ממולאים - הרשימה כולה

ואלו היו כל הממולאים שלנו:

פירות יבשים ובצלים ממולאים בבשר

מפרום של אמירה

מחשי (פלפל וקישוא)

עלי גפן במלית בשר ואורז

פטריות במלית גבינות

עופיון ממולא בלחם ועשבים + תותים ממולאים בשוקולד

ממולאים part four - נחולל בכרמים, או עלי גפן

[מוזיקה מרגשת]
אחרי הפסקה של חודשיים שלמים בסדרה האלמותית "ממולאים ואמיצים", היא חוזרת!
בפרקים הקודמים, הבצל והפירות היבשים חברו יחד כדי להדיח מכסאו את מנהיג הממולאים, דון פלפל.
במקביל, אחותו של הקישוא איבדה את מאור עיניה, ויש רק רופא אחד שיכול לנתח אותה כדי שתחזור לראות, דר' בנדורה השרמנטי. הוא כמובן התאהב באחות הקישוא, אבל אשתו של דון פלפל, פפריקה, איימה עליו שתחשוף שבנו של דון פלפל, פיאמנטה, הוא בעצם בנו של הדר', ואז תתעורר חמתו, וכולנו יודעים מה קורה כשדון פלפל כועס.
הקישוא שנואש, מוכר את כל המניות שלו בחברה שירש מאביו, כדי לגייס כסף לניתוח של אחותו. המפרום קונה ממנו את השליטה, וכצעד ראשון מפטר את זוקיני, מעמדת הנהלה בחברה.
חכו חכו לרגע שפיאמנטה יתאהב באחותו מבלי לדעת שהיא אחותו!

בפרק זה: דר' בנדורה לא עומד בפיתויי האהבה ולוקח את אחות הקישוא לטיול יקבים בכרמים. הם מסתבכים עם חבורת עלי גפן פושטקים ששודדים אותם והופכים את הדר' לצמח.

עלי גפן במלית בשר ואורז

חומרים:

2/3 צנצנת עלי גפן במלח (כן, אני לא הולכת לקטוף. ולא שאין לי איפה, אבל בכל זאת... יש צנצנות זכוכית גדולות עם עלי גפן במלח, מוכנים למילוי. רק לשטוף טוב במים ולמלא).

למלית -
250 גר' בשר (אנחנו עירבבנו כבש ובקר)
250 גר' אורז שטוף ומסונן
1/2 בצל קצוץ מטוגן בשמן זית, עד להזהבה
1/2 כוס אגוזי פקאן טחונים דק (כן, כן, ואל תוותרו על זה)
חצי כף פפריקה מתוקה
חצי כף עלי טימין
1/2 כף שום קצוץ
1/2 כף גרגירי כוסברה טחונים
מלח, פלפל

לרוטב-
5 כפות רסק עגבניות
1 קופסת שימורים גדולה של עגבניות מרוסקות
מלח, פלפל
מים

הכנה:

להשרות את העלים במים. אם אתם קוטפים עלים, נסו להשתמש בעלים צעירים ורכים יותר.
לערבב את כל חומרי המלית, ללוש היטב הכל יחד כדי שיתאחד.
לפרוס עלה גפן על משטח (שיש, קרש חיתוך, מה שנוח לכם), כשהצד המבריק יותר כלפי מטה. לגלגל בערך כף מלית לגליל הדוק. להניח בשליש העליון של העלה.
לגלגל עד האמצע, לקפל את שני הצדדים כלפי פנים, ואז להמשיך לגלגל עד הסוף. ככה עד שנגמרת המלית.
כן, זו עבודה שחורה, ככה זה עם עלי גפן.

לסדר במחבת עמוקה או סיר קטן.
לערבב את כל חומרי הרוטב, ולשפוך מעל העלים הממולאים. לבשל על אש קטנה עד שמתרכך.

ממולאים part three - קלאסיקה של פלפלים וקישואים, או מחשי

פוסט זה מוקדש לא. שהציל את המחשב שלי אחרי שבוע וחצי בו הייתי מושבתת. כן, כל הפוסטים היו מתוזמנים מראש, לכן התפרסמו גם כשהמחשב לא עבד, ולכן גם לא הגבתי... א. זינק לעזרתי ממעבה הפייסבוק ותיקן את המחשב. הידד! ממש רגע לפני שכל הפוסטים המתוזמנים נגמרו...

אין כמו פלפל וקישוא ממולאים.
או כמו שאמא בטח היתה אומרת - מחשי.

יש משהו בכל הצבעים האלה שגרים יחד בסיר אחד.
הסוד במילוי - אגוזי הפקאן הטחונים. משדרגים את המלית למשהו אחר לגמרי.

באותו הסיר גם התארחו עלי גפן ממולאים, אבל מפאת כבודם, והמלית המעט שונה, אתן להם פוסט נפרד.

אז הנה:

מחשי (פלפל וקישוא)

חומרים:

5 פלפלים מרוקנים מגרעינים (אני אוהבת אדומים, אבל אפשר גם בצבעים אחרים, כמובן)
5 קישואים, קלופים ומרוקנים מתוכן
1 בצל קטן קצוץ
שמן זית לטיגון
2 שיני שום קצוצות
1/4 כוס פקאן טחון
כף גדושה פפריקה חריפה ומתוקה - היחס לפי הטעם
כף עלי טימין
1/2 כף גרעיני כוסברה טחונים
250 גר' אורז שטוף
1/2 קילו בשר טחון (תערובת בקר/עגל/כבש)
3 כפות גדושות רסק עגבניות
מלח, פלפל

רסק עגבניות
מים
מלח, פלפל

הכנה:

טגנו בשמן זית את הבצל לצבע זהוב. הוסיפו את השום וטגנו עוד דקה. הוסיפו את כל התבלינים והפקאן וטגנו יחד דקה נוספת.
הוסיפו את הבשר וטגנו אותו תוך שאתם מפוררים אותו, כחמש דקות.
הוסיפו את האורז וטגנו כמה דקות, עד שהוא מבריק. הוסיפו את רסק העגבניות, מלח, ופלפל.
ערבבו היטב והסירו מהאש.

אחרי שהמלית התקררה מעט, מלאו את הפלפלים והקישואים.
סדרו אותם עם הפתח כלפי מעלה בסיר רחב.

ערבבו בקערה רסק עגבניות עם מים ומלח ופלפל.
שיפכו מעל הממולאים עד לכיסוי.
[אם אתם מכינים גם עלי גפן, הניחו אותם מעל הפלפלים.]

הביאו לרתיחה, הנמיכו את האש ובשלו עוד כשעה,-שעה וחצי, עד שהאורז רך לחלוטין.

ממולאים part two - געגועים לאמירה, או מפרום

אמירה נסעה (שוב) לכמה חודשים לחו"ל, ובדיוק כשהיא לא היתה בארץ החלטנו שחלק מהממולאים שנכין יהיה מפרום.
והרשו לי לגלות לכם, שמי שאכל מפרום שאמירה הכינה, לא יחפש מתכון אחר, אף פעם.
הנה, רק תראו את המתכון הקודם שהיא פרסמה כשהיא התארחה בבלוג. לא עושה חשק?

אז בגלל שהיא לא היתה זמינה, חיפשנו ברשת את המתכון שלה.
מזל שהיה.

זה יוצא טעים, הו, כה טעים.
הכנו סיר ע-נ-ק-י, ונגמר מהר.

מפרום של אמירה

חומרים:

5 תפו"א בינוני-גדול

300 גר' בשר קצוץ (עירבבנו בקר וכבש)
פטרוזיליה קצוצה (חצי חבילה)
1 בצל קצוץ
שמן זית
1/2 כף שום קצוץ
מלח, פלפל
1/2 כף כמון
כפית פפריקה חריפה

בצל פרוס


3 ביצים + 3 כפות מים

מלח
2 כפות רסק עגבניות
1/2 כוס קמח

6 כפות רסק עגבניות
מים
מלח, פלפל

הכנה:

קלפו את תפוחי האדמה, ופירסו לפרוסות בעובי של ס"מ. כל פרוסה כזו פירסו באמצע, כמעט עד הסוף. הניחו במים קרים.

טגנו את הבצל בשמן זית עד להזהבה. הוסיפו את השום וטגנו עוד דקה. הסירו מהאש.
ערבבו עם יתר חומרי המלית.

בתחתית של סיר סדרו פרוסות של בצל. אם נשארו פרוסות את תפו"ח לא חצויות (הקצוות) סדרו גם אותן בתחתית.

מלאו כל פרוסת תפו"א במלית.
טירפו יחד את הביצים עם הרסק,  המים והמלח.
טיבלו את הפרוסות הממולאות בקמח, ואח"ח בביצה, וטגנו בשמן בגובה בינוני עד לצבע זהוב. העבירו לסיר.

ערבבו את חומרי הרוטב, ניתן להוסיף עוד רסק עגבניות או תבלינים. שיפכו מעל המפרום.
בשלו על אש בינונית עד שתפוחי האדמה רכים.

ממולאים part one -כשהמטבח ריק, או פירות יבשים ובצל עם בשר.

עודדי, אני צריכה שתעסיק אותי ביום שבת - כך אמרתי בשיחת הטלפון.
בוא נבשל משהו. מזמן לא נכנסו למטבח לסדנה יזומה.
זה היה בסוף שבוע בו רוב החברים שלי נסעו לצימר, ולי פשוט לא הסתדר.
ומטבח ריק זה משהו שצריך למלא, ומהר.

עודדי הסכים. אנחנו עושים את זה מדי פעם. בוחרים נושא, ויאללה, מבשלים.
עשינו את זה עם פסטה, עם ארוחת ספרדית, ועכשיו הגיע תור הממולאים.

הכנו כמויות אוכל היסטריות, סירים על גבי סירים, קופסאות על גבי קופסאות.
הקפאנו חצי, חילקנו לחברים, הזמנו אורחים.
ועדיין, את החציל הממולא שרציתי להכין, לא הספקנו.
אז למרות שזה קרה די מזמן (חודשיים? שלושה?), חשבנו  שכדאי לפרסם כי יצאנו עם לא מעט מנות שוות.

המנה הזו היתה מאולתרת להפליא. להבדיל מיתר הממולאים שלנו, להם מצאנו מתכון, או שהכנו בעבר, את זו לגמרי אילתרנו.

פירות יבשים ובצלים ממולאים בבשר

חומרים:

2 בצלים גדולים
5 שזיפים מיובשים
10 מישמשים מיובשים

300 גר' בשר קצוץ (השתמשנו בבקר מעורבב עם עגל)
טימין (חצי כף עלים)
מלח, פלפל
ציפורן, קינמון
1/4 כוס חמוציות מיובשות

4 שאלוט קצוצים
2 כוסיות יין אדום
כף חמאה + מעט שמן זית

הכנה:

בשלו את הבצלים הקלופים במים כחצי שעה, עד לריכוך.
השרו את הפירות היבשים במים רותחים.

חצו את הבצלים עד לאמצע, והפרידו את השכבות. חצו את המשמשים והשזיפים.

ערבבו את חומרי המלית. מלאו את הפירות היבשים. גלגלו את הבצלים עם מלית בתוכם.
סדרו על תבנית.

בחמאה ושמן זית טגנו את השאלוט הקצוצים עד לצבע זהוב.
הוסיפו את היין וצמצמו לחצי מהנפח.

שיפכו בתבנית עם הממולאים, והכניסו לתנור לחצי שעה, מכוסה. אחרי חצי שעה, הורידו את הכיסוי לעוד חמש דקות.
טעים עם אורז...

ובתיבה, משה הקטן, ילד יפה ורך

משה בתיבה, pigs in a blanket - איך שלא תקראו להם, כשר או לא כשר, הדבר הזה טעים.
נקניקיה עטופה בבצק, מנה שמכילה גם חלבונים וגם פחמימות. נותר רק להוסיף סלט (וקטשופ) ויש ארוחה.

אני הכרתי רק את הגרסה של רות סירקיס, מ"ילדים מבשלים", בה השתמשו בבצק עלים לעטוף נקניקיות, אבל בחודשים האחרונים נתקלתי ברחבי הרשת בגרסאות שוות הרבה יותר, של נקניקיה אפויה בבצק לחמניה. ממש בצק של לחם, מתקתק מעט, שעוטף את הנקניקיה, וגם נורא קל וכיף לשחק עם צורות שונות של הלחמניה. זה יפה, זה קל, זה מרשים ילדים, וגם אורחים, והכי הכי כלבים שנועצים בך מבט עורג כשאתה אוכל, ויושבים ליד הרגליים שלך למקרה ויפול משהו.

אפשר להתפרע ולשים מסביב לנקניקיה, בתוך הבצק, גם פרוסת גבינה, כמו שראיתי בכמה מתכונים, או ממרח פסטו, או עגבניות מיובשות. אני הכנתי כמה נקניקיות עם חרדל, ששידרג את הנקניקיה להפליא.

הנה ההשראה, ביצעתי קצת שינויים ביחסים של החומרים בבצק (הורדתי מכמות הסוכר, הוספתי מים).

השתמשתי בשני סוגים של נקניקיות - הראשון נקניקיות שאינן כשרות בעליל, משהו ברזילאי של טיב-טעם, חריף ומלא בעשבי תיבול. השניות היו נקניקיות פרגיות, שהיו מפתיעות בטעמן (בעיקר הפתיע אותי, כי אני לא מתה על נקניקיות עוף או הודו).

הסברים לגבי שיטות עיצוב הבצק השונות:

ורטיגו - ספירלה של בצק. עצבו את הבצק ל"חבל" ארוך, באורך כפול מזה של הנקניקיה. כירכו את הבצק סביב הנקניקיה, אין צורך שהספירלה תהיה מלופפת צמוד, תשאירו רווחים קטנים, והם כבר יתמלאו כאשר הבצק יתפח. הניחו את קצות הספירלה מתחת לנקניקיה בעת האפיה.

המומיה - רדדו את הבצק למלבן, שאורכו כאורך הנקניקיה, ורוחבו בערך פי שלושה מהרדיוס שלה. הניחו את הנקניקיה במרכז. עכשיו יש לכם שליש בצק מכוסה בנקניקיה, ושני שליש משני הצדדים. כל שליש כזה, מכל צד, פירסו לרצועות אלכסוניות (הקצה של הרצועות עדיין מחובר לבצק שמתחת לנקניקיה, כן?). עכשיו קילעו בשתי וערב את הרצועות מעל הנקניקיה. בצורה הקליעה הזו גם קל למרוח ממרח כלשהוא (חרדל) של השליש האמצעי לפני סגירת הבצק.

משה בשמיכה או חזיר בתיבה (למה להתחייב)

חומרים:

250 גר' קמח
1/2 כף שמרים יבשים
35 גר' סוכר
1/2 כפית מלח
200 מ"ל מים חמימים

30 גר' חמאה

8 נקניקיות

ממרח רצוי (לא חובה)

ביצה טרופה למריחה, ושומשום.

הכנה:

ערבבו יחד את כל חומרי הבצק פרט לחמאה. כשנוצר בצק אחיד יחסית, הוסיפו את החמאה, ועבדו היטב לבצק גמיש ונוח. הוא יהיה מעט דביק, אבל לא לדאוג.

הניחו אותו לתפיחה, מכוסה במגבת, עד שמכפיל את נפחו.

את הנקניקיות, אם הן קפואות, הפשירו בינתים.

אחרי שהבצק תפח, לושו אותו מעט כדי להוציא את האויר, וחלקו לשמונה חלקים שוים. עצבו את הבצק סביב הנקניקיה בצורה הרצויה, עם או בלי ממרח (ראו הסבר לגבי עיצוב לעיל). הניחו את תבנית משומנת, עם נייר אפיה, או על משטח סיליקון, להתפחה.

מירחו בביצה טרופה ופזרו שומשום.

אפו 10 דק' בחום בינוני או עד לצבע זהוב עמוק.




וחזירים בשמיכה זה מצחיק. הנה, תראו:

נמסטה, בונג'ורנו!

כמו שאפשר להבין מהכותרת, הפעם - שילוב של הודו ואיטליה, מזרח ומערב, או בקיצור - מנת פיוז'ן מקורית.

לזניה הודית

חומרים:
1/2 קילו בשר טחון (עוף ולא בקר, שלא אסתבך עם ההודים)
1 בצל גדול
100 גרם גבינת מוצרלה, מגוררת
500 מ"ל קרם קוקוס (השימורים בארץ הם של 400-425 מ"ל. אפשר להשלים את השאר בחלב רגיל)
כ-10 דפי לזניה מוכנים (שלא דורשים בישול מקדים)
2 כפות קמח
3 כפות שמן זית
3 כפיות כוסברה טחונה
2 כפיות אבקת קארי
1/2 כפית כורכום
1/2 כפית ציפורן טחון
1/2 כפית קינמון
1/2 כפית זרעי כמון
מלח ופלפל
צרור כוסברה


הכנה:
מערבבים בקערית את הכוסברה, הקארי, הכורכום, הציפורן והקינמון. מוסיפים 3-4 כפות מים ומערבבים כדי ליצור משחת תבלינים.
קוצצים את הבצל.
מחממים את השמן בווק או במחבת גדולה, וזורקים באמצעו זרע אחד של כמון. כשהזרע מתחיל לקפצץ בשמן ומתפצח, יודעים שהשמן כבר התחמם, מוסיפים את שאר זרעי הכמון  ומטגנים מעט, שיתפצחו. מוסיפים את משחת התבלינים ומערבבים היטב. מנמיכים מעט את האש, כדי שהתבלינים לא יישרפו. אחרי כחצי דקה או דקה, כשהניחוח פורץ מהתבלינים, מוסיפים את הבצל ומטגנים אותו כ-2 דקות, מעורבב בכל התבלינים.

כשהבצל מתרכך, מגביהים את האש, מוסיפים את הבשר הטחון ומערבבים היטב במשך הטיגון, כדי לפורר את הבשר לפירורים ולוודא בישול אחיד. הבשר יהיה מוכן אחרי כ-5 דקות. מפלפלים וממליחים לפי הטעם, ומניחים להצטנן.

מחממים בסיר או במחבת את קרם הקוקוס, ומפזרים מעליו את הקמח. מערבבים טוב-טוב, שלא יישארו גושי קמח, וממשיכים לבשל על אש בינונית, עד שהקרם מצטמצם ומסמיך - מבלי שירתח. יודעים שהקרם מוכן בשיטה המקובלת: טובלים בו כף עץ ומעבירים עליה אצבע. אם ה"פס" שהאצבע משאירה נשאר נקי, הקרם סמיך דיו.

וכעת לשילוב כל המרכיבים:
מחממים את התנור ל-170 מעלות צלזיוס. משתמשים בתבנית מלבנית (מידות התבנית שלי: כ-22 על 30 ס"מ). משמנים אותה ומכסים את הקרקעית בשכבה של דפי לזניה (אצלי נדרשו שלושה לכל שכבה).שופכים על דפי הלזניה בערך רבע מהקרם ומורחים אותם באופן אחיד. על הדפים הרטובים משטחים חצי מתערובת הבשר המטוגן, ועליהם - שליש משבבי המוצרלה.

מעל המוצרלה מסדרים שכבת דפים שנייה, ומספיגים אותה ברבע נוסף מכמות הקרם. מעליהם עורמים את שאר הבשר המטוגן, ועליו שליש נוסף משבבי המוצרלה.

מסדרים מעל את דפי הלזניה שנותרו (3-4), ומורחים אותם בקרם שנשאר. זה אולי נראה כמו המון קרם, אבל זה חשוב כי אנחנו לא רוצים דפי לזניה יבשים ופריכים, אלא רכים ולחים. מעל הקרם מפזרים את המוצרלה שנשארה.

אופים 25 עד 30 דקות - עד שהקרם נספג בדפי הפסטה והמוצרלה מבעבעת ומקבלת צבע יפה. לפני ההגשה, קוצצים גס את הכוסברה (אני פשוט גוזר את העלים במספריים) ומפזרים מעל הלזניה. מגישים חם.



טיפים:

• כשמשטחים את הבשר על הפסטה, כדאי לרכז יותר בשר באזורים שיהיו מתחת לקצוות דפי הלזניה, שיש להם נטייה "לשקוע". מחזיקים דף באוויר ורואים איפה יהיה אזור החיבור בינו לבין הדף הבא, ובאזור הזה עורמים יותר בשר.
• אומרים שלזניה משתפרת אחרי לילה במקרר, כשהטעמים מתאחדים איכשהו. אין לי מושג אם זה נכון במקרה הזה, כי עוד לא קרה שמשהו מהלזניה שרד לילה שלם.

הנה פאי... רואים?

הפעם פאי רועים (או "פשטידת רועים"), מבוסס על מתכון של שי טנא, אבל בסגנון מסורתי יותר. מה לעשות, ביצים קשות אני אוהב בקלופס, אבל לא בפאי רועים. אגב, לפי ויקיפדיה האנגלית, פאי רועים מכינים מבשר כבש טחון, בעוד שפאי מבשר בקר נקרא cottage pie. אבל בעברית זה לא תפס. תודו ש"פאי קוטג'" לא מעביר טוב את המסר לדוברי העברית... 

זו מין ארוחה שלמה במנה אחת - פירה, בשר, ירקות, יין... ובתיבול נכון, הטעם שמימי. שמעתי פעם שבבריטניה זה מין מאכל שמכינים משאריות. ובכל אופן לא מבשר עוף. אבל אצלנו הוא יקבל את הכבוד הראוי לו.

פאי רועים

חומרים (לתבנית 26 ס"מ):

800 גרם תפוחי אדמה קלופים (כ-5 גדולים או 6-7 בינוניים)
50 גרם פרמזן (או גבינה צהובה) מגוררת
2 ביצים
1 כוס תערובת של גזר קצוץ ואפונה (בהחלט אפשר תערובת קפואה)
1/2 קילו בשר טחון (אפשר בקר או כבש, אבל בהחלט אפשר גם עוף)
בצל גדול
100 גרם רסק עגבניות
1/2 כוס יין אדום
3 כפות שמן זית לטיגון
מלח, פלפל, כמון, פפריקה

הכנה:
מבשלים את תפוחי האדמה בסיר עם מים כדי כיסוים, כ-25-30 דקות.  לא לבשל יתר על המידה, שלא יתפוררו.
בזמן שתפוחי האדמה מתבשלים, קוצצים את הבצל ומטגנים אותו בשמן זית - במחבת גדולה או בווק. מוסיפים את הגזר והאפונה (אם הם קפואים, מטגנים כמה דקות עד שתוכן המחבת מתחמם). מוסיפים את הבשר הטחון ומטגנים תוך ערבוב. דואגים לפורר את הבשר, שלא יישארו גושי בשר גדולים. לא לבשל את הבשר יותר מדי, כדי שיישאר עסיסי, די בחמש דקות טיגון.

כשהבשר מוכן, מכבים את האש ומתבלים במלח, בפלפל, במעט פפריקה ובכמון, לפי הטעם. מוסיפים את רסק העגבניות ומערבבים. מוסיפים את היין האדום, מערבבים היטב ומתקנים תיבול אם יש צורך. הבשר והירקות אמורים לספוג את כל היין. אם נותרו עודפי יין, מבשלים עוד כמה דקות עד שהם נספגים או מתאדים.

לאחר שתפוחי האדמה התרככו, שוטפים אותם במים קרים כדי להפסיק את הבישול, מסננים ומועכים לפירה. מוסיפים את הפרמזן המגורר ומלח לפי הטעם, ומערבבים היטב. מי שאוהב פירה בטעם חמאתי יכול להוסיף חמאה, במקום הפרמזן או בנוסף. כשהפירה מצטנן מעט, מוסיפים לו את שתי הביצים ומערבבים היטב. אפשר גם להוסיף חצי כפית כורכום, לקבלת צבע עז.

משמנים תבנית בקוטר 26 ס"מ ומניחים על קרקעיתה חצי מהפירה - שכבה בעובי 1-2 ס"מ. מעליה עורמים בשכבה את תערובת הבשר והירקות. מעל מניחים את שארית הפירה, שוב בשכבה בעובי 1-2 ס"מ. מעטרים את השכבה העליונה בעזרת מזלג, כדי ליצור מעטה פריך יותר. מכסים בנייר אלומיניום.

מחממים את התנור ל-200 מעלות צלזיוס. אופים 20 דקות, מסירים את נייר האלומיניום ואופים 20 דקות נוספות.

אמריקה 3.I would like to buy a hamburger

טוב, אחרי ההכנות מסביב, הגענו לתכל'ס.
בשר.

אין זה סוד שההמבורגרים החביבים עלי הם אלו של דיקסי. עשויים נכון, בלי הרבה בלגן. לכן אצתי רצתי לבלוג של אילן עמיר, ולקחתי משם את מתכון ההמבורגר.

אין פה פירוט חומרים והכנה, זה הכי פשוט בעולם: יחס של 600 גר' צוואר בקר ל- 400 גר' אנטריקוט. זהו.

ביקשתי מהקצב לטחון את הבשר רק פעם אחת, ולא פעמיים, כי אני אוהבת חתיכות בשר מורגשות בהמבורגר.

כשהגעתי הביתה העברתי את שני סוגי הבשר לקערה, כשהוא קר מאד, והתחלתי ללוש יחד.

אני הכנתי קציצות קטנות, אבל ניתן לעשות כל גודל שרוצים, העיקר שבשלב הגריל לא תייבשו אותן למוות.

אצלי הרוב אוהבים מדיום (חלק מדיום-רייר) אז הכנתי אותן שמנמנות. אם תשטחו אותן, הן תתבשלנה יותר, זה לא רע, רק עניין של העדפה.

כדי ליצור את הקציצה במידת דחיסות טובה, פרסתי ניילון נצמד על השיש, והטחתי את הקציצה בחוזקה כמה פעמים על השיש, כמו שכתוב במתכון המקורי. זה אכן גרם לקציצה לא להתפרק בשלב הגריל - שיטה חביבה למדי ומומלצת.

את הקציצות המוכנות סידרתי על מגש, כיסיתי בניילון, ואשפזתי במקרר עד למחרת. הוצאתי אותן מהמקרר בערך שעה וחצי לפני הצליה.

הגריל צריך להיות חם. אני השתמשתי במחבת פסים וזה עבד מצוין. אפילו לא שימנתי אותה.

מלח ופלפל גרוס כשההמבורגר עולה על הגריל, וזהו. להתחיל להרכיב.

אני, כאמור, הגשתי את ההמבורגר עם לחמניה ביתית, קטשופ, מיונז וחרדל, סלט קולסלו בצד, ולא לשכוח עגבניה, מלפפון חמוץ, בצל וחסה.

למגוונים היתה גם גבינה צהובה וגואקמולי.

כן, היה גם קינוח. בפוסט הבא והאחרון של הארוחה האמריקאית שלנו.

קלצונה ובגדים חמים

בעודי כותבת את הפוסט הזה, עלתה בי התהיה מה זה אומר עלי שכל דבר מזכיר לי אפיזודה מסיינפלד...

אבל במקרה הזה, הקישור ממש מתבקש - אחרי שהיללתי את ז'אנר הבצקים הממולאים,

לא נותר לי אלא לנסות את מלכת הזאנר, הקלצונה האיטלקית.

קלצונה הוא פשוט כיסון מבצק שמרים, ואם להקפיד - ממש בצק פיצה, שמקפלים אותו וממלאים במלית הרצויה ואופים, כמו פיצה, בטמפרטורה גבוהה. היופי של הקלצונה הינו ב"סגירה" המסולסלת של השוליים ובחריצים שמאפשרים לאדים מהמילוי לברוח החוצה בזמן האפיה.

אפשר למלא בכל דבר - בשר, גבינה, ירקות.

הבצק מפה, המלית מאולתרת - אני הלכתי על בשר ופסטו. הפסטו יכול להיות פסטו קלאסי של בזיליקום וצנוברים, או כל ממרח אחר. אני הכנתי את הפסטו האהוב עלי - פסטו פטרוזיליה ופקאן, חזק על שום. לשים כף ממנו על פסטה חמה... יאמי!

המתכון לפסטו שלי מופיע למטה.

קלצונה בשר ופסטו פטרוזיליה

חומרים (6 קלצונה גדולים):

בצק-

2.5 כוסות קמח

1 כף שמרים יבשים

2 כפיות מלח

1 כף שמן זית

1 כוס מים חמימים

מלית-

1/2 כוס פסטו (ראו הצעה למטה)

שמן זית לטיגון

1 בצל גדול קצוץ

500 גר' בשר קצוץ (אני השתמשתי בבקר עם מעט שומן כבש)

פלפל שחור

שמן זית

מלח גס

הכנה:

לבצק-

בקערת מיקסר ערבבו את הקמח, השמרים והמלח. הוסיפו את שמן הזית, ובהדרגה את המים, ולושו עם וו לישה לכדור בצק, כחמש דקות.

הניחו בקערה משומנת וכסו במגבת. התפיחו להכפלת נפח כשעה וחצי.

למלית-

במחבת גדולה ועמוקה טגנו את הבצל בשמן זית עד להזהבה. הוסיפו את הבשר, תבלו בהרבה פלפל שחור, וטגנו כחמש דקות תוך ערבוב. הסירו מהאש וקררו מעט.

ערבבו את הבשר עם הפסטו. אם חסר מלח או תיבול אחר הוסיפו בשלב זה. קררו לחלוטין.

המילוי, הקיפול והאפיה-

חממו תנור ל- 250 מעלות (או הטמפרטורה הכי גבוהה שיש לכם בתנור). אם יש אבן אפיה, הכניסו אותה לתחתית התנור. אם לא, הכינו רשת אפיה קרוב לתחתית התנור.

חלקו את הבצק לשישה חלקים שוים, וגלגלו כל חלק לצורת כדור. הניחו על נייר אפיה משומן, וכסו במגבת. הניחו לרבע שעה.

רדדו כל כדור בצק, על משטח מקומח קלות, לעיגול בקוטר 25 ס"מ. הניחו שלוש כפות גדושות של מלית על חצי מהעיגול, אבל השאירו שוליים של ס"מ ללא מלית. קפלו את הבצק על המלית כדי לסגור לחצי עיגול, והדקו היטב את השוליים.

אם אתם רוצים, בשלב זה אתם יכולים לעצב את הסגירה המסולסלת:

הניחו את קצה האצבע המורה שלכם על שולי הקלצונה, ותפסו את שולי הבצק עם האגודל מכיוון מטה. כלומר, אגודל מתחת לשוליים, אצבע מעליהם, בצק אחוז בין האצבעות. סובבו את היד מבלי לעזוב את הבצק, כך שהאגודל עכשיו למעלה, והאצבע בתוך "סיבוב" הבצק שיצרתם. הדקו והוציאו את האצבע (אתם לא חייבים, אבל אולי תרצו להשתמש בה שוב). המשיכו עד שכל הקלצונה מעוטר.

עם סכין חדה, צרו שלושה-חמישה חריצים על הקלצונה, והניחו על נייר אפיה אפיה. מירחו כל קלצונה בשמן זית ופזרו מלח גס. הכניסו לתנור עד להשחמה (10 דקות). הניחו בצד חמש דקות, ואז איכלו לתאבון.

פסטו פטרוזיליה פקאן

חומרים:

1 חבילת פטרוזיליה

1/2 חבילת כוסברה (לא חובה, ניתן להמיר בעוד פטרוזיליה)

עלים מ- 10 ענפי נענע

6 שיני שום

150 גר' פקאן קלוף

1/2 1 כוסות שמן זית

מלח לפי הטעם

הכנה:

במעבד מזון עם סכין מתכת, עבדו את כל החומרים למחית חלקה.

בליני של אי-הסכמה

טוב, אז ג. ואני נקלענו לוויכוח קולינרי לגבי משמעות "בליני".
אני הכרתי בליני שהוא מעין חביתית קטנה ותפוחה מבצק שמרים, שלרוב מלווה בשחיתויות כמו גבינת שמנת, סלמון, קאוויאר ושאר מרעין-בישין.
וג. טען שבליני זה בעצם בלינצ'ס, דק דק, ואף שלף לי כאלו שאמא שלו הכינה כהוכחה.
הסברתי לג. שזה שיש לו שם של שב"כניק לא הופך אותו לצודק תמיד,
והוא טען שהוא צודק בגלל שהוא הגיע ממולדת הבליני, טענה מנצחת, לצערי.
הפסדתי בכבוד, מפוקפק משהו.
וחיסלתי את כל הבליני של אמא שלו, שלא יהיו עדויות. שיראה מה זה להתווכח איתי.




לצערי תוצאות הוויכוח ההוא הולידו דחף לא ברור להכנת וצריכת בליני, ולכן התחנפתי אליו כדי שאקבל את המתכון של אמא שלו, מה שכמובן הצליח, כי קשה לעמוד בקיסמי, אפילו לסוכן שב"כ קשוח כמו ג.

בליני של אמא של ג., עם מלית מאולתרת של בשר ותפו"א

חומרים:

בליני-

500 מ"ל חלב

3 ביצים

3/4 כוס קמח

מלית-

2 תפו"א בינוניים, קלופים

30 גר' חמאה

1/4כוס חלב

מלח, פלפל

אגוז מוסקט

500 גר' בשר טחון (אני ערבבתי בקר ועוף)

שמן זית

גזר קלוף, מגורר

בצל קטן קצוץ

1/4 ראש סלרי, קצוץ

2 כפיות שום כתוש

מלח, פלפל

הכנה:

ערבבו היטב את חומרי הבצק. צריך לצאת מרקם נוזלי, אבל לא של חלב אלא יותר בכיוון שמנת מתוקה.

במחבת טובה (כזו שלא ידבקו אליה בליני בקלות) המיסו חצי כפית חמאה. שימו מצקת מהבלילה, וסובבו כך שהמחבת תצופה היטב בשכבה דקה. הניחו עד שמתייבש החלק העליון, ואז היפכו לעוד דקה. עירמו את בליני זה על גבי זה.

הראשון תמיד מתפקשש, אין מה לדאוג.

לא צריך לשמן בין בליני לבליני, רק מדי פעם לפי הצורך.

לגבי הכמות שיש לשים במחבת כדי לקבל את העובי המתאים - ענין של אימון. ניסוי וטעיה, אין מה לעשות. אבל ניסיון וטעיה טעימים...

מלית-

בשלו את תפוחי האדמה במים עד להתרככות. סננו היטב, ומעכו יחד עם החלב, החמאה, והתבלינים.

טגנו את הבצל המחבת עם שמן זית, עד להזהבה. הוסיפו את הבשר, השום, הגזר והסלרי. טגנו כחמש דקות.

ערבבו את הפירה עם הבשר, ותבלו במלח ופלפל לפי הטעם.

שימו במרכז כל בליני כף גדושה מאד של מלית, וקפלו אותו למלבן.

אני גם אפיתי אותם אפיה נוספת בתנור, אחרי המילוי, מה שהפך את הבצק לקריספי מעט... טעים...

מפזרים פירורים - חינקלי - את לא כמו כולן...

והפעם הכותבת האורחת שלנו היא לא אחרת משיר'קה, והיא מצ'פרת אותנו במתכון שהוא הכל - גם בצקנית, גם מרק, גם בשר, ולא לשכוח הפתעה. ביצת הקינדר של הגיאורגים, אם תרצו. עודדי כבר פינטז עליהם בעבר. עכשיו שיר מגשימה לו חלום, ומסבירה לו איך... ולא לשכוח, שגם שיר חוגגת החודש עם הבלוג. ב- 25 למאי היא חגגה את יום המגבת, לזכרו של דאגלס אדאמס, זצ"ל.

כמעט לכל העמים יש מתכון כזה, של כיסונים, חלקם מאודים, חלקם מבושלים -
ליפנים יש את הגיוזה, לסינים את הדים סאם, ליוצאי מזרח אירופה את הקרפלעך, לבוכרים את המנטי, לנאפלים את המומו, לרוסים את הפילמני ולאיטלקים את הרביולי.
לגיאורגים יש את החינקלי.

איך זה קרה? האם באמת העולם הוא "כפר גלובלי" וכזה היה כבר לפני מאות שנים? או אולי כולם "המציאו" לבדם את הגלגל?
על השאלה הזו אין לי תשובה... אבל בעצם מה 'כפת לי (ולכם)? הכיסונים קנו את עולמם כי הם פשוטים להכנה, הם זולים יחסית, הם אוכל מנחם ובעיקר, כי הם טעימים להפליא... וזה מה שחשוב באמת...

לכל עם יש את הייחוד שלו שעושה את הכיסון שלו "שלו" ומבדל אותו מהאחרים (תהייה, אם כולם מיוחדים, אז זה בעצם רגיל להיות מיוחד, והופ הגענו לסתירה- לא?!). החינקלי, אהובי, אינו יוצא מהכלל... (או שכן... נו טוב... היופי שבסתירות הוא, שלא ניתן לצאת מהן...) ז"א הוא כמו כולם, הוא שונה ומיוחד - כי הוא משלב בצק, בשר ומרק עז טעם - ביחד... הסוד הוא פשוט... יש מים בעיסת הבשר - כך שבעת בישול הכיסון, הבשר מתגבש לו כקציצה והמים הניגרים ממנו בתוספת המים שבעיסה הופכים ל"מיני מרק" נפלא הכלוא בכיסון.

אז איך עושים:

חינקלי כיסוני בצק עם בשר

חומרים:

לכיסונים-
כ-1/2 ק"ג קמח לבן מנופה
1 ביצה בטמפרטורת החדר
200 מ"ל מים
מעט מלח

למלית-
כ-400 גר' בשר טחון + עוף טחון (מעורבב)
1 בצל בינוני קצוץ דק
צרור קטן של פטרוזליה/כוסברה/או שניהם (הפעם הכנתי עם פטרוזליה) קצוץ דק
מעט מלח, פלפל טחון טחון טרי, פפריקה חריפה
כחצי כוס מים (נשמע מוזר, אני יודעת, אבל זה עובד...)

להגשה-
20 גר' חמאה
פלפל שחור גרוס טרי

אופן ההכנה:

בקערה מערבבים את כל חומרי הבצק לבצק נוקשה ומניחים בשקית ניילון במקום חמים (אצלי זה נשאר מחוץ למקרר, בבית ממוזג, שימו לב שיש בבצק ביצה, אז לא להשאיר בחוץ בחום היסטרי...).
ללוש מעט את הבצק (עתה הוא יהיה רך ומעט דביק) ולהעביר למקרר לכמה שעות או למשך לילה.

לערבב היטב את חומרי המלית, ולהכניס לשקית זילוף (אני השתמשתי בשקית סנדביצים, מטעמי נוחות...).

ללוש את הבצק עד שיגיע למרקם של מסטיק, רך גמיש ולא דביק (אם צריך, הוסיפו מעט קמח).
לקרוץ חתיכה בגודל אגרוף מהבצק ולפתוח דק דק לעלה בעובי 1-3 מ"מ. הרציניים שביניכם יאספו את שולי הבצק יחד למעין צרור, או חבילה, שכל השוליים שלה נאספים ביחד במרכז, יזלפו כדורון מהמלית ויהדקו כך שישאר "צופציק". הפחות רציניים יקפלו איך שבא להם...
גילו נאות: בעוונתי אני נעזרתי במקפל בצק והלכה כל האותנטיות...

מצא את ההבדלים:

מה זה אותנטי...

אם רוצים להקפיא:
להניח את הכיסונים מסודרים ע"ג מגש בשכבה אחת ולהקפיא לפחות חצי שעה. אחרי שהם התייצבו ניתן להעביר לשקית/קופסא אטומה.

אופן הבישול:
להרתיח מים (כמו לפסטה) להוסיף טיפונת שמן ולהמליח, כאשר המים רותחים בביעבוע חזק, אם דבקתם בצורה האותנטית- יש לזרוק את הכיסונים כאשר ה"צופציק" עם הפנים למטה, אם לאו, זה לא באמת משנה... כך או אחרת, הקפידו לא לבשל יותר מידי בבת אחת.
הכיסונים יהיו מוכנים לאחר כ- 12-15 דקות כאשר הם יצופו.
להוציא בכף מחוררת את הכיסונים מהמים, להניח בצלחת ללטף את הכיסונים עם קוביית חמאה למראה מבריק ולתת להתקרר כדקה שתיים. בתוך הכיסונים ישנם נוזלי המלית והם רותחים... מי שיאכל אותם ישר מהסיר יקבל כויה בלשון, אז בזהירות לגרוס פלפל שחור ולהגיש...

ואיך אוכלים:
אוחזים בצופציק כאשר החלק הרחב נמצא כלפי מעלה, נוגסים בעדינות ושואבים את נוזלי המלית ב"שלוק" ומפה ואילך... זה כבר כמו כל כיסון אחר ;-) וכבר אמרו חכמינו טוב מראה עיניים מהסבר מילולי מסובך ועל כן...

שיר

מפזרים פירורים - שוקי פיה שטניות

מה לעשות, ניגודים עושים לנו את זה. פיה שמכינה מתכון שטני, מלכת עוגיות שמלהטטת בשוקי עוף - איך אפשר לעמוד בפיתוי? פוסט אורח ליום ההולדת של 'פירורים' שנכתב ע"י הפיה הכי מנצנצת ומבריקה, שחוגגת אף היא במאי, לא תאמינו, יום הולדת. ב- 10 למאי. כן, כן, הכותבים האורחים שלנו ממשיכים להתעקש להיוולד באותו חודש. חלקם באותו יום.
יום הולדת שמח לפיה!



יומולדתתתתתתתתתתת חגיגה נחמדתתתתתתת
מה נעים ומה נחמד שכל בן וכל בת
לא נולדו ביום אחד, רק ביומולדתתת!

מזל טוב לבלוג פירורים!
חיש קל חלפה לה שנה שלמה של בישולים, בדיחות ובריאות נפשית ירודה,
ולעונג הוא לי, פיית העוגיות, להתארח כאן בפוסט אורח עבור יום ההולדת הראשון לבלוג.
ביגל, סופי ועודדי- מאחלת לכם עוד פוסטים רבים ומוצלחים!

מי שמכיר אותי יודע שבבלוג שלי, אני מפרסמת בקביעות מתכונים מתוקים, אבל פרט להכנת קינוחים ועוגיות, אני גם מאודדדד אוהבת לבשל.
הפעם זו הזדמנות פז בשבילי לצאת קצת משגרת המתוקים הקבועה, ולנצל את הבמה הזו כדי להציג צדדים קולינריים אחרים של המטבח שלי.

אז כמו באפייה, גם בבישול אני מאוד אוהבת אתגרים ונהנית מהכנת מאכלים מורכבים וכמובן – טעימים!
הפעם החלטתי להכין מתכון נפלא שקרץ לי מזמן-
ירכי עוף שטניים עטופים ברוטב חרדל, יושבים על מצע שמנמן של כרישה מזוגגת,
וכיאה לחתן יום ההולדת – מצופים ביםםםם של פירורים.

לא אשקר, הכנת המתכון יחסית ארוכה ומושקעת, וליתר דיוק - מימי לא קיבלתי טיפול מפנק כמו שהעוף והכרישה קיבלו כאן...
ממש אחוזת יערות הכרמל...
אבלללל- במבחן התוצאה הם בהחלט השיבו לי כגמולי:
המנה המוכנה מאוד מיוחדת, שווה וטעימההההההה!
בכל זאת, לא לשווא הם נקראו "שטניים"...

אז קחו נשימה עמוקה, ככה זה הולך:

חוצים את הכרישות ומטגנים בשמן זית עד להשחמה.
כמה שהן יפות!


מניחים בתבנית אפייה, מוסיפים שאלוטס מטוגנים, ציר עוף ותבלינים – ואופים



כך נראות הכרישות השחומות לאחר 30 דקות, מתבוססות להן בעונג


משרים את חלקי העוף במרינדה ארומטית של ורמוט, בצל קצוץ ותבלינים



בתום ההשרייה מטגנים את העוף במחבת משני צידיו, עד שהוא שחום ומגרה...



טובלים את חלקי העוף בבלילה של חרדל, ורמוט ותבלינים, ומניחים על מצע הכרישה



מכסים בשפע של פירורי לחם, וקדימה לאפייה!



כך נראית התבנית ביציאה מהתנור – שחומה ויפה



וזאת התוצאה – פשוט טעימההההההההההההה!




כמה הערות רגע לפני ההכנה:
אני לא אוהבת להשתמש בשמן בכמויות מסחריות, וכמות השמן במתכון הנוכחי בהחלט גדולה מדי.
ממליצה לקצץ ולהשתמש בשמן לפי ההיגיון ולא לפי הכתוב.
בנוסף ממליצה לכם להשתמש בפחות מלח מן המצוין, במיוחד בתיבול של הכרישה.
וההערה הכי חשובה – ותרו עד הדיאטה עד אחרי שהתבנית תיגמר... חבל... :)

ירכי עוף שטניים בכרישה, חרדל ופירורים

החומרים:

לכרישה-
6 כרישות גדולות
3/4 כוס שמן (להפחית!)
1 כוס שאלוטס קצוצים
1 כף עלי טימין
1/2 כוס יין לבן יבש
1/2 1 – 2 כוסות ציר עוף או מים
מלח, פלפל

לעוף-
12 ירכי עוף (אני השתמשתי בשוקיים)
1 כוס בצל חתוך דק
3 כפות + 1 כפית עלי טימין
2 פלפל צ'ילי, פרוסים דק באלכסון (אפשר לוותר)
2 עלי דפנה מפוררים או טריים חתוכים
3/4 כוס ורמוט יבש
2 כוסות פירורי לחם
5 כפות חמאה (75 גר')
2 כפות פטרוזיליה קצוצה
1/2 כוס שאלוטס קצוצים דק
1/2 כוס חרדל דיז'ון
1 ביצה גדולה
2 כפיות טרגון קצוץ
2 כפות שמן זית
3/4 כוס ציר עוף
מלח, פלפל

אופן ההכנה:

לכרישה-
לחמם תנור לחום בינוני-גבוה 200 מעלות.
לקלף את השכבות החיצוניות המיותרות של הכרישה, להסיר את הבסיס, ולהסיר את עלי הכרישה הירוקים, פרט ל-5 ס"מ שלהם.
לחתוך את הכרישות לחצי לאורכם, ולהעביר לקערה גדולה ובה מים קרים כדי לשטוף אותן, לנענע את הקערה כדי לוודא שהלכלוך שנדבק בתוכן יצא, ולתת להן לשבת במים לכמה דקות. לחזור על הפעולה עד שהמים המתקבלים נקיים.
להניח את הכרישות על גבי מגבת, עם צידן החתוך כלפי מטה, ולנגב עד שיתייבשו לחלוטין.
להפוך את הכרישות כך שצידן החתוך כלפי מעלה, ולתבל ב-2 כפיות מלח וכמה סיבובי מטחנה של פלפל שחור.
להניח סיר גדול על להבה בינונית-גבוהה ולחמם למשך 2 דקות.
לצקת פנימה 1/4 כוס שמן זית, ולתת לו להתחמם למשך דקה.
להוסיף את הכרישות פנימה, צידן החתוך כלפי מטה, להיזהר שלא לצופף אותן מדי כדי שכל כרישה תיגע בתחתית הסיר. יש לבצע את הפעולה בשני סירים במקביל, או לחלק את הכרישות לשניים ולחזור על הפעולה בשנית.
לטגן את הכרישות 4-5 דקות, עד שהן מקבלות צבע זהוב-שחום.
לתבל את גב הכרישות במלח ופלפל, להפוך אותן ולטגן לעוד 3-4 דקות.
להעביר את הכרישות לכלי גראטן גדול, לסדר אותן בפנים עם צידן החתוך כלפי מעלה.
(שימו לב – בחרו כלי גדול מספיק שיוכל להכיל בתוכו בהמשך גם את העוף).
צקו 1/4 כוס שמן זית למחבת וחממו על להבה בינונית.
הוסיפו את השאלוטס, הטימין, 1/4 כפית מלח, וקורט פלפל. בשלו למשך 5 דקות, עד שהשאלוטס מתחילים לקבל צבע. להוסיף יין לבן ולצמצם אותו בחצי.
להוסיף כוס וחצי של ציר עוף, ולהביא לרתיחה על להבה גבוהה.
לצקת את הנוזל על הכרישות, הנוזל לא אמור לכסות אותן. להוסיף עוד ציר עוף בעת הצורך.
לאפות את הכרישות למשך 30 דקות, עד שהן רכות.

לעוף-
להניח את העוף בקערה גדולה יחד עם הבצל הקצוץ, 2 כפות טימין, צ'ילי, עלי דפנה, ו-1/4 כוס ורמוט. בעזרת הידיים להפוך את העוף בתערובת ולצפות אותו היטב.
להניח במקרר ל-4 שעות לפחות, או לכל הלילה.
להניח את פירורי הלחם בקערה בינונית. לחמם סיר גדול על להבה בינונית למשך דקה.
להוסיף 3 כפות חמאה, ולבשל אותה עד להשחמה ומפיצה ריח אגוזי.
לצקת את החמאה המושחמת על פירורי הלחם. להמתין דקה אחת, ולהוסיף פנימה פטרוזיליה, וכף אחת של טימין.
לחמם תנור לחום בינוני 180 מעלות.
להשיב את הסיר הגדול ללהבה בינונית ולחמם במשך דקה אחת.
להוסיף פנימה את יתרת החמאה, ולאחר שנמסה את השאלוטס, ויתרת כפית הטימין.
לבשל למשך כשתי דקות, עד שהשאלוטס מקבלים צבע שקוף.
להוסיף את יתרת 1/2 כוס הורמוט, ולצמצם בחצי. להעביר לקערה ולתת להצטנן לכמה דקות. להוסיף פנימה את החרדל, הביצה, הטרגון וקורט פלפל שחור.
להוציא את העוף מהמקרר 30 דקות לפני הבישול כדי להביאו לטמפרטורת החדר.
להסיר את שומן העוף העודף, ולנגב את העוף כך שיתייבש בעזרת מגבות נייר.
לאחר 15 דקות, לתבל את העוף היטב בשני צדדיו במלח ופלפל.
להשיב את הסיר ללהבה גבוהה למשך כשתי דקות.
לצקת פנימה את שמן הזית ולהמתין דקה אחת.
להניח את ירכי העוף בסיר, כאשר צד העור כלפי מטה, ולטגן 8-10 דקות, עד שהעור מקבל צבע זהוב-שחום. להפוך את הירכיים ולטגן למשך דקה או שתיים.
להניח את העוף מעל הכרישות. לכבות את האש ולהסיר את השומן מהסיר.
לצקת לסיר את ציר העוף, ובעזרת כף עץ לקרצף את תחתית הסיר כדי לשחרר את החתיכות הדבוקות אליו. לצקת את ציר העוף על הכרישה.
להניח את ירכי העוף בקערה על תערובת החרדל ולצפות אותם בתערובת, לאחר מכן להניח אותם שוב על גבי הכרישה. לצקת את תערובת החרדל הנותרת על גבי העוף.
לפזר על העוף את פירורי הלחם כך שיכוסו לחלוטין.
לאפות למשך 40 דקות, עד שהעוף מוכן.
להגביר את חום התנור לחום גבוה מאוד, 250 מעלות, ולאפות את העוף ל-10 דקות נוספות, עד שפירורי הלחם מקבלים צבע זהוב-שחום.

מקור המתכון: Suzanne Goin, Sunday Suppers at Lucques, recommended by smittenkitchen


תודה על האירוח ושבוע נפלא לכולם!
פיית העוגיות