יום שני, 13 באפריל 2009

ממצמצת


כל מי שמכיר אותי יודע שהמצה אינה הבריה החביבה עלי בעולם. היא יבשה, והיא חסרת טעם.
היה הורג אתכם לשים מלח במצה?
לא אמרתי שמרים, לא אמרתי להתפיח, אבל מלח, בשם כל היקר לבלוטות הטעם שלי, מלח...

השנה לקחתי על עצמי משימה (בלתי אפשרית?) להכין דברים טעימים ממצות. פרט למצה-בריי, מעולם לא הכנתי משהו ממצות.
לא מקמח מצה, חכמה גדולה. לא מ"שקדים טחונים יכולים להחליף את הקמח בעוגה הזו". לא. ממצות. שלמות.

בשיטוטי נתקלתי בכמה בלוגים שמסתובב בהם מתכונים למצה בקרמל ושוקולד, מעין חטיף מתוק לנשנוש לטובת מאותגרי הקינוחים לחג.
זה נשמע כמו משהו שהייתי שמחה לנסות (אמרתי לעצמי באחת מהשיחות המעמיקות שהיו לי עם עצמי).

לשמחתי אני ו- 17 מבני משפחתי נסענו לבלות את סוף השבוע בטיול בצפון, והם שפן הניסיונות הטוב בעולם.



ההכנה קלה להפליא, וכל מה שאתם צריכים זה רצון טוב, מצות, סוכר, שוקולד וקישוט לבחירתכם, 17 בני משפחה שיאותו לאכול את כל המצות בשוקולד, ודליים של חמאה.

הנה דוגמא אחת (דוגמה! דוגמה! עודדי, שתוק), הנה שניה, מהבלוג המקסים לגמרי - ביסים, והנציג הגוי אוכל החמץ שלנו עם קרקרים.

מצות בקרמל ושוקולד

חומרים (ל-4 מצות. אני הכפלתי את המתכון המופיע כאן, כי למי מספיקות 4 מצות? אני הוצאתי מכל מצה 12 חטיפים):

4 מצות (דה...)
230 גר' חמאה (כן, הכפלתי. היה קשה לשים כמעט חצי קילו חמאה במתכון אחד, אבל התגברתי)
1 כוס סוכר חום בהיר (נגמר לי. שמתי 1/3 בהיר, 1/3 כהה, 1/3 לבן. לא נרשמו טענות)
קורט מלח
1/2 כפית תמצית וניל

1 כוס שוקולד צ'יפס, לבן או חום (אני שמתי כוס וחצי)

קישוט ככל העולה על רוחכם. אצלי היו קוקוס, שקדים פרוסים, אגוזי לוז (הלכו עם השוקולד הלבן), קליפות הדרים מסוכרות קצוצות, ומלח ים אפור... נהדר עם מריר.

הכנה:

מחממים תנור ל- 190 מעלות.
מצפים תבנית תנור בנייר כסף, ועליה שמים נייר אפיה. מסדרים אתה מצות בשכבה אחת על התבנית, שוברים כדי למלא חללים.

בסיר, המיסו יחד חמאה וסוכר. מביאים לרתיחה ומבשלים עוד 3 דקות תוך ערבוב. מסירים מהאש, מוסיפים קורט מלח ותמצית וניל, מערבבים ושופכים מעל המצות בשכבה אחידה (מורחים את הקרמל על המצות כך שיכוסו).

מורידים את טמפרטורת התנור ל- 175 מעלות, ומכניסים את התבנית לתנור ל- 15 שעת, עד שהקרמל מבעבע.
להזהר שלא ישרף!




להוציא מהתנור, ולפזר את השוקולד צ'יפס על הקרמל, פיזור אחיד (ככל הניתן). לחכות חמש דקות, עד שהשוקולד ימס, ואז למרוח אותו בצורה אחידה על הקרמל.
לפזר את הקישוט הרצוי.
לקרר לחלוטין, ולחתוך בסכין חדה לריבועים.






הנה תמונה של נציג המשפחה מנסה להסוות עצמו ולהיטמע לתוך הרקע של אריחי הצימר, מתוך מחשבה אולי יזכה בשברים של מצה בקרמל ושוקולד. ומלח ים. או קוקוס. אפילו שוקולד לבן הוא מוכן לאכול.

וכאן המבט המאוכזב על פניו כשהוא מבין שלא יקבל שוקולד. "אפילו לא עם קליפות הדרים. אכזריים הם בני האנוש, וארורה נטייתם לשמור לעצמם את כל הקרקרים חסרי המלח שהם אוכלים פעם בשנה. וגם יש להם ראיה טובה, כי הם ישר עלו על זה שאני לא אריח רצפה. אולי זה בגלל השוקולד. אולי הוא משפר את הראיה. כנראה שלעולם לא אדע."

9 תגובות:

Sophie אמר/ה...

נפלה טעות במתכון. במקום "חצי טון חמאה" קרי "טון וחצי כולסטרול לגבות".

הילה אמר/ה...

יאאאא
אך לא חשבתי על זה קודם?
אני לעומת זאת
שמנת חמאה ושוקולד הם אהבת חיי

לא סוגרת ת'פה אמר/ה...

כלב לא יודע מה טוב לו.
חסכתם לו עצירות. עשיתם עימו חסד.
צדיקים אתם. צדיקים גדולים.

Michal אמר/ה...

אין מצב שזה אפילו ימצמצ לי להכין.
היו במדבר, דווקא מצות היו חייבים להכין? לא יכלו להכין לאפה?

fairy_mi אמר/ה...

בהחלט שידרוג רציני לדיקט המסורתי, נראה נפלא
גמני נתקלתי במתכונים משודרגים בסיגנון וחשבתי לנסות
אבל השנה אפילו לא הכנסתי מצות הביתה.
מקווה שנהניתם בחופשה המשפחתית
וחג שני שמחחחחחח!

beagle אמר/ה...

חג שני שמח לכם!
סופי, כולסטרול לא מטריד את הגבות, הוא מטריד מקומות אחרים לגמרי בגוף.

הילה, ברוכה הבאה! נכנסתי לבלוג שלך, והטבית, הו, הטבית... מתה על טבית.

לא סוגרת, את מדברת מניסיון? ;-)

מיכל, במדבר דווקא אכלו מן. לכי תדעי, אולי אכלו מן בלאפה...

פיה, היתה חופשה נפלאה, ואחרי החג אני ואת צריכות לסגור כל מיני תכניות שאינן קשורות למצה :-) תתחילי לחשוב על רעיונות.

א אוהל אמר/ה...

הוא רידג'בק?
היה לי רידג'בק מופלא בעבר ולאחותי יש עכשיו רידג'בקית תינוקת מופרעת.

לא רואים הרבה כאלה ויש לי פינה חמה בלב אליהם.

beagle אמר/ה...

אוהל, כמה זמן לא נפגשנו! :-)
הוא מעורב, אני לא יודעת מאיזה מקורות.. אבל הוא בהחלט מופלא.

shir26 אמר/ה...

ואני ואמרת......
מצות שמצות,אחלה בן משפחה יש לך! :)