Posh Nosh 8 - never ever buy something called shampoo and conditioner

פרק אחרון חביב...
אוכל ניחומים לימים קשים במיוחד...

אוי, זה היה כזה כיף, הסדרה הזו. חבל לי שזה נגמר.

לפרק אחרון הכנתי את הקינוח בעל השם הבלתי אפשרי, spotted dick.
רק האנגלים יכולים לתת שם כזה לקינוח. מאד מעורר תאבון.
למקור השם כמה תאוריות שמסתובבות,בעיקר כעיוות של המילים פודינג, סמיך או כלב מגרמנית.
התיאור המוקדם ביותר של הקינוח הוא משנת 1850, וב- 2001 מנהלי בתי-חולים באנגליה התמרמרו על השימוש בשם שגם משמש לגידופים, ולכן ניסו לשנות את השם ל spotted richard, מה שלא תפס, כמובן, ורק הוציא אותם מתחסדים. הם חזרו בהם ב- 2002.

אז מה זה בעצם? שני דברים שלא התנסתי בהם:
ראשית, קינוח מאודה. שעתיים, כמיטב המשקולות שהאנגלים אוהבים לקרוא להם קינוח.
שנית, עושים בו שימוש בשומן מן החי.

או, אז עם החלק המאודה הסתדרתי יחסית בקלות. מכשיר במבוק לאידוי דים-סם שימש אותי לאידוי הקינוח, ואתם יודעים מה? לא יצא משקולת. אני מניחה שלהבדיל מה"כריסטמס פודינג" של האנגלים, פה מדובר על בצק פריך ממולא (הוא מאבד את הפריכות באידוי, כמובן), ולא משהו בחוש ודחוס.

אבל ענין השומן מן החי היה קשה.
לא כי קשה לי עם זה פסיכולוגית. הא, את השלב הזה מזמן כבר עברתי.
כי קשה להשיג...
לצורך המתכון משתמשים ב suet, שזה שומן פרה או כבש מגורר (כן, מקפיאים ומגררים על פומפיה), אבל ממקור מאד ספציפי - השומן מסביב לכליות. לשומן הזה יש שתי תכונות שהופכות אותו לראוי לשימוש במאפים מאודים (לא רק מתוקים אבל גם), ולא רק הזמינות שלו בימים עברו...
האחת, הוא חסר טעם לוואי של בקר/כבש. כן, בגלל זה צריך את השומן מסביב לכליות.
השניה, טמפרטורת ההמסה שלו גבוהה יחסית לשומנים אחרים. במה זה עוזר לנו?
בגלל שהקינוח מאודה זמן ארוך, צריך לתת הזדמנות לבצק "להתייצב" לפני שהשומן נמס, כיה שומן הוא מה שמחזיק את הצורה שלו. אם השומן נמס בטמפרטורה נמוכה יותר, כמו חמאה, למשל, הבצק יוצא דחוס.

שורה תחתונה - לא השגתי suet.
וגם לא השכלתי להביא איתי מלונדון בגיחה האחרונה...
ותחליפים צמחוניים קיימים גם הם רק באנגליה, ומורכבים בעיקר משומן דקלים מעורבב עם קורנפלור.
אז הלכתי על שני ניסיונות - האחד עם חמאה, והשני עם מרגרינה, שאמורה להיות עם טמפרטורת המסה גבוהה יותר (למרות שלא כמו suet).
יצא מעט דחוס במידה שווה בשני המקרים, וזה עם המרגרינה יצא גם בלתי אכיל בעליל, ועם טעם לוואי מזוויע. אני בכלל לא מאמינה על עצמי שהכנתי משהו עם מרגרינה, אפילו לא למען המדע, ומבקשת שלא תזכירו לי יותר את המקרה...

ועדיין רוצה לנסות משהו עם suet בהזדמנות...

זה עם החמאה יצא נפלא, ממש.
מהיום אני בעד קינוחים מאודים.

המתכון הוא של דיליה סמית', שאני יכולה לסמוך עליה שתצמד לקלאסיקה.
הוספתי עוד נוזלים, אולי בגלל התרגום לשומן אחר.

spotted dick על חמאה

חומרים:

110 גר' קמח תופח
50 גר' פירורי לחם לבן טרי (השתמשתי במיובש קנוי, למרות שאני מניחה שיש הבדל בתוצאה)
75 גר' חמאה
110 מ"ל חלב
קורט מלח

למלית -
175 גר' צימוקים
1 תפוח גרנד סמית', מגולען וחתוך לקוביות (אין צורך לקלף)
75 גר' סוכר חום כהה
גרידה מחצי לימון

הכנה:

ערבבו את כל חומרי המלית בקערה.
במעבד מזון עם להב מתכת עבדו את חומרי הבצק לבצק אחיד. את החלב הוסיפו בהדרגה כדי לשלוט בכמות (הורידו או הוסיפו עוד אם צריך).
העבירו את הבצק למשטח מוקמח ורדדו למלבן של 20*30 ס"מ.
פזרו את המלית באופן שווה על מלבן הבצק, וגלגלו אותו מהצד הצר יותר לרולדה.
עטפו בנייר כסף, וסובבו את הקצה (כמו סוכריה) כדי לאטום אותו.

על סיר עם מים רותחים בעדינות הניחו כלי לאידוי ובתוכו הניחו את הגלילה. כסו והניחו לאידוי כשעתיים.
שימו עין על כמות המים בסיר, הוסיפו עוד מים רותחים אם הם מתאדים להם.

הגישו פרוס לפרוסות עבות בקערית עמודה, עם קרם אנגלז (לא לשכוח! חשוב להפליא!).

Posh Nosh 5 - greek man with moussaka flavored moustaches

bread AND butter Pudding - הקינוח האולטימטיבי כשאין לכם כלום במקרר.

קינוח בריטי לעילא ועילא - שזה אומר, בראשית ובראשונה - קינוח חם.
כ"כ כיפי הקינוח הזה, וכמעט ללא עבודה, מיועד לחובבי חמאה רציניים.

הלכתי לכוהנת האוכל הבריטי, דיליה סמית', ואימצתי ממנה את המתכון לברד-אנד-באטר-פודינג קלאסי.
הכנתי אותו כקינוח לארוחה עם כמה חברים, והגשתי אותו עם קצפת לא-ממותקת, שילוב מנצח - גם מבחינת המרקמים וגם מבחינת הטעמים.

המקפידים משתמשים בלחם מעט ישן, אני פרסתי את החלה והנחתי אותה באויר החופשי ליום אחד כדי שתתיבש מעט.

פודינג לחם וחמאה

חומרים:

6 פרוסות חלה עבות
50 גר' חמאה
כף קליפת לימון או תפוז מסוכרת קצוצה
50 גר' חמוציות
275 מל' חלב
60 מל' שמנת מתוקה
50 גר' סוכר
גרידה מחצי לימון
3 ביצים
אגוז מוסקט מגורר טרי

הכנה:

חממו תנור ל- 180 מעלות.
שמנו היטב תבנית אינגליש גדולה, מזכוכית או חרס (לא חד פעמית).

מירחו את הפרוסות בחמאה, וחיתכו כל אחת לארבעה חלקים. סדרו שכבה אחת של פרוסות בתבנית, ופזרו את קליפת ההדרים המסוכרת וחצי מהחמוציות. כסו בעוד שכבה של פרוסות ופזרו את יתר החמוציות.

בקערה ערבבו את החלב, השמנת והסוכר. טירפו פנימה את הביצים. ערבבו פנימה את קליפת הלימון. שיפכו על פרוסות הלחם. גררו מעט אגוז מוסקט מעל, ואפו - תחילה מכוסה - כ- 30 דקות. הסירו את הכיסוי ואפו עוד כחמש-עשר דקות להשחמה.

הגישו חם  עם קצפת או קרם פרש קר.

טובעת בניירת

אתם מכירים את הסרט המופתי "ברזיל" של טרי גיליאם?
נהדר. שילוב של פנטזיה פסיכית לגמרי, עם ביקורת נוקבת על בירוקרטיה, על מעמדות, ועל היכולת ללכת לאיבוד בתוך ההמון. וגם קצת על חלומות. גם ויזואלית הסרט נפלא.
יש שם קטע שחרוט אצלי בזכרון, אדם הולך ברחוב ולפתע מתחילים להתעופף ברוח ניירות, המון ניירות, והכמות הולכת וגדלה, והם מתערבלים סביבו, ונצמדים אליו, והוא מנסה להלחם ברוח והניירות, ולא מצליח, עד שבסוף הם חונקים אותו והוא נעלם בין כל הניירת.
מה שנקרא, מטאפורה ברורה.
בימינו, אני כבר לא נעלמת בתוך ניירת, אבל כן בתוך סידורים.
בנק ודואר וקניות ורופא ושיננית ודיקור וירקן וצריך לזכור לשלם ארנונה ולהכין צ'קים לועד בית וללכת לטפל כבר בדיבורית של האוטו שעושה צרות.

מותשת מכל הסידורים, אני נזכרת בהוא שטבע בניירת.
ובמיוחד כדי לרומם את רוחי אני מכינה עוגת שמרים-ניירת, כזו שיש בה דפים דפים של בצק, עם חמאה וקינמון וסוכר.
הכי כיף לשלוף כל פעם דף אחד עם הידיים ולאכול בלי צלחת או מפית, ולשכנע את עצמך שזה רק ביס קטן ולא פרוסה שלמה. ואחרי חמישה דפים כאלה, לתפוס שפרוסה היתה יוצאת קטנה בהרבה, ושלאכול עם הידיים משאיר טביעות אצבע על הבגדים. ושזה שווה את זה, לגמרי.
בפעם הקודמת שהכנתי דפים דפים זה היה נפלא, וגם הפעם. כנראה שפסים עושים אותי חיננית.

את הרעיון קיבלתי מכאן, אבל השתמשתי בבצק אחר ורק העתקתי את הטכניקה.

עוגת שמרים-ניירת-קינמון

חומרים:

205 גר' קמח
60 מ"ל חלב
50 מ"ל מים חמימים
1 חלמון
25 גר' סוכר
1/2 כפית שמרים יבשים
1/4 כפית מלח
25 גר' חמאה

40 גר' חמאה רכה
4 כפות סוכר
1 כף קינמון גדושה

ביצה טרופה (לא חובה, אני לא שמתי)

הכנה:

במיקסר עם וו לישה ערבבו יחד את כל החומרים פרט לחמאה, עד לבצק רך מאד. הוסיפו עוד מיים או קמח במידה הצורך.
הוסיפו את החמאה ועבדו יחד עוד כמה דקות.
הכניסו למקרר, מכוסה בניילון, למשך לילה.

למחרת רדדו את הבצק לעלה בעובי 0.3 ס"מ.  מירחו אותו בחמאה רכה, ופזרו סוכר וקינמון.
פירסו את העלה לרצועות ברוחב 6-7 ס"מ, והניחו את הרצועות זו על גבי זו, כשהקינמון תמיד כלפי מעלה.
חיתכו את הרצועות למקטעים ברוחב 6-7 ס"מ, כך שנוצרות לכם קוביות, מגדלים של בצק בגודל 6*6.

בתבנית אינגליש משומנת, הניחו את המגדלים זה בצמוד לזה, כך שהפסים פונים מעלה, והגג של כל מגדל צמוד לרצפה של כל מגדל סמוך.
התפיחו כחצי שעה-שעה - תלוי במזג האויר, ומירחו בביצה טרופה.
אפו בתנור שחומם ל- 180 מעלות, כחצי שעה.




הכנה:



ולצערי, לא מצאתי את הקטע של האדם הטובע בניירת, אז הנה לכם קטע אחר מהסרט המופתי הזה. רוברט דה-נירו בתפקיד טכנאי מערכת החימום המחתרתי.

בורקיטס המן

איכס! איכס איכס איכס!
ככה אמרו לי כשאמרתי שאני הולכת להכין אוזני המן עם תרד ובולגרית. זה היה בפורים, כמובן.
לא אומרים איכס על אוכל, אבל החברים שלי לא מחונכים. הם תירצו את זה בכך שבצק של אוזני המן נשמע מזעזע עם גבינה בולגרית.

בסדר, אז החלפתי את הבצק בבצק של בורקיטס. יעני, הכנתי מנה מחופשת לאוזני המן.
הבצק נחמד וקל להכנה, מעט קשה לעיבוד אחרי שהתקרר לחלוטין, הייתי מקצרת את זמן הקירור או מורידה מכמות הקמח. המתכון לבצק שכאן מופיע כפי שמופיע במקור, רק שהחלפתי מרגרינה בחמאה, בכל זאת... והמלית מאולתרת וטעימה להפליא.

כמובן שניתן ואף רצוי להכין שלא בצורת אוזני המן, אלא סתם כבורקיטס רגילים לגמרי, כל השנה.

בורקיטס המן

חומרים:

בצק -
100 גרם חמאה
1/2 כוס (120 מ"ל) שמן
1 כפית מלח
3/4 כוס (180 מ"ל) מים
1/2 קילו קמח (31/2 כוסות)

מלית -
2 חבילות תרד, שטוף, מנוקה ומאודה עד לאיבוד מרבית הנוזלים. ואחרי זה גם סחוט. ככה, להוציא לו את כל המיץ.
1 חב' גבינה בולגרית
100 גר' קשקבל מגוררת
מלח, פלפל 
 
ביצה טרופה
קצח, שומשום, פרג
 
הכנה:

מחממים בסיר על אש נמוכה את כל החומרים חוץ מהקמח, עד שהחמאה נמסה (לא להרתיח).
שמים קמח בקערה ומוסיפים את הנוזלים בהדרגה תוך לישה. לשים עד לקבלת בצק אחיד וחלק. ייתכן ולא יהיה צורך בכל כמות הנוזלים – כשהבצק נעים למגע ולא דביק מפסיקים להוסיף נוזלים. מניחים את הבצק במקרר למשך 1/2 שעה.
מערבבים יחד את חומרי המלית. מרדדים את הבצק על נייר אפייה מקומח לעובי של 1/2 ס"מ. יוצרים עיגולים ומניחים כפית מלית במרכז כל עיגול. מברישים את השוליים בביצה, מקפלים לחצי ולוחצים לאיטום השוליים (אני קיפלתי לצורת אוזני המן).
מברישים בביצה טרופה ומפזרים קצח או שומשום או פרג.
מניחים על תבנית מרופדת בנייר אפייה ואופים בחום של 180 מעלות 20-25 דקות עד שהבורקיטס זהובים.

מגישים חם או מצננים ושומרים במקרר (ומחממים לפני ההגשה).

פשטידת חמציצים

שנים שלא הכנתי פשטידת חמציצים. וביום חמישי היו חמציצים בסופר-מרקט, בשקית ניילון.
לא יכולתי לעמוד בפיתוי...

את מרק החמציצים כולם מכירים, זה המתכון הנפוץ ביותר. את הפשטידה הזו אלתרתי מזמן, כשחיפשתי שימוש נוסף לעלים האלה. במקור הייתי מכינה קיש חמציצים, מעל בצק פריך, אבל באמת היא שאין צורך בבצק. היא פשוט נפלאה גם ככה, עם פחות עבודה.

Ms PacMan

פשטידת חמציצים

חומרים:

2 חבילות חמציצים, שטופות ומנוקות
מעט שמן
1 חבילת גבינה בולגרית 16%
3 ביצים
3 כפות קמח תופח
1 יוגורט/שמנת חמוצה
מעט אגוז מוסקט מגורר
מלח, פלפל

הכנה:

מחממים בווק גדול מעט שמן, וזורקים פנימה את החמציצים, מטגנים בהקפצה עד שכל העלים מתעלפים ומקבלים צבע חום חלודה לא מחמיא. אל תדאגו, ככה זה אמור להראות. להבדיל מתרד או מנגולד, חמציצים לא שומרים על הצבע הירוק בבישול.
בקערה גדולה מפוררים את הגבינה הבולגרית, ומערבבים עם יתר החומרים. מוסיפים פנימה את החמציצים המעולפים, יחד עם הנוזלים שנשארו בתחתית המחבת.
מערבבים היטב, ומעבירים לתבנית משומנת ומקומחת.

אופים בחום בינוני 30-40 דקות עד שהחלק העליון של הפשטידה משחים מעט.
תראו איך הצבע חוזר להיות ירוק יפה.
הפשטידה אמורה לצאת לחה ועסיסית מבפנים, אז אל תתנו לה להתייבש.

ובתיבה, משה הקטן, ילד יפה ורך

משה בתיבה, pigs in a blanket - איך שלא תקראו להם, כשר או לא כשר, הדבר הזה טעים.
נקניקיה עטופה בבצק, מנה שמכילה גם חלבונים וגם פחמימות. נותר רק להוסיף סלט (וקטשופ) ויש ארוחה.

אני הכרתי רק את הגרסה של רות סירקיס, מ"ילדים מבשלים", בה השתמשו בבצק עלים לעטוף נקניקיות, אבל בחודשים האחרונים נתקלתי ברחבי הרשת בגרסאות שוות הרבה יותר, של נקניקיה אפויה בבצק לחמניה. ממש בצק של לחם, מתקתק מעט, שעוטף את הנקניקיה, וגם נורא קל וכיף לשחק עם צורות שונות של הלחמניה. זה יפה, זה קל, זה מרשים ילדים, וגם אורחים, והכי הכי כלבים שנועצים בך מבט עורג כשאתה אוכל, ויושבים ליד הרגליים שלך למקרה ויפול משהו.

אפשר להתפרע ולשים מסביב לנקניקיה, בתוך הבצק, גם פרוסת גבינה, כמו שראיתי בכמה מתכונים, או ממרח פסטו, או עגבניות מיובשות. אני הכנתי כמה נקניקיות עם חרדל, ששידרג את הנקניקיה להפליא.

הנה ההשראה, ביצעתי קצת שינויים ביחסים של החומרים בבצק (הורדתי מכמות הסוכר, הוספתי מים).

השתמשתי בשני סוגים של נקניקיות - הראשון נקניקיות שאינן כשרות בעליל, משהו ברזילאי של טיב-טעם, חריף ומלא בעשבי תיבול. השניות היו נקניקיות פרגיות, שהיו מפתיעות בטעמן (בעיקר הפתיע אותי, כי אני לא מתה על נקניקיות עוף או הודו).

הסברים לגבי שיטות עיצוב הבצק השונות:

ורטיגו - ספירלה של בצק. עצבו את הבצק ל"חבל" ארוך, באורך כפול מזה של הנקניקיה. כירכו את הבצק סביב הנקניקיה, אין צורך שהספירלה תהיה מלופפת צמוד, תשאירו רווחים קטנים, והם כבר יתמלאו כאשר הבצק יתפח. הניחו את קצות הספירלה מתחת לנקניקיה בעת האפיה.

המומיה - רדדו את הבצק למלבן, שאורכו כאורך הנקניקיה, ורוחבו בערך פי שלושה מהרדיוס שלה. הניחו את הנקניקיה במרכז. עכשיו יש לכם שליש בצק מכוסה בנקניקיה, ושני שליש משני הצדדים. כל שליש כזה, מכל צד, פירסו לרצועות אלכסוניות (הקצה של הרצועות עדיין מחובר לבצק שמתחת לנקניקיה, כן?). עכשיו קילעו בשתי וערב את הרצועות מעל הנקניקיה. בצורה הקליעה הזו גם קל למרוח ממרח כלשהוא (חרדל) של השליש האמצעי לפני סגירת הבצק.

משה בשמיכה או חזיר בתיבה (למה להתחייב)

חומרים:

250 גר' קמח
1/2 כף שמרים יבשים
35 גר' סוכר
1/2 כפית מלח
200 מ"ל מים חמימים

30 גר' חמאה

8 נקניקיות

ממרח רצוי (לא חובה)

ביצה טרופה למריחה, ושומשום.

הכנה:

ערבבו יחד את כל חומרי הבצק פרט לחמאה. כשנוצר בצק אחיד יחסית, הוסיפו את החמאה, ועבדו היטב לבצק גמיש ונוח. הוא יהיה מעט דביק, אבל לא לדאוג.

הניחו אותו לתפיחה, מכוסה במגבת, עד שמכפיל את נפחו.

את הנקניקיות, אם הן קפואות, הפשירו בינתים.

אחרי שהבצק תפח, לושו אותו מעט כדי להוציא את האויר, וחלקו לשמונה חלקים שוים. עצבו את הבצק סביב הנקניקיה בצורה הרצויה, עם או בלי ממרח (ראו הסבר לגבי עיצוב לעיל). הניחו את תבנית משומנת, עם נייר אפיה, או על משטח סיליקון, להתפחה.

מירחו בביצה טרופה ופזרו שומשום.

אפו 10 דק' בחום בינוני או עד לצבע זהוב עמוק.




וחזירים בשמיכה זה מצחיק. הנה, תראו:

אנשובי להמונים

עדיין בעקבות שתי הגברות השמנות, אחרי הפעם הקודמת.

הפעם בפרק "afternoon tea", ג'ניפר מכינה מה שהיא קוראת Gentleman's savoury delights, ואני קורא להם "שבלולי בצק פריך ממולאים כל טוב".

שבלולי בצק ממולאים אנשובי, חרדל, פרמזן ועירית

חומרים (ל-20 יחידות בערך):

בצק 
2 וחצי כוסות קמח
200 גרם חמאה (לא מלוחה), קרה מאוד
50 גרם גבינת פרמזן מגוררת
1 חלמון
קומץ פלפל קאיין
פלפל שחור (אין צורך במלח כי המילוי מלוח דיו)
מי קרח

מילוי
ממרח אנשובי (פירוט בהמשך)
חרדל דיז'ון
50 גרם גבינת פרמזן מגוררת
חצי כוס עירית קצוצה

הכנה:
מנפים את הקמח לתוך קערה גדולה. מוסיפים קמצוץ אבקת פלפל קאיין, חותכים את חבילת החמאה לקוביות קטנות ומערבבים אותן בתוך הקמח בעזרת סכין (בצק פריך = כמה שפחות התעסקות בידיים, שלא יתחמם). מוסיפים את הפרמזן, חלמון ביצה ופלפל שחור, מערבבים היטב ומפוררים את החמאה במהירות בתוך הקמח עד שמתקבל מרקם של פירורים קטנים. יוצרים גומה קטנה במרכז הקערה ושופכים אליה מי קרח - בערך חצי כוס. מעבדים (מעט) את הבצק לכדור, עוטפים בניילון נצמד ומכניסים למקרר לחצי שעה.

בינתיים מכילים את המילוי - קוצצים את העירית (לדעתי הכי נוח במספריים) ומכינים ממרח אנשובי. ג'ניפר השתמשה בממרח אנשובי מוכן שנקרא gentlemen's relish, אבל בארץ הקודש כנראה אין להשיג אותו. רציתי להכין בתחילה ממרח בעצמי אבל לא מצאתי פילה אנשובי, ונאלצתי לקנות שפופרת של ממרח אנשובי (דבר שבחיים לא אכלתי כי יש לו ריח נורא). אבל למחרת מצאתי פילה אנשובי בשמן, והחלטתי לשלב ביניהם:

ממרח אנשובי:
10 פילה אנשובי
10 צלפים
10 עלי בזיליקום
10 זיתים שחורים (מגולענים...)
כף שמן זית

מנגבים את האנשובי מהשמן ומניחים אותו במים קרים למשך שעתיים כדי להוציא ממנו כמה שיותר מלח. אחרי שעתיים שוטפים את האנשובי ומנגבים. טוחנים במעבד מזון יחד עם הצלפים, הבזיליקום והזיתים, עד שנוצרת מחית אחידה. אני בשלב הזה הוספתי גם את כל שפופרת ממרח האנשובי המוכן שקניתי, וערבבתי הכל יחד. כשמתקבל מרקם אחיד, מוסיפים את שמן הזית ומערבבים. מי שאוהב שום או צנוברים יכול בהחלט לטחון גם אותם עם יתר המרכיבים.

מוציאים את הבצק מהמקרר ולשים אותו על משטח עבודה מקומח, מרדדים למלבן בעובי של כמה מ"מ - הדק ביותר שאתם יכולים לעבוד איתו בלי שהבצק ייקרע. מורחים את ממרח האנשובי על המלבן, מעליו מורחים שכבה דקה של חרדל דיז'ון, מעל זה מפזרים עוד 50 גרם פרמזן מגורר, ועל הכל מפזרים עירית בנדיבות.

מגלגלים את הבצק לרולדה: מתחילים להפוך אותו בזהירות באחד הקצוות (לאט, שלא ייקרע) וממשיכים (כדאי להיעזר בפאלטה) עד הסוף. מתקבל נקניק ארוך של בצק. עוטפים בניילון נצמד ומכניסים למקרר.

מחממים את התנור ל-200 מעלות. אחרי שהרולדה במקרר 45 דקות, מוציאים אותה ופורסים בזהירות לפרוסות בעובי 1.5 ס"מ. משכיבים את הפרוסות על מגש עוגיות או על תבנית מכוסה נייר אפייה, ואופים. ג'ניפר עשתה את זה במכה אחת של 7 דקות, אבל לא טרחה לציין טמפרטורה. יכול להיות שבמכה של חום גבוה מאוד, שבע דקות באמת יספיקו. בתנור שלנו ב-200, הבצק לא נאפה מספיק ונדרשו 10 דקות אפייה, מכל צד.

מצננים מעט וזוללים. מצוין כמתאבן או כמנה ראשונה.

תגידו, מה אתם אוהבים יותר: מתוק או מלוח? התחמקויות ממשפחת "זה כמו לשאול את מי אתה אוהב יותר, את אבא או את אמא?" יזכו רק בנחירת בוז. תבחרו אחד מהשניים!

כבר קיץ

ולא תשכנעו אותי אחרת.

הגשם הפתאומי הזה שנחת בסוף אפריל ליומיים אפורים זה כדי לבלבל, אבל אני לא משתכנעת - כבר קיץ.

עודדי טוען שזה אביב, אבל אצלי האביב כבר היה וחלף. די. קיץ.

קיץ זה אבטיח, עפיפון, שמש, ים, ארטיק קרח, כובע טמבל.

השד יודע למה עפיפון, הרי בחיים שלי לא העפתי עפיפון, אבל זה מה שיצא. אני חיה עם זה, אני בטוחה שגם אתם.

ללהג שלי לגבי עונות השנה אין שום קשר למתכון הבא.

סתם אני במצב רוח קיצי וגרפומני במיוחד.

טוב, אני מפסיקה. באמת שחבל לי על נפשותיכם הרכות שחשופות למה שעובר לי בראש.

מנה נהדרת כמנה ראשונה, לא כבדה. תגישו אותה חמה עם יוגורט עיזים או כבשים סמיך וקר.

פורטובלו במלית אגוזים ופטרוזיליה

חומרים:

4 פטריות פורטובלו גדולות

1/2 חבילת פטרוזיליה

1 כוס אגוזים (אני ערבבתי פקאן ואגוזי מלך)

1 כף שמן זית טוב

מלח, פלפל

הכנה:

במעבד מזון עם סכין, לעבד יחד את הפטרוזיליה, האגוזים ושמן הזית למחית אחידה. הוסיפו מלח ופלפל לפי הטעם.

למלא בכמות נאה על כל פטריה. לדאוג שתהיה מכוסה היטב בשכבה עבה.

לאפות בתנור בחום בינוני עד להשחמה קלה.

להגיש חם עם יוגורט קר.

וגם השנה, רעיונות לשאריות מצות

כמו בשנה שעברה, גם השנה בטח תשארו עם המון מצות בבית.

בשנה שעברה דווקא הצלחתי להעלות כמה רעיונות חביבים לניצול מצות שנותרו, והשנה נוסף לרשימה קלף מנצח - בורקס מצות.

בפסח הקודם היו לביבות ירק לנשנוש לפני הסדר, ולזניה ומצות בשוקולד לניצול שאריות.
אני מכינה נשנושים לשעה שלפני הארוחה, כי ידוע שיש מאחרים, ומחכים, ואז קוראים בהגדה - בקיצור, כולם רעבים ושמחים שיש מה לנשנש בקטנה לפני שיושבים יחד.
אז השנה שניים במחיר אחד - בורקס מצות במלית תפוחי-אדמה עם פטריות או טונה. זה יוצא טעים במידה שלא-תיאמן, במיוחד כשזה חם, פריך מבחוץ ומחיתי מבפנים...

הכנתי שמונים חתיכות של בורקס לליל הסדר - שמונים נשמע הרבה, אבל היינו 41 סועדים, כך שלא היה מופרך. חלקו את הכמויות לפי מה שאתם צריכים.
שימו לב שכמות הבסיס היא ל- 80 בורקסים, והתוספת של "הטעם הרצוי" היא ל- 40 בורקסים.






בורקס מצות נפלא!


חומרים:


20 מצות
5 תפוחי אדמה גדולים
מלח, פלפל שחור
שמן זית
7 ביצים
1 חבילת קמח מצה
שמן לטיגון

מלית טונה לחצי כמות בורקס-
2 קופסאות טונה בשמן
2 בצל בינוני, קצוץ
10 שיני שום, קלוף ופרוס (לא קצוץ)
שמן זית

מלית פטריות לחצי כמות בורקס-
5 פטריות פורטבלו קצוצות
3 פטריות שיטאקי קצוצות
2 בצל בינוני, קצוץ

שמן זית

הכנה:


ריכוך המצות-
הרטיבו את המצות במים, והניחו על מגש, עם נייר סופג מפריד בין המצות. כסו במגבת והניחו לעשרים דקות, עד שהמצות מתרככות, ממש כמו בד.
חיתכו כל מצה לארבעה ריבועים.

מלית בסיס-
בשלו את תפוחי האדמה במים עד לריכוך. סננו היטב, ועכו במועך פירה. הוסיפו מעט שמן זית לקבלת מרקם מחיתי רך יותר, והרבה מלח ופלפל.
קחו בחשבון שבתור מלית הפירה צריך להיות מתובל הרבה יותר ממה שאתם רגילים, כדי שלא יצא חסר טעם. אל תתקצמנו על הפלפל השחור.

מלית טונה-
טגנו בשמן זית בצל קצוץ. כשזהוב הוסיפו את השום, וטגנו עוד כדקה.
הוסיפו את הטונה וטגנו תוך ערבוב, עד שהיא "מתייבשת" ונעשית חומה.
ערבבו עם חצי מכמות מחית תפוחי האדמה.

מלית פטריות-
טגנו בשמן זית בצל קצוץ. כשזהוב הוסיפו את הפטריות וטגנו עוד כמה דקות.
ערבבו עם חצי מכמות מחית תופחי האדמה.

הרכבה וטיגון-
על כל רבע מצה רטובה הניחו חצי כף מלית. קפלו לשניים - אני רציתי להבדיל בין הסוגים השונים, אז את הבורקס עם הפטריות קיפלתי למלבן, ואת אלו עם הטונה למשולשים.
טירפו את הביצים עם מעט מלח. סדרו בצלחת קמח מצה גס.
חממו שמן במחבת גדולה.
טגנו כמו שניצל - לטבול כל בורקס בביצה, אח"כ בקמח המצה, ולשמן החם.
לטגן משני הצדדים לצבע זהוב, ולהניח על נייר סופג.

להגיש חם.

כחול ובורדו

עוד מחגיגות יום ההולדת - קיש שצ'יפרתי בו את חברי לעבודה, עם השילוב המנצח - גבינה כחולה ואגסים.

ההכנה הכי פשוטה בעולם - בסיס בצק פריך, תערובת של חלב וביצים, פירורי גבינה כחולה (אני השתמשתי בדאנבלו, אבל רוקפור או גרוגונזולה יהיו נפלאות לא פחות) ואגסים סמוקים.

אני החלטתי ללכת על אגסי סזאן, שהם אדומים והיוו ניגוד מקסים לרקע הזהוב.

לדעתי גם האגסים בצבע חום-חלודה ילכו נהדר.

זה המקור.

הבסיס הפריך מספיק לתבנית פאי עגולה של 26 + תבנית פאי מלבנית. המלית, לעומת זאת, מספיקה רק לתבנית פאי עגולה, אז בצעו התאמות.

קיש גבינה כחולה ואגסים

חומרים:

350 גר' קמח
200 גר' חמאה קרה
2 חלמון
2 כפות מים קרים
קורט מלח
קורט סוכר

3 אגסים

100 גר' גבינה כחולה

4 ביצים

400 מ"ל חלב

מלח, פלפל שחור (לא להתקמצן על המלח והפלפל)

הכנה:

במעבד מזון עם להב מתכת עבדו יחד את כל חומרי הבצק פרט למיםם. הוסיפו את המים הקרים בסוף, כדי "לאחד" לכדור בצק. שטחו לדיסקית, עיטפו בניילון וקררו במקרר לשעה.

רדדו את הבצק ורפדו תבנית פאי. הכניסו למקרר עד לשלב המילוי.

חממו תנור ל- 180 מעלות.

ערבבו יחד חלב, ביצים, מלח ופלפל.

פוררו את הגבינה ופזרו על תחתית הבצק. חצו את האגסים (אני חתכתי לרבעים), הוציאו גרעינים ופירסו דק. סדרו על הבצק.

שיפכו את המלית על האגסים.

אפו כחצי שעה, עד להשחמה קלה של הפאי.

הגישו חמים.

אמריקה 2. אמריקה-הה-הה.

מיונז - יש. קטשופ - יש. חרדל - קנינו (אוף). קולסלו - יש.
אפשר לעבור לפחמימות.


לחמניות להמבורגר צריכות להיות מעט מתוקות, כדי שיודגש טעם הרטבים ומיצי ההמבורגר עצמו.

מתכון נהדר של קרין גורן מצאתי בבלוג זה טעים, שבאמצע ההכנות של הרטבים גיליתי שהם חושבים בדיוק כמוני על המבורגרים. הם הלכו על יום העצמאות הישראלי, אנחנו על האמריקאי. דפדפו, כיף שם.

אני הכנתי לחמניות מיני, שילכו עם המבורגר המיני שתכננתי להכין, ופיזרתי הרבה שומשומין. בעיקר בגלל שאני אוהבת לכתוב את המילה שומשומין, וידעתי שפיזור שומשומין על הלחמניה יהיה תירוץ מצוין לכתוב שומשומין, כמה וכמה פעמים.
שומשומין.



לחמניות המבורגר

חומרים:

3 וחצי כוסות (500 גרם) קמח
20 גרם של שמרים טריים (שמתי 12 גר' יבשים)
240 מ"ל מים
ביצה גדולה אחת
50 גרם סוכר (שמתי טיפה יותר)
כפית גדושה של מלח
2 כפות שמן
חלמון מדולל במים (שמתי ביצה שלמה) לזיגוג
שומשומין לקישוט


הכנה:

בקערת המיקסר מערבבים את הקמח והשמרים. מוסיפים את המים, הסוכר והביצה ומעבדים עד להטמעות. מוסיפים את השמן והמלח ונותנים למיקסר לעבוד עשר דקות עד שהבצק הופך להיות גמיש ומעובד מספיק. מעבירים את הבצק לקערה משומנת קלות ומשמנים קצת גם את פני הבצק (כדי שלא יתייבש). מכסים בניילון נצמד ומתפיחים כשעה (עד להכפלת הנפח).

אחרי ההתפחה הראשונה, מעבירים את הבצק למשטח מקומח (לא יותר מדי) ומחלקים לשמונה חלקים (או יותר, תלוי בגודל הלחמניות שאתם רוצים). מגלגלים לכדור.
אם אתם רוצים טיפים לגבי גלגול כדורים נאים - קיפצו למתכון המקורי, אי שם למעלה בלינק שנתתי. יש שם תיאור מצוין.

מניחים את הלחמניות על תבנית מרופדת בנייר אפייה ומכסים במגבת מטבח לחה (ונקייה). מתפיחים שוב עד להכפלת הנפח (בערך שעה). כשהלחמניות תפוחות, מורחים עליהם את החלמון המדולל ומפזרים שומשומין.

אופים בתנור שחומם מראש לחום של 200º למשך 10-12 דקות.

להגשה עם המבורגר, יש לפרוס במרכז ולקלות אותן מעט, בשביל קצת קריספיות. רק לצנן אותן לפני שחותכים אותן.







שומשומין!

קלצונה ובגדים חמים

בעודי כותבת את הפוסט הזה, עלתה בי התהיה מה זה אומר עלי שכל דבר מזכיר לי אפיזודה מסיינפלד...

אבל במקרה הזה, הקישור ממש מתבקש - אחרי שהיללתי את ז'אנר הבצקים הממולאים,

לא נותר לי אלא לנסות את מלכת הזאנר, הקלצונה האיטלקית.

קלצונה הוא פשוט כיסון מבצק שמרים, ואם להקפיד - ממש בצק פיצה, שמקפלים אותו וממלאים במלית הרצויה ואופים, כמו פיצה, בטמפרטורה גבוהה. היופי של הקלצונה הינו ב"סגירה" המסולסלת של השוליים ובחריצים שמאפשרים לאדים מהמילוי לברוח החוצה בזמן האפיה.

אפשר למלא בכל דבר - בשר, גבינה, ירקות.

הבצק מפה, המלית מאולתרת - אני הלכתי על בשר ופסטו. הפסטו יכול להיות פסטו קלאסי של בזיליקום וצנוברים, או כל ממרח אחר. אני הכנתי את הפסטו האהוב עלי - פסטו פטרוזיליה ופקאן, חזק על שום. לשים כף ממנו על פסטה חמה... יאמי!

המתכון לפסטו שלי מופיע למטה.

קלצונה בשר ופסטו פטרוזיליה

חומרים (6 קלצונה גדולים):

בצק-

2.5 כוסות קמח

1 כף שמרים יבשים

2 כפיות מלח

1 כף שמן זית

1 כוס מים חמימים

מלית-

1/2 כוס פסטו (ראו הצעה למטה)

שמן זית לטיגון

1 בצל גדול קצוץ

500 גר' בשר קצוץ (אני השתמשתי בבקר עם מעט שומן כבש)

פלפל שחור

שמן זית

מלח גס

הכנה:

לבצק-

בקערת מיקסר ערבבו את הקמח, השמרים והמלח. הוסיפו את שמן הזית, ובהדרגה את המים, ולושו עם וו לישה לכדור בצק, כחמש דקות.

הניחו בקערה משומנת וכסו במגבת. התפיחו להכפלת נפח כשעה וחצי.

למלית-

במחבת גדולה ועמוקה טגנו את הבצל בשמן זית עד להזהבה. הוסיפו את הבשר, תבלו בהרבה פלפל שחור, וטגנו כחמש דקות תוך ערבוב. הסירו מהאש וקררו מעט.

ערבבו את הבשר עם הפסטו. אם חסר מלח או תיבול אחר הוסיפו בשלב זה. קררו לחלוטין.

המילוי, הקיפול והאפיה-

חממו תנור ל- 250 מעלות (או הטמפרטורה הכי גבוהה שיש לכם בתנור). אם יש אבן אפיה, הכניסו אותה לתחתית התנור. אם לא, הכינו רשת אפיה קרוב לתחתית התנור.

חלקו את הבצק לשישה חלקים שוים, וגלגלו כל חלק לצורת כדור. הניחו על נייר אפיה משומן, וכסו במגבת. הניחו לרבע שעה.

רדדו כל כדור בצק, על משטח מקומח קלות, לעיגול בקוטר 25 ס"מ. הניחו שלוש כפות גדושות של מלית על חצי מהעיגול, אבל השאירו שוליים של ס"מ ללא מלית. קפלו את הבצק על המלית כדי לסגור לחצי עיגול, והדקו היטב את השוליים.

אם אתם רוצים, בשלב זה אתם יכולים לעצב את הסגירה המסולסלת:

הניחו את קצה האצבע המורה שלכם על שולי הקלצונה, ותפסו את שולי הבצק עם האגודל מכיוון מטה. כלומר, אגודל מתחת לשוליים, אצבע מעליהם, בצק אחוז בין האצבעות. סובבו את היד מבלי לעזוב את הבצק, כך שהאגודל עכשיו למעלה, והאצבע בתוך "סיבוב" הבצק שיצרתם. הדקו והוציאו את האצבע (אתם לא חייבים, אבל אולי תרצו להשתמש בה שוב). המשיכו עד שכל הקלצונה מעוטר.

עם סכין חדה, צרו שלושה-חמישה חריצים על הקלצונה, והניחו על נייר אפיה אפיה. מירחו כל קלצונה בשמן זית ופזרו מלח גס. הכניסו לתנור עד להשחמה (10 דקות). הניחו בצד חמש דקות, ואז איכלו לתאבון.

פסטו פטרוזיליה פקאן

חומרים:

1 חבילת פטרוזיליה

1/2 חבילת כוסברה (לא חובה, ניתן להמיר בעוד פטרוזיליה)

עלים מ- 10 ענפי נענע

6 שיני שום

150 גר' פקאן קלוף

1/2 1 כוסות שמן זית

מלח לפי הטעם

הכנה:

במעבד מזון עם סכין מתכת, עבדו את כל החומרים למחית חלקה.

בליני של אי-הסכמה

טוב, אז ג. ואני נקלענו לוויכוח קולינרי לגבי משמעות "בליני".
אני הכרתי בליני שהוא מעין חביתית קטנה ותפוחה מבצק שמרים, שלרוב מלווה בשחיתויות כמו גבינת שמנת, סלמון, קאוויאר ושאר מרעין-בישין.
וג. טען שבליני זה בעצם בלינצ'ס, דק דק, ואף שלף לי כאלו שאמא שלו הכינה כהוכחה.
הסברתי לג. שזה שיש לו שם של שב"כניק לא הופך אותו לצודק תמיד,
והוא טען שהוא צודק בגלל שהוא הגיע ממולדת הבליני, טענה מנצחת, לצערי.
הפסדתי בכבוד, מפוקפק משהו.
וחיסלתי את כל הבליני של אמא שלו, שלא יהיו עדויות. שיראה מה זה להתווכח איתי.




לצערי תוצאות הוויכוח ההוא הולידו דחף לא ברור להכנת וצריכת בליני, ולכן התחנפתי אליו כדי שאקבל את המתכון של אמא שלו, מה שכמובן הצליח, כי קשה לעמוד בקיסמי, אפילו לסוכן שב"כ קשוח כמו ג.

בליני של אמא של ג., עם מלית מאולתרת של בשר ותפו"א

חומרים:

בליני-

500 מ"ל חלב

3 ביצים

3/4 כוס קמח

מלית-

2 תפו"א בינוניים, קלופים

30 גר' חמאה

1/4כוס חלב

מלח, פלפל

אגוז מוסקט

500 גר' בשר טחון (אני ערבבתי בקר ועוף)

שמן זית

גזר קלוף, מגורר

בצל קטן קצוץ

1/4 ראש סלרי, קצוץ

2 כפיות שום כתוש

מלח, פלפל

הכנה:

ערבבו היטב את חומרי הבצק. צריך לצאת מרקם נוזלי, אבל לא של חלב אלא יותר בכיוון שמנת מתוקה.

במחבת טובה (כזו שלא ידבקו אליה בליני בקלות) המיסו חצי כפית חמאה. שימו מצקת מהבלילה, וסובבו כך שהמחבת תצופה היטב בשכבה דקה. הניחו עד שמתייבש החלק העליון, ואז היפכו לעוד דקה. עירמו את בליני זה על גבי זה.

הראשון תמיד מתפקשש, אין מה לדאוג.

לא צריך לשמן בין בליני לבליני, רק מדי פעם לפי הצורך.

לגבי הכמות שיש לשים במחבת כדי לקבל את העובי המתאים - ענין של אימון. ניסוי וטעיה, אין מה לעשות. אבל ניסיון וטעיה טעימים...

מלית-

בשלו את תפוחי האדמה במים עד להתרככות. סננו היטב, ומעכו יחד עם החלב, החמאה, והתבלינים.

טגנו את הבצל המחבת עם שמן זית, עד להזהבה. הוסיפו את הבשר, השום, הגזר והסלרי. טגנו כחמש דקות.

ערבבו את הפירה עם הבשר, ותבלו במלח ופלפל לפי הטעם.

שימו במרכז כל בליני כף גדושה מאד של מלית, וקפלו אותו למלבן.

אני גם אפיתי אותם אפיה נוספת בתנור, אחרי המילוי, מה שהפך את הבצק לקריספי מעט... טעים...

אמפנדס, סי?

בצק ממולא זה דבר נפלא. יעידו כל חובבי הבורקס, דים-סאם, והכיסונים למיניהן שבצק ממולא זה שוס לא רגיל.

החלטתי להכין אמפנדס לראשונה בחיי, וכמו תלמידה טובה, הלכתי לויקיפדיה לקרוא קצת.

לא יאומן כמה סוגים יש, בהתאם לכל ארץ מוצא. בספרד זו מנה גדולה, מעין פאי, שנחתך למשולשים, ובארצות הדרום-אמריקאיות אלו כיסונים קטנים ממולאים. בשתי הגרסאות מדובר על בצק פריך יחסית, אפוי או מטוגן לקריספיות.

מאחר והתמחות באמפנדס לפתע נראתה לי כמו משהו שצריך להקדיש לו יותר מיום אחד במטבח, החלטתי פשוט לאלתר לפי הרגש מלית שנראתה לי טובה.

את הבצק אימצתי מפה, רק שאפיתי במקום לטגן. למי יש כח לשמן עמוק בחום הזה.

הניסיונות הניבו תוצרים נפלאים, שנבלסו ע"י מבוגרים וילדים כאחד.

כמויות המליות המצוייינות במתכון מספיקות לכמות אחת של בצק (כלומר הכינו רק מלית אחת לכמות הבצק הרשומה)

אמפנדס (כרישה-גבינה-בייקון, ותפו"א-אנשובי-פלפל) - כ-30 לא-גדולים

חומרים:

בצק-

1/2 3 כוסות קמח

1/2 2 כפיות מלח

2 כפיות אבקת אפיה

1/2 3 כפות שמן

1 ביצה, טרופה קלות

3/4 כוס מים

חלמון טרוף עם מעט מים - למריחה

1 חלבון מעורבב במעט מים ל"הדבקה"

מלית 1-

2 כרישות פרוסות

50 גר' חמאה

100 גר' בייקון פרוס לרצועות דקות

1 כוס מוצרלה

1 כוס קשקבל (אני השתמשתי בקשקבל של מחלבת "עיברי", לא רע בכלל)

1 כוס צימוקים

מעט אגוז מוסקט

מלח, פלפל שחור

2 חלבונים

מלית 2-

3 תפו"א גדולים מבושלים וקלופים, ומעוכים קלות (לא פירה חלק לגמרי, תשאירו גושים)

3 פלפלים אדומים קלויים, קלופים, קצוצים גס.

2 קופסאות שימורי פילה אנשובי, קצוצים

1 כוס מוצרלה

מלח, פלפל שחור

צ'ילי גרוס

הכנה:

בצק-

בקערת מיקסר עם וו גיטרה ערבבו את כל החומרים היבשים. הוסיפו את השמן, הביצה והמים ועבדו לכדור בצק.

הניחו בקערה משומנת, כסו במגבת והניחו לחצי שעה בצד.

מלית 1-

במחבת, טגנו את הבייקון להשחמה, והציאו לצלחת.

באותה מחבת שימו את החמאה, ואדו את הכרישה עד שהיא מתרככת, עם מכסה. הסירו את המכסה וטגנו עוד חמש דקות להזהבה. הניחו שיתקרר.

ערבבו את כל החומרים עם הכרישה והבייקון.

מלית 2 -

ערבבו את כל החומרים.

מילוי ואפיה-

חממו תנור ל- 180 מעלות

חלקו את הבצק ל- 30 חתיכות בצק. גלגלו אותן לכדורים, ורדדו בעזרת מערוך על משטח מקומח קלות.

הניחו כף מהמלית הרצויה על חצי מהעיגול, כשאתם משאירים שוליים חשופים על אותו החצי, של כס"מ.

מירחו את השוליים (בעזרת האצבע, או מברשת דקה אם אתם מקפידים) בחלבון הטרוף.

קפלו את הבצק (החצי "הפנוי") מעל המלית, והדקו את השולים.

בעזרת מזלג מקומח ליחצו את השוליים והדקו היטב.

הניחו על תבנית עם נייר אפיה, ומירחו בחלמון.

אפו עד להשחמה קלה.

ניתן להקפיא מיד אחרי האפיה, ולחמם בתנור - יוצא כמו חדש.

המלצה זריזה

הקטנטנים האלו הוכנו בשבועות, נשנוש מתוק שיחזיק את האורחים עד שאצלם את העוגות הגדולות ואשחרר אותם לאכילה...

אני אפילו לא אלאה אתכם בהעתקת המתכון הנה, כי לא שיניתי בו דבר - הכנתי כמו שהוא, עם כל הטיפים וההערות שמירי פרסמה ב- room for dessert, רק בתבנית מיני-בומב, אותה אחת שמשמשת אותי לטראפל'ס ומיני פאי. קיבלתי 24 קטנטנים לכמות אחת של המתכון.

לכו תכינו. כיף לא נורמלי.

בוקר טוב!

לארוחת בוקר אצל חברים, הבאתי את העגלגלים האלו - בייגל קינמון וצימוקים - שהלכו נהדר עם חמאה וסלט ירקות קצוץ, אבל גם עם ריבה וגבינת שמנת. נצמדתי למתכון המקורי, למרות שבפעם הבאה אשים מעט יותר סוכר, כי היה אפשר לעשות אותם יותר מתוקים.

השיטה של בישול הבצק, ואפייתו לאחר מכן, יוצרת בייגל'ס קשים ו"מתיחים" מעט מבחוץ, בדיוק כמו הקנויים.

מה שכן, לא לשתי בידיים - הכל למיקסר, עם וו לישה. חיים קלים.

בייגל קינמון וצימוקים

חומרים (ל- 12 בייגל'ס):

500 גר' קמח

350 מ"ל מים חמימים

1 כף שמרים יבשים

3 כפות סוכר (אפשר ורצוי מעט יותר)

1 כף קינמון

2 כפיות מלח

125 גר' צימוקים (שמתי 150, למה להתקמצן), מושרים חצי שעה במיים רותחים, ומסוננים

סיר מים רותחים לבישול

ביצה טרופה

הכנה:

בקערת המיקסר הכניסו חצי כוס קמח, השמרים, המים והסוכר. ערבבבו היטב והניחו לחמש דקות. אחרי השמרים "התעוררו", הוסיפו את יתרת הקמח, הקינמון והמלח, ועבדו לבצק חלק, לפחות חמש דקות לישה לאחר שנוצר גוש אחיד.

הוסיפו את הצימוקים ועבדו אותם לתוך הבצק.

בקערה משומנת הניחו את כדור הבצק לתפיחה, מכוסה במגבת לחה, חצי שעה או עד שמכפיל את הנפח.

לאחר שתפח, הרתיחו מים בסיר גדול.

לושו את הבצק וחלקו אותו ל- 12 חלקים שוים. גלגלו כל חלק לכדור, ובעזרת האצבע צרו חור במרכז הכדור. מיתחו החוצה תוך סיבוב, לקבלת צורת טבעת. הניחו על נייר אפיה משומן.

חממו תנור ל- 190 מעלות.

בשלו את הבייגל'ס במים הרותחים, כדקה מכל צד, לא יותר מ- 3 או 4 בכל סיבוב. הוציאו בכף מחוררת, תנו למים עודפים לנזול, והניחו על תבנית עם נייר אפיה מקומח.

הברישו את הבייגל'ס בביצה טרופה, ואפו כ- 20 דק' לצבע זהוב.

שאריות חג

נכון שנשארו לכם מצות שאין לכם מה לעשות איתן?
ובכן, במסגרת "מה אפשר לעשות ממצות שגם יהיה טעים", מצאתי פתרון נפלא למצות. מסתבר שמצות שנאפות עם נוזלים, מתנהגות כמו דפי לזניה. בי נשבעתי.

טועמי-הלזניה (למה טועמי? אוכלי. חיסלו אותה) טענו שבכלל לא מורגש שיש שם מצה, ואם תסתכלו טוב טוב בתמונה הלא-מקצועית שצילמתי, תראו שהמצות בשכבות האמצע נראות בדיוק כמו דפי פסטה, רכות וגמישות.



אז נכון שזו לא פסטה. אבל זה טעים. בחיי. חוץ מזה, לא עוד להתקע עם חצי חבילת מצות עד הפסח הבא! הידד!
כמובן שניתן להשתמש בכל מתכון לזניה, חלבית, בשרית, תרד או חציל. אני הלכתי על הקלאסיקה הבשרית.
התעצלתי ולא הכנתי בשמל לשכבה העליונה, אבל להבא, כמובן שעדיף.

מתכון מסודר אין, אבל יש משהו כללי:

מטגנים בצל בשמן זית עד להזהבה, מוסיפים שום קצוץ, פלפל גרוס, הרבה טימין, ובשר טחון. מטגנים כמה דקות ומוסיפים עגבניות קצוצות (קופסת שימורים גדולה לעצלנים כמוני), מלח ומעט בזיליקום קצוץ, רק כמה עלים.

בתבנית משומנת, מסדרים שכבות של מצה, מעט רטובה (שכבה של שתי מצות), חצי מכמות במלית, עוד שכבה של שתי מצות, יתרת המלית, ושכבה אחרונה של מצה. המקפידים ישימו בשלב זה שכבה נאה של רוטב בשמל וגבנ"צ.

אופים מכוסה כחצי שעה. אם שמתם בשמל, לאפות עוד עשר דקות ללא כיסוי, כדי שישחים מעט.

זהו. סוף פסח. מימונה, anyone?