהוב (אבל לא בכל מקרה, כפי שציינתי כבר בעבר), והשילוב של פרי וגבינה בסלט גם הוא מוכר ואהוב, והשילוב של כולם יחד - נפלא.


סלט קצוץ דק: עגבניה, מלפפון, פלפל אדום, פלפל ירוק חריף (בעדינות), בצל סגול, נענע, אבטיח וגבינה בולגרית.
רוטב של שמן זית, מיץ לימון, מלח ופלפל.
ערבוב.
בליסה.


לכו על זה.

כי ככה.

אם יש מאכל שנהדר לאכול אותו בקיץ, זה סלט פסטה קר. מה אין שם? ירקות - בשביל הבריאות. גבינה - בשביל השחיתות. פסטה - נו, בשביל פסטה לא צריך תירוץ. אבל מה לעשות, שמדי פעם צץ לו איזה אורח או חמישה, וכולם משתדלים להימנע מפחמימות, מכל מיני סיבות עמומות. בגלל זה פיתחתי את סלט הקינואה. כמו סלט פסטה, רק עם קינואה.
תרשמו.

המצרכים:
2 כוסות קינואה (למדוד על יבש, לפני הבישול), שטופה, מבושלת אל-דנטה
2 חופנים נאים של עגבניות שרי פרוסות
2 חופנים נאים של זיתים שחורים, פרוסים
4-5 עגבניות מיובשות בשמן, קצוצות, עם השמן שלהן
פלפל קלוי, חתוך לרצועות
250 ג' גבינה בולגרית במליחות עדינה - ה-5% של צוריאל מצויינת - חתוכה לקוביות קטנות
חופן נאה של פטרוזיליה קצוצה
חופן קטן של אורגנו טרי, עלים בלבד, אין צורך לקצוץ
מלח, פלפל שחור
שמן זית

אופן ההכנה:
ערבבו והגישו. אין פשוט מכך.

הצעות לשיפור:
אם מערבבים את הקינואה בעודה חמימה עם הגבינה, אז הגבינה ניתכת קצת וזה יוצא יופי.
אם במקרה תשימו ידכם על בקבוק שמן זית עם לימון של זיתא, השתמשו בו לתיבול הסלט במקום בשמן זית רגיל. ודי לחכימא ברמיזא.

סלט בירה

למרות מה שהפוסטים בבלוג מציגים, אני יודעת להכין גם אוכל "בריא". ההתפרעויות הקלוריות שלי שמורות בעיקר לסוף השבוע, אבל הצורך בגיוון עדיין קיים באמצע שבוע, גם בדיאטה.

סלט נפלא שאני הולכת לאמץ באופן קבוע אולתר השבוע, כפראפראזה (עם כמה א' אתם כותבים פראפראזה? פרפרזה? פראפרזה? פרפראזה? אוף. הסתבכתי) על טבולה.

בפשפוש אקראי במקפיא מצאתי חצי חבילת גריסי פנינה שנותרה מתקופות החמין העליזות של החורף.

הגריסים, אם לא ידעתם, הם למעשה גרעיני שעורה. כן, ההיא משבעת המינים. זו שעושים ממנה בירה.

אני לא ידעתי. הידד לויקיפדיה.

גריסי פנינה הם גרעיני שעורה שקולפה קליפתם (מעט עניים יותר מבחינה תזונתית, אולם עדינים יותר מבחינת טעם ומבחינת עיכול).

טבולה גריסים

חומרים:

3 כוסות גריסי פנינה מבושלים במים עם מלח עד התרככות (כ- 250 גר' לפני בישול), קרים

8 בצל ירוק

שני חופנים גדולים של פטרוזיליה

חופן גדול של כוסברה

חופן עלי נענע

2 עגבניות

1 פלפל אדום קטן

חצי כוס מיץ לימון

קליפה מגוררת מלימון אחד

1 כף שמן זית

מלח

הכנה:

לקצוץ את הבצל הירוק, ולערבב עם מיץ הלימון וקליפת הלימון. להניח בצד.

לקצוץ את כל יתר העלים (פטרוזיליה, כוסברה, נענע).

את העגבניות לחתוך לחצי ולרוקן מהגרעינים. את בשר העגבניות לקצוץ לקוביות קטנות. לקצוץ לקוביות קטנות גם את הפלפל האדום.

להוסיף לבצל את הגריסים ולערבב, לדאוג שהגריסים יפרדו זה מזה (הם נוטים להדבק לאחר הבישול במים). להוסיף את העלים, העגבניה והפלפל, שמן זית ומלח. לערבב היטב.