‏הצגת רשומות עם תוויות סדנה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות סדנה. הצג את כל הרשומות

יום ראשון, 3 באפריל 2011

סדנת מתוקים - לכבוד תערוכת "מבשלים" 2011

לפני כשבועיים הוזמנו, עודדי ואנוכי, לסדנת מתוקים לבלוגרים, לכבוד תערוכת "מבשלים" שמתחילה ב- 05 לאפריל, ותמשך שלושה ימים.

מעט על התערוכה תוכלו לקרוא כאן. מאחר ולא הלכתי בשנה שעברה (טיול לצ'כיה קודם לתערוכות, מפתות ככל שתהיינה), רק שמעתי חוויות מפרגנות מכל מי שהיה, ופיתחתי סקרנות בריאה, והצטרפתי בשמחה גדולה לסדנה.

כבלוגרים, אנחנו מקבלים הצעות אינספור להגיע לסדנה, חשיפה כזו או אחרת, ארוחה לקידום מסעדה וכן הלאה.
אנחנו בוחרים היטב את המקרים בהם אנו מאשרים את הגעתנו, לא רק בגלל לו"ז צפוף שאנחנו נתונים בו (גם) אלא גם בגלל התחושה שאם נגזים במינון, תהיה זילות מסויימת של מה שאנחנו כותבים בסופו של דבר.
גם כשאנחנו מגיעים לסדנאות, אנו לא מרגישים מחוייבים לכתוב עליהן אם היו סתמיות.
כפי שאמרתי לעודדי השבוע - נכתוב אם יהיה טוב, ואם יהיה גרוע. בכל מצבי הביניים, באמת שאני לא מרגישה חובה לכתוב.
במקרה של הסדנה הזו, היא היתה מצויינת, אז אני מפרגנת בכיף.

ראשית, זו היתה הפעם הראשונה שהגעתי למרכז של בית הספר לקולינריה - בישולים. רשימת המרצים עשתה לי חשק גדול לעשות הסבת מקצוע. באמת היתה תחושה של ניסיון להקים מקום חדש, ברמה אחרת.
את הסדנה העביר השף מיכאל כץ, שהצליח להפתיע אותי בניהול דיון עקרוני על רמת הכשרת השפים בארץ, על שיטות עבודה ברורות, בקיצור - על המקצוע. לא רק על המתכונים, אלא איך בונים אותם נכון. פשוט לא ציפיתי לזה, וזו. היתה הפתעה נעימה, כי אני אישית לא נוכחת בהרבה דיונים כאלה, והם מעט חסרים (לטעמי).




אז אחרי שהוא כבש את ליבי, מיכאל עבר להשתלט על בלוטות הטעם שלי, והתרכז בקינוחים.
אני לא קונדיטור, הוא הצהיר, ואלו קינוחים של מסעדה ולא של קונדיטוריה. אחרי דיון קצר על ההבדלים בין שתי הקטגוריות, התחלנו בתכל'ס, דהיינו, לראות את ההדגמה, ולטעום.
עודדי, שניקר לאורך מרבית הסדנה כי היה במצב תשישות מתקדם, וגם סבל מאובר-דוז של מתוק בגלל אוזני המן, לא טעם דבר, וההפסד כולו שלו.
אני נדבקתי לצלחת של מעדן השוקולד עם קרם הברולה ברוטב התפוזים ולא הרפיתי ממנה. הוא לא היה מתוק מדי, וזה תמיד עושה לי את זה בקינוחים.
זה וטארט הלימון, שמעצם הגדרתו אמור להיות לא מתוק מדי.
בנוסף, הוכן זביון עם תותים, שהיה טוב וקלאסי, ומנה מעט אחרת - רביולי תפוחים על טפיוקה. על המנה הזו מעט בהמשך.

אז הנה תמונות מהסדנה, ומתכון אחד נפלא לקינוח שוקולדי במיוחד.












הרעיון למנת התפוחים היה מקסים - כל הדברים שאפשר לעשות מתפוח, במרקמים שונים, על צלחת אחת.
היה מצע של טפיוקה מבושלת במיץ תפוחים, ג'לי תפוחים, ממולא במחית תפוחים מבושלת, ומוגש עם סורבה תפוחים.
מבחינת שילוב טעמים ומרקמים המנה הזו היתה מנצחת, אני חובבת גדולה של ג'לי ושילובי מרקמים.
מבחינה ויזואלית היו כאלה שהיה קשה להם עם המראה דמוי ביצת העין.
מאחר ואני בהחלט מתכוונת לנסות לשחק עם עניין הרביולי-ג'לטין בבית, אני חושבת שאלך על שילובי צבעים אחרים. את הג'לי עצמו רצוי להשאיר מעט שקוף, כדי שהמלית תבלוט, אבל נראה לי שמלית אדומה תחמיא יותר לכל העסק, אז אולי אלך על פירות יער, ואת המצע אחליף בצבע אחר גם כן.

הטכניקה היא המעניינת כאן - הכנת ג'לטין וקירורו בתבנית שטוחה, חיתוך לרצועות, מילוי, קיפול וחיתוך לעיגולים.












ולסיום, גולת הכותרת של הערב:


מעדן שוקולד וקרם ברולה


חומרים:

לביסקויט (מתכון 1= כ-10תחתיות) -
100 גרם סוכר
כפית תמצית וניל
4 ביצים
70 גרם שקדים טחונים
100 גרם שוקולד נמס מריר
50 גרם קמח
50 גרם קורנפלור
3 כפיות אבקת אפיה

למילוי שוקולד (בערך ל 4מנות) -
250 ג"ר שמנת מתוקה
גרידת לימון מ 2 לימונים
1כפית שטוחה מחית וניל
75 ג"ר שוקולד מריר
150 ג"ר שמנת מוקצפת למצנפת שפופה.

לקרם ברולה -
12 חלמונים
125 ג"ר סוכר
750 מ"ל שמנת
250 מ"ל חלב
2 מקלות וניל

זיגוג קרמל (מכינים כמות גדולה וממיסים בעדינות כל פעם שצריך לזגג) -

80 גר' סוכר
330 גר' שמנת 
130 גר' גלוקוז
30 גר' חמאה
100 גר' שוקולד מריר
5 גר' ג'לטין

ההכנה:

ביסקויט -
מחממים תנור ל - 180 מעלות.
מקציפים את הסוכר,תמצית הוניל והביצים אחת אחרי השניה וממשיכים להקציף עד שמשלש את הנפח.
מוסיפים את השקדים הטחונים והשוקולד הנמס,
מקפלים פנימה את הקמח ואת הקורנפלור ואת אבקת האפייה.
מעבירים את העיסה לתבנית, אופים במשך 30-40 דקות בחלק התחתון של התנור .
מקררים וקורצים עיגולים בקוטר הרינג הרצוי.

מלית - בסיר שמים את השמנת גרידת הלימון והוניל מצמצמים ל- 1/3 (מ 500 מ"ל שמנת ל 330 מ"ל).
שופכים את השמנת החמה על השוקולד ומערבבים למרקם חלק.
נותנים למסה להתקרר לטמפרטורת חדר .
מקפלים לתוכה את השמנת המוקצפת.

קרם ברולה -
מערבבים את הסוכר עם החלמונים, מערבבים את השמנת, החלב והוניל.
מוסיפים את בלילת החלב לביצים ומערבבים בעדינות.
יוצקים לתוך גסטרונום ואופים ב 130 מעלות. לצנן ולהקפיא.
לאחר שקופא, לקרוץ עיגולים בקוטר קטן מזה של בסיס העוגה.



הרכבה -
ברינג לשים בסיס עוגה, מעליו דיסקית קרם ברולה.  למלא במעדן שוקולד, להשאיר רווח של 2 מ”מ לזיגוג קרמל שוקולד.




הכנת הקרמל -
מכינים מהסוכר קרמל זהוב, מוסיפים לו את השמנת, הגלוקוז והחמאה ומרתיחים, מבשלים עד שהמרקם חלק.
יוצקים על השוקולד והג'לטין ומערבבים לעיסה חלקה, מקררים לטמפרטורת החדר ויוצקים על מוס השוקולד עד שפת הרינג.

מקררים ומגישים.




יום שבת, 26 בפברואר 2011

פינת הפרגון + המלצה על סדנה

מי שלא מכיר את פועלו של מאיר השמן, זה הזמן להכיר:
מאיר בנה מטבח, "כי בית תמחוי אינו מקום לילדים".
כל יום מוקדם בבוקר הוא מכין בו מאות כריכים לחלוקה לכאלה שצריכים אותו,
ובצהרים הוא מכין ארוחות חמות. הכל לילדים שאין להם.
כאלה שהם ממש, אבל ממש, בזמננו אנו - רעבים.
בנוסף מאיר מחזיק שם מחשבים, משחקים, מארגן עזרה בהכנת שיעורי בית - בקיצור, המטבח כבר מזמן מכיל עוד חלקים של הבית.

כל המקום מתנהל, כמובן, על תרומות והתנדבות של אנשים טובים.
ואני יודעת, כולנו עסוקים, והנושא חשוב, אבל קשה למצוא זמן, וכאלה.
אז בדיוק כדי להקל על האפשרות לתרום, בימי שישי מתקיימת סדנה במטבח של מאיר השמן.
כל יום שישי סדנה אחרת, הסדנאות מתפרסמות אצלו באתר, ושווה לעקוב כי הן מתמלאות חיש-קל.

מעבירים את הסדנאות שפים נפלאים, וגם הם עושים את זה בהתנדבות.
חומרי הגלם, גם הם נתרמים בדרך כלל.
מחירי הסדנאות זולים יותר מאילו שתמצאו במקומות מסחריים אחרים.
וכל הכסף שתשלמו עבור הסדנה, ילך לפעילות השוטפת של המטבח של מאיר, וזה כבר מטרה נעלה.



לפני כשבועיים עודדי ואני היינו בסדנה של חוסאם עבאס, השף של מסעדת אל-באבור הידועה.
אוח, זה היה טעים...



אני רק אשוויץ לכם בתמונות, כי מתכונים מסודרים לא כתבנו - וגם לא נפרסם בלי רשות השף (ולא ביקשנו).
אבל אם התמונות יגרמו לכם להרשם לסדנה אצל מאיר - מה טוב.
כשאתם מסתכלים בתמונות, תציצו למעלה במראה המשקפת את מעשיו של השף...


חיתוך עלים - הירוקים שגדלים בגליל


סלט חם - חוביזה



תבשיל עולש בר



טחינת בשר ובורגול לקובה ניה

גלגול קובה ניה



והתוצאה

קובה ניה - פשוט נפלא!

הכנאפה מתחילה בסמנה

את הסמנה מורחים על התבנית העגולה


מפזרים איטריות לכנאפה
גבינת עיזים
ועל הכיריים תוך הידוק מתמיד
ומוכן (כמעט)


הופכים על צלחת הגשה

שופכים סירופ
מנענעים כדי שיספג בכל הכנאפה
מפזרים פיסטוק קצוץ ופורסים



יום שני, 22 בפברואר 2010

לא-ריבה

ביום שני האחרון, הוזמנו - עודדי וביגל - לסדנת בישול וטעימה מודרכת של שמן זית מתוצרת יד מרדכי.
גילוי נאות - האירוע היה חינמי למוזמנים, ובתום הסדנה קיבלנו סלסלת מוצרי יד מרדכי - אחת לכל אחד מאיתנו.


תגית שמן זית יד מרדכי

היה כיף לפגוש לראשונה את הפנים שמאחורי חלק מבלוגי האוכל החביבים עלינו, וגם למדנו לא מעט על שמן זית - איך מכינים אותו, איזה סוגים יש, מתי מוסקים אותו, מהם זני הזיתים הגדלים בארץ, ועל מנת חלקם של טועמי שמן זית מקצוענים. הידעתם, למשל, שזן הזית הנפוץ בארץ הוא ברנע - פיתוח של פרופסור שמעון לביא?

כוסיות שמן זית לטעימהשורת כוסיות שמן זית, מוכנות לטעימה

הסדנה הייתה מעניינת מאוד, ואלעד מיד מרדכי (ואנחנו קובעים פה אחד שהוא חתיך, אם כי תפוס) שפע ידע וסיפורים בנושא. הידעתם שטועמי שמן מקצועיים אינם יכולים לטעום יותר מחמישה שמנים ברצף, וכי בין השמנים מנטרלים את הטעמים בשתיית מים ואכילת תפוח ירוק? שמן טועמים כשהטמפרטורה שלו היא 28 מעלות, לכן ערסלנו את כוסיות השמן ביד (לחמם אותן מעט), תחבנו את אפנו להריח את הארומה, וניסינו לאתר תכונות כמו "עשבוניות", "פירותיות", "חריפות" וכדומה. בסה"כ טעמנו שלושה שמנים זניים - single malt. חלקם חרכו את גרוננו בתחושת צריבה מפתיעה, ואז קינחנו בשמן רביעי - תערובת זנים המכונה "ירוק רענן" (אותה משווקים בארץ בבקבוקים כהים ועגולים, כמו יין), וביגל טוענת שהיא הייתה הטעימה ביותר.

זני שמן זיתשלושה זנים

על החלק הקולינרי היה אחראי חיים סלמון, שף בקפה גידי ברמת גן. התפעלנו משליטתו בסכין ומאיך שהוא תפעל את המשתתפים בסדנה (ואת כל מי שהיה באזור), והעביר אותה ובחן ובהומור רב.


לפני ההסבר המקצועי - בישלנו (שזה קוד ל"עזרנו לשף חיים סלומון להכין ארוחה") ואחריו - אכלנו.


רוטב מצטמצם ותרד מתבשל

מהביל

אז מה היה לנו?
  • פטה כבד עוף שהוגש עם שני מעדני פרי של יד מרדכי - תאנים ופירות יער
  • רוסטביף מנתח אנטרקוט של 4 ק"ג, מלא שיני שום, מרוח בחרדל ומצופה ברוזמרין ובטימין
  • אורז מטוגן עם ירקות וחמוציות
  • סלט עגבניות עם קונפי שום ואגוזי מקדמיה
  • פטריות ממולאות בתערובת ירקות, בטיגון עמוק, ברוטב אסייתי
  • גלילות סינטה במלית בשר טחון ורוטב יין ודבש
  • פוקצ'ה עם ירקות קלויים והרבה שמן זית
  • סופלה (לפי הגדרת השף, אבל בעצם - פונדנט)

פטה כבד עוף

פטה כבד עוף

גלילות סינטה ממולאות, לפני הטיגון

גלילות סינטה - לפני טיגון

הסדנה הייתה כשרה, מה שאומר לצערנו שהפטה הוכן עם מרגרינה וג'לטין והיה בינוני (אומרת ביגל, כי עודדי לא נוגע בכבד), וה"סופלה" שהוכן גם הוא עם מרגרינה, דמה לעוגה בחושה שנאפתה חלקית. ביגל מוסיפה שסופלה אמיתי עושים מחלמונים מוקצפים ובסיס של רביכה, כפי שתוכלו לראות פה.
ביגל חששה לרגע שהמרגרינה לא תסכים להתמוסס בשוקולד, כי לפלסטיק יש עקרונות נגד השתלבות באוכל. מצד שני ביגל לא נגעה במרגרינה עשר שנים, אז מה היא מבינה?

פונדנט

פונדנט

יצוינו לטובה האנטרקוט והרוטב לפטריות, שהיה חזק על הגי'נג'ר והמירין (אפילו שעודדי הכין אותו).

רוסטביף אנטרקוט ולידו צלוחית רוטב אסייתי

רוסטביף אנטרקוט ורוטב אסייתי

בסופו של דבר, המנצחת הגדולה מבין המנות הרבות, הייתה הפוקצ'ה, שאיתה סיימנו את הארוחה, בהספגה בתערובת של שמן זית וחומץ בלסמי. ייתכן שזו עדות לאיכות שמן הזית, וגם הוכחה לאמרה הידועה "הכי פשוט - הכי טעים".


בצק פוקצ'ה תופח בקערה
הפוקצ'ה תופחת - המנצחת של הערב

שמן זית
פירמידה של שמפניה. טוב, של שמן זית. זה היה בשלב שביגל התחילה לצלם כל מה שהיה מולה.

טבעת דרך שמן זיתביגל גם בחנה איך נראים דברים במשקפי שמן זית (או דרך כוסיות שמן זית).
ופה, טבעת פרחונית במיוחד.