שזיף ומוצרלה

לארוחת צהרים עם חברים ותיקים, המצויים היטב בעולם האוכל הטוב, החלטתי להכין קלופס.
ככה, קלופס מעט משודרג, עם סלרי וגזר ואבקת חרדל, קצת בצל מטוגן למעלה. יצא נפלא.
אבל לא על קלופס אני רוצה לספר לכם, אלא על האלתור של לפני ארוחת הצהרים.

הלכתי לירקן לקנות קצת פירות, וקיבלתי ממנו שקית שזיפים שלא הכרתי, ירוקים-מנומרים מבחוץ, ואדומים מבפנים. אח"כ גיליתי שקוראים לו שזיף אבטיח - כמה הולם.
הייתי סקפטית. עוד באירופה, וגו'.
אבל טעמתי.
אוי, זה היה שזיף נפלא.
ואחרי שטעמתי, החלטתי שזו הולכת להיות אחלה מנת פתיחה לנשנוש לאותה ארוחת חברים, וכך, בבוקר שלפני, הרכבתי מנה קטנה. יצא טעים לאללה.

פתיח של שזיף ומוצרלה

חומרים (20 מנות):

לפסטו -
1 חבילת רוקט
שמן זית - לפי הטעם
1/3 כוס שקדים מולבנים פרוסים

עלים מ- 5 גבולי נענע
מלח

4 שזיף אבטיח, חתוך לקוביות
3 כפות סירופ דבש וטימין (אפשר גם לשים סתם דבש מפרחים שיש להם טעם דומיננטי, אבל אל תשימו סילאן, על אף הפיתוי, הוא ישתלט על כל הטעמים האחרים)
3 כדורי מוצרלה גדולים טריים

הכנה:

לפסטו -
את הרוקט, הנענע והשקדים הכניסו למעבד מזון וטחנו היטב. הוסיפו בהדרגה שמן זית עד לקבל מרקם של מחית. הוסיפו מלח לפי הטעם.

בכלי הגשה קטנים שימו כפית גדושה של קוביות שזיף, ומעל זלפו מעט סירופ.
קירעו חתיכה מהמוצרלה והניחו מעל, וחצי כפית מהפסטו.
הגישו בטמפרטורת חדר.

ג'לי לימון

זוכרים את הקבבורי?
אז לקינוח לארוחת דגים, ביום קיץ חם, מה יכול להיות טוב יותר מאשר ג'לי לימון טיבעי?

זה בעצם פשוט - מכינים לימונדה, מייצבים עם ג'לטין, ומגישים קר, אפשר (ורצוי) עם מעט קצפת לא ממותקת מעל, ככה קצת, בשביל הבדלי מרקם.

בהזדמנות זו, אולי אספר קצת על ג'לטין?

קודם כל, מדובר על חלבון. מפיקים אותו מחומרים הקיימים בטבע (הוא לא מסונתז כימית), ובעיקר מעצמות של פרות, חזירים, ודגים. אם הכנתם או אכלתם פעם רגל קרושה, או צמצמתם ציר לדמי-גלס, בעצם מיציתם ג'לטין מתוך עצמות. בגפילטע-פיש, מכירים את הג'לטין שלפעמים מלווה את הקציצה? גם זה, מופק מתוך העצמות של הדג.

ג'לטין קנוי יופיע בשתי צורות:
אבקה (כך יהיה במרבית החנויות), לרוב מדגים, ואז יהיה פרווה.
או דפים, לרוב מחזיר, ואז לא רק שלא יהיה פרווה, אלא לא יהיה כשר בכלל. או לפחות כך חשבתי.
בכלל, כל הנושא הכשרות בכל הנוגע לג'לטין מורכב יותר מה שחשבתי, אתם מוזמנים לקרוא בויקיפדיה על העניין. מסתבר שהרבנות הראשית הכשירה שימוש בג'לטין גם כשמקורו מחזיר!

לטובת צמחונים, משתמשים באגר-אגר, שלנצח יזכר אצלי מלימודי התואר הראשון כחומר שעליו מגדלים מושבות חיידקים, ולכן לעולם לא אשתמש בו בבישול, מה גם שמרקמו מבאס. יש עוד מייצבים צמחיים, אבל אני לא ממש מכירה את הנושא, ולכן לא אכנס אליו. עדיף שאדבר על משהו שאני מבינה בו, לפחות חלקית.

אז איך משתמשים בג'לטין? מאד פשוט.

חוק ראשון:
הכל יחסי(ם).
יחס ג'לטין לנוזל הוא קבוע, כך שתוכלו תמיד לבדוק האם המתכון שבידיכם הוא סביר ולתקן בהתאם.
להכנת ג'לי יציב, צריך  7-8 דפי ג'לטין או אותו משקל אבקה (4 כפיות אבקת ג'לטין) על 500 מ"ל נוזל.
להכנת גלי מעט רך, כזה שמגישים בתוך קערית, צריך 6 דפי ג'לטין או שלוש כפיות אבקת ג'לטין על 500 מ"ל נוזל.

להכנת מוס יציב (בעוגת מוס) צריך בערך אותה כמות כמו לג'לי רך, כי בדרך הקצף עצמו (שמנת מתוה או ביצים) נותן לא רק נפח אלא גם מעט מייצב את המסה.
שימו לב שבעוגות מוס שוקולד, למשל, לא תמיד צריך לייצב, כי השוקולד המומס שמתקרר מייצב גם הוא את התערובת.
במוסים שלא צריכים "להחתך" כמו עוגה, אין חובה בג'לטין - ע"ע טירמיסו - וזה ממש תלוי במרקם שתרצו להשיג.

חוק שני:
השימוש הנכון בג'לטין תמיד יכלול שלושה שלבים, ואי אפשר לוותר על אף אחד מהם -
השריה לספיגת נוזלים קרים
המסה
קירור מחדש

השריה -
סבלנות.
סבלנות, סבלנות, סבלנות.
באבקה, פזרו את הג'לטין בכלי מעל כמות נאה של נוזלים - קחו חלק מכמות הנוזלים שאתם רוצים לייצב ממילא, ופזרו את האבקה בשכבה אחידה מעל. הניחו לאבקה לספוג את כל הנוזלים. זה לוקח משהו כמו רבע שעה.
על כף אבקה שימו משהו כמו חצי כוס נוזלים.

בדפים, השרו אותם במים קרים, ככה שיצופו להם עם הרבה מים והרבה מרחב. השאירו אותם לצוף עד שהם מתרככים לכדי מדוזות קטנות ורכות. הוציאו אותם, נערו מעט את המים, העבירו לכלי קטן, ועיברו לשלב ההמסה. זה לוקח משהו כמו עשר דקות.

ויתור על שלב ההשריה עד לריכוך טוב של הג'לטין, וניסיון מיידי להמיס עם הנוזלים בחום (נתקלתי בזה בכל מיני מתכונים) יגרום לכך שלא יתמוסס כמו שצריך, ותקבלו גושים במוס. יאק.
ההשריה תהיה תמיד על נוזלים קרים. תמיד. קרים. השריה על נוזלים חמים תביא ל"חצי המסה", ואז התגבשות, ואז שוב המסה, בקיצור - לא יקרו דברים טובים למרקם מכל זה. הקפידו על נוזלים קרים עד טמפרטורת חדר, ולא חמים.

המסה-
אני מרמה וממיסה במיקרו.
ככה, בפולסים של 5 שניות בכל פעם, לשים לב שלא ירתח אלא רק יתמוסס, לחלוטין.
שימו לב שאת ההמסה עושים עם הנוזלים שאיתם השריתם את הג'לטין - במקרה של אבקה, או בלי נוזלים - במקרה של הדפים.
דרך נוספת להמיס היא לערבב בנוזל חם (אם אתם ממילא מוסיפים את הג'לטין למסה חמה). אני פחות אוהבת את השיטה הזו כי אני לא יכולה להיות בטוחה שהכל התמוסס בתערובת, ומעדיפה קודם להמיס לשביעות רצוני ואז לערבב.

קירור מחדש-
אחרי ערבוב הג'לטין המומס כבר עם המסה אותה רוצים לייצב (לג'לי פשוט לערבב, ולמוס לקפל בעדינות עם המסה המוקצפת), כל שנותר הוא לקרר. אשפזו את הכבודה במקרר ולכו לנוח, עבדתם נורא קשה.

חוק שלישי-
תתפרעו.
אלכוהול הולך מעולה עם ג'לי. תראו את ג'לי ליקר השזיפים שלי.
פירות חבויים בג'לי גם הם נהדרים, בעיקר בננות ואפרסק בתוך ג'לי תפוחים (נו, קונים סיידר צלול ומייצבים אותו, עם פרוסות בננות). לגמרי רטרו, ולגמרי מופלא.
מיצי פירות טריים טעימים כשמייצבים אותם עם ג'לטין, אבל כאן צריך לשים לב שאם המיץ לא צלול, גם הג'לי יצא אטום. עשיתי ניסיון עם מיץ תפוזים סחוט טרי,והוא היה הצלחה - יצא מתוק וחמוץ בו זמנית - אבל אטום לגמרי. ניתן לסנן את המיץ דרך בד כדי לקבל מיץ צלול יותר, אבל זה המון עבודה, ומה רע בג'לי אטום?
שכבות של ג'לטין אפשר לעשות בלי בעיה, עם נוזלים בצבעים שונים, רק חשוב לקרר בין שכבה לשכבה כדי שלא יתערבבו. יש כל מיני אנשים אמיצים שמכינים פסיפסים שלמים מג'לטין, חייבת לציין שלשם עוד לא הגעתי במסעות הג'לטין שלי. אולי פעם יצא לי.

נו, ומתי מתכון?
עכשיו.

ג'לי לימון

חומרים:

מיץ מ- 4 לימונים
מים חמים, שישלימו ל- 500 מ"ל את מיץ הלימון (חמים כדי שימיסו את הסוכר)
סוכר לפי הטעם. תעשו מעט יותר מתוק ממה שאתם אוהבים לשתות, כי כשזה מתקרר, זה "מרגיש" מתוק פחות
3 כפיות אבקת ג'לטין
קליפה מגוררת מלימון

קצפת לא ממותקת לקישוט

הכנה:

ערבבו את כל מיץ הלימון, המים והסוכר ללימונדה.
פזרו את האבקה על חצי כוס מכמות הלימונדה. הניחו לרבע שעה.
אחרי שכל הנוזלים נספגו באבקה, חממו המיקור בפולסים קצרים, תוך ערבוב בין חימום לחימום, עד שנמס לחלוטין.
ערבבו עם יתר הלימונדה וקליפת הלימון, והעבירו לכוסיות נאות.
קררו עד להתמצקות מוחלטת.

הגישו מקושט במעט קצפת לא ממותקת.

קבבורי

זה שאני עושה קורס סקיפרים, אתם יודעים?
כן, כן. יבוא יום ואשיט יאכטות.
אבל לא על זה רציתי לספר לכם.
רציתי להגיד שזה שאני נמצאת ליד הנמל אחת לכמה זמן, אומר שיש לי גישה לדגים טריים. כאלה שהדייגים עכשיו שלפו מהים.
ומה שקורה בדר"כ זה שאני קונה דג, ואז שוברת את הראש מה לעשות איתו.

זה מה שקרה ביום שישי לפני כמה שבועות. אילתרתי מנה נפלאה (למרות שאין הנחתום וגו').
היה בורי. חציל קניתי בדרך הביתה, שניה לפני שהירקן סגר. יוגורט לקחתי מאבא בערב. כל היתר היה בבית.
 לא לוותר על העגבניות הקלויות. לא לוותר בשום פנים ואופן.

לקינוח היה ג'לי לימון, אבל זה לפוסט אחר.

קבב בורי על חציל קלוי ויוגורט

חומרים:

2 חציל בלדי
עגבניות שרי תמר (20)
שמן זית
מלח

2 בורי, מפולט וללא העור
קליפה מגוררת של 1 לימון
בצל קטן, קצוץ דק
חופן כוסברה קצוצה
2-3 כפות שמן זית
1 כפית פפריקה מתוקה
מלח, פלפל
1 כפית כמון
1/2 כפית גרגירי כוסברה טחונים

1 יוגורט לבן 3% לפחות
מיץ מחצי לימון
מלח
1/2 חופן פטרוזיליה קצוצה

הכנה:

חצו את העגבניות לשתיים, והניחו על תבנית עם נייר אפיה, כשהצד החתוך מטה. פזרו מלח, זלפו מעט זמן זית, ואפו על שעגבניות משחימות ומתקרמלות בשוליים.
את החציל קלו - אני קליתי בתנור כי לא התחשק לי לכלכך את הגז, אבל באמת היא שהכי טעים על אש ישירה. אם אתם קולים בתנור, כמוני, נקבו את החציל עם מזלג לפני שאתם אופים אותו עד שהוא מתרכך לגמרי ומשחים מעט.
עשו בחציל חריצים והניחו במסננת להגרת נוזלים.

את הדג קצצו עם סכין טובה, לא לטחון, לקצוץ.
ערבבו עם  יתר חומרי הקציצה, ולושו היטב כמה דקות. גלגלו לקציצות קטנות, הניחו על מגש, וכזו בניילון. הכניסו למקרר עד לפני ההגשה.

את חומרי הרוטב ערבבו ושימרו במקרר.

חצי שעה לפני ההגשה הוציאו את הקציצות מהמקרר.
חממו מחבת פסים. צירבו את הקציצות משניים-שלושה צדדים.

על צלחת הגשה יפה סדרו את החציל

זלפו מעט מרוטב היוגורט

עגבניות קלויות

סדרו את הקציצות המוכנות ומעל הכל עוד קצת מהרוטב.

צהוב צהוב צהוב כמו השמש

סימנתי וי על עוד משהו שמעולם לא הכנתי - עוגת פולנטה.
המון זמן רציתי לנסות, וסוף סוף יצא לי להכין אותה לארוחת ערב משפחתית. ומה אומר - אחלה עוגה שבעולם.
חמוצה להפליא ומתוקה להפליא, והכל יחד עושה דברים נעימים למח שלי.
המרקם הוא כמו של עוגת סולת, מרחק שנות אור מהדייסה שאני כ"כ אוהבת.
עוגה מושלמת לאחר ארוחה של דגים על הגריל.

את המתכון לקחתי מפה, והמקור מנייג'לה.
ויתרתי על הציפוי של אבקת הסוכר. רק שימו לב לא לוותר על הסירופ! אחרת תהיה עוגה שהיא חמוצה להפליא, ואז מה עשינו בזה?

עוגת פולנטה לימון

חומרים:

200 גר' חמאה רכה
1 כוס סוכר
2 כוסות שקדים טחונים - אני שמתי כוס אחת שקדים טחונים וכוס אחת של קמח רגיל
3.4 כוס פולנטה דקה (לא אינסטנט)
1/2 1 כפיות אבקת אפיה
3 ביצים
גרידה משני לימונים

לסירופ -
מיץ משני לימונים
1 כוס גדושה אבקת סוכר

הכנה:

מירחו בחמאה תבנית 24 , וחממו תנור ל- 175 מעלות.

הקציפו יחד את החמאה והסוכר לתערובת בהירה ותפוחה.
ערבבו את השקדים הטחונים והפולנטה עם אבקת האפיה. הוסיפו את החומרים היבשים והביצים לסרוגין לחמאה המוקצפת, תוך שאתם ממשיכים לערבל באיטיות, עד לתערובת אחידה.
ערבבו פנימה את הקליפת הלימון, והעבירו לתבנית.

אפו כ- 40 דק' עד שקיסם יוצא יבש, והעוגה מתחילה "להתרחק" מדפנות התבנית.
קררו לחלוטין, אך השאירו בתבנית.
בסיר קטן בשלו את חומרי הסירופ עד לרתיחה. דיקרו את העוגה עם מזלג ושיפכו את הסירופ מעל (סירופ חם על העוגה הפושרת). תנו לעוגה להתקרר.
הגישו בטמפרטורת חדר.

ולא לשכוח את למון. ליז למון.

מעט על אסונות

מה זה מעט, כמעט כלום. זה מה שיש לי להגיד על הקטסטרופה.
בעצם יש שני דברים להגיד.
יא.
מי.

אז הנה כפי שמופיע במקור.

עוגת גבינה קטסטרופה של דרולי



חומרים:

בצק-
3/4 1 כוס קמח תופח
200 גר' חמאה
2 חלמונים
2 כפות סוכר
1 סוכר וניל

מלית-
2 חלבונים
כוס סוכר פחות שתי כפות - שהשתמשנו לבצק
1 שמנת מתוקה
גבינה לבנה 9% (500 גרם)

הכנה:

לערבב את כל חומרי הבצק.

לאפות 2/3 בתבנית אחת, 1/3 בתבנית קטנה יותר. לאפות בחום בינוני לצבע זהוב, ולקרר. לפורר את הבצק בתבנית הקטנה לפירורים. 
להקציף חלבונים וסוכר לקצף יציב. להוסיף 1 שמנת מתוקה - לא מוקצפת וגבינה לבנה.

[ניתן גם להקציף את השמנת מתוקה ולקפל פנימה לתערובת החלבונים והגבינה אם רוצים עוגה יציבה  יותר, אחרת זו "עוגת כפית" - כזו שמגישים עם כף מהתבנית ואוכלים בכפית.]
למרוח את המלית על הבסיס, מעל לפזר את הפרורים שהכנו.
לקרר במקרר לילה אם הצליחה להחזיק מעמד שם בחושך לבד....

מתנות משנגחאי

איזה כיף לקבל מתנות!
אחי נסע לנסיעת עבודה בשנגחאי, וחזר עם מתנה למטבחי הקט - צ'ופסטיקס מעוטרים בפרחים ורודים, עם משענת קומפלט בקופסא מהודרת.
ישר הבנתי את הרמז, ונכנסתי למטבח להכין משהו מאודה, כזה שאפשר להחזיק עם צ'ופסטיקס.

דפי אורז הם נוחים, קלים לשימוש, טעימים גם כשהם רק מרוככים במעט מים, וטעימים בטירוף אחרי אידוי שהופך אותם לבצק דביק ודים-סמי. הפעם מילאתי אותם בסלמון וירקות מוקפצים עם הרבה ג'ינג'ר.

סלמון עגבניות ופטריות בדפי אורז

חומרים:

3 פרוסות פילה סלמון (כ- 600 גר')3 קוביות ג'ינג'ר מסוכר, קצוצות
1 כף דבש
1 כף שמן שומשום
2 כפות רוטב סויה
1/2 כפית צ'ילי יבש גרוס
מלח, פלפל
6 עגבניות פלאם חתוכות לפלחים
4 פטריות פורטבלו פרוסות
1 בצל גדול חתוך רצועות
שמן זית
דפי אורז

הכנה:

חיתכו את הדג לרצועות בגודל 1 ס"מ על 3 ס"מ.
ערבבו את הג'ינג'ר, דבש, שמן שומשום, סויה, צ'ילי, מלח ופלפל וערבבו את הסלמון כך שיצופה היטב. הניחו לשעה לספיגת טעמים.

בינתים, בווק גדול הקפיצו יחד בשמן זית את הבצל עד לריכוך. הוסיפו את הפטריות והעגבניות והקפיצו על אש גבוהה כמה דקות. הסירו מהאש וקררו לחלוטין.

הכינו קערה גדולה עם הרבה מים. הניחו בתוכה דף אורז אחד, לחצי דקה. כשמתרכך הניחו על משטח, שימו חתיכת דג וכף ירקות מוקפצים במרכז, וגלגלו, כמו עלי גפן... הניחו את המעטפה המוכנה על נייר אפיה.
המשיכו עד שנגמר כל המילוי.

הניחו את המעטפות, עם נייר האפיה, בכלי אידוי מבמבוק, על סיר עם מים רותחים. אדו חמש-עשר דקות, והגישו חם, עם רוטב סויה וצ'ופסטיקס מעוצבים. שיקנאו כולם.

טירמיסו

רבות כבר דובר בקרב חברי על ההתקטננות המטורפת שלי לגבי טירמיסו.
הם טוענים שזה גובל באי-שפיות, אני טוענת שמי ששם שוקולד בטירמיסו (לא כולל קקאו או שוקולד מגורר לרמת טחון מלמעלה) וקורא לזה טירמיסו, דינו אחד - חרם מתוקים עד יום מותו.
הזמנת טירמיסו במסעדה תמיד מלווה אצלי בחשש - האם יהיה לזה מספיק טעם של קפה? האם הקרם יהיה כבד מדי? דחוס מדי? האם יפזרו למעלה קקאו בשכבה עבה עבה או שיתקמצנו? האם הוא יהיה יותר אלכוהולי או יותר קפאיני?
מעטים המוקמות שמכינים טרימיסו כמו שאני אוהבת.

אתם בטח חושבים שזה בגלל שלדעתי, הטירמיסו שלי הוא הכי טעים.
ובכן, לא.
הכנתי טירמיסו שלוש פעמים בחיי, וזה האחרון הוא היחיד שמספק לטעמי, וטעמתי טעימים ממנו (בודדים, אמנם).
אבל הוא יצא טעים, טעים מאד.
הנקודה היא שטירמיסו אפשר להכין באינספור שילובים - להקציף ביצים, שלמות או מופרדות, להכין בסיס זביון או לא, להוסיף קצפת או לא, להשתמש (רחמנא ליצלן) בג'לטין כמייצב*, ועוד ועוד.

אז מבחינתי זה טירמיסו לא-מושלם אבל קרוב מאד למושלם, ומאחר וזו סטיה שהיא כולה שלי, החלטתי לפרסם מתכון.

טירמיסו כמעט-מושלם

חומרים:


1 אספרסו כפול חזק חזק חזק
2 כפות ליקר ברנדי
1 כף סוכר מומסת ברבע כוס מים רותחים
1  שמנת מתוקה
4 חלמונים
100 גרם סוכר
2-3 כפות ברנדי
500 גרם גבינת מסקרפונה
1/2 1 חבילת בישקוטים

קקאו איכותי מנופה
הכנה:

מערבבים את האספרסו עם הברנדי והמים עם הסוכר.

מקציפים שמנת מתוקה עד לקבלת קצפת יציבה. מכסים בניילון נצמד ומאחסנים במקרר.

מקציפים חלמונים וסוכר עד תערובת תפוחה קלות.

מוסיפים ברנדי ומסקרפונה לתערובת ומקציפים לקבלת מרקם אחיד וחלק.

מוציאים את הקצפת מהמקרר ומקפלים בעדינות לתערובת.

טובלים בישקוטים למשך חצי שניה בתערובת הקפה, מנערים קלות ומניחים בבסיס התבנית. יוצקים מחצית מהתערובת על העוגיות, מניחים שכבה נוספת של בישקוטים טבולים בקפה ויוצקים את חלקה השני של התערובת. מיישרים, מנקים את שולי התבנית במידת הצורך ומכניסים לקירור למשך 8 שעות לפחות. מאחסנים במקרר עד להגשה.

לפני ההגשה בוזקים קקאו.

* נו, באמת. משתמשים בג'לטין כשרוצים להגיש את הטירמיסו בפרוסות נאות ויציבות וקלות לחיתוך. אז תרשו לי להגיד אחת ולתמיד - טירמיסו לא בא בפרוסות נאות ויציבות. הוא מוגש ומתפרק ככה בקצוות, בדרך לצלחת, ריבוע עננים בטעם קפה. ג'לטין הופך אותו ללא-ענני למפגיע.

באיזה צבע אוכל לעבור את הים התיכון

תופסת צבעים, שיחקתם כשהייתם ילדים?
גם אצלכם היו מתחילים כל סיבוב עם הדקלום "דג דגון, דג דגון, באיזה צבע אוכל לעבור את הים התיכון"?

נו, כבר קלטתם שהולך לבוא הנה מתכון לדג, נכון?
מתכון אחו-שלוקי טעים, וגם מלא צבע ירוק ולבן.
המקור כאן, של השף הלבן. לא שיניתי דבר.
הקראסט טעים כ"כ שזה חייב להיות חטא.

פילה דג על מצע שומר ופטה, עם קראסט פרמזן

חומרים:

4 פילטים של דג ים (דניס או בס) במשקל 180 גרם כ”א
50 גרם חמאה
4 פקעות שומר חתוכות לפרוסות אורכיות בעובי 1/2 ס”מ
1 קופסה (250 גרם) גבינת פטה כבשים חתוכה לקוביות בגודל 1 ס”מ
2 כפות עשבי תיבול קצוצים (עירית, פטרוזיליה, בזיליקום או כוסברה)
2 שיני שום קצוצות
1/2 כוס עראק או יין לבן חצי יבש (שמתי עראק, כמובן)
1/4 כוס מיץ לימון

לקראסט -
25 גרם חמאה
4 שיני שום כתושות
2 כפות פירורי לחם
50 גרם אגוזי מלך קצוצים
מלח ופלפל שחור גרוס
50 גרם פרמזן מגוררת
עלים קצוצים מ-5 גבעולי נענע

הכנה:

מחממים תנור ל-180 מעלות.

מכינים את המצע והדגים: ממיסים 25 גרם חמאה במחבת, מוסיפים שומר ומטגנים כ-5 דקות עד להזהבה.
מניחים את השומר בתבנית, מפזרים מעל קוביות גבינת פטה, עשבי תיבול ושום ויוצקים עראק או יין ומיץ לימון.

באותה מחבת ממיסים את יתרת החמאה. מניחים את הדג כשהעור כלפי מטה ומטגנים כ-3 דקות עד להזהבה.
מניחים את הדג על מצע השומר, כשהעור כלפי מטה.

מכינים את הקראסט ואופים: ממיסים חמאה במחבת בינונית. מוסיפים שום, פירורי לחם ואגוזים, ממליחים, מפלפלים ומטגנים תוך כדי בחישה 3-2 דקות עד שמתקבל ריח של שום. מצננים היטב.
מוסיפים פרמזן ונענע, מערבבים ומפזרים על הדגים. מכסים את התבנית ברדיד אלומיניום.

אופים 10 דקות. מסירים את הרדיד האלומיניום ואופים עוד כ-5 דקות עד שהדגים מוכנים.

ממולאים - הרשימה כולה

ואלו היו כל הממולאים שלנו:

פירות יבשים ובצלים ממולאים בבשר

מפרום של אמירה

מחשי (פלפל וקישוא)

עלי גפן במלית בשר ואורז

פטריות במלית גבינות

עופיון ממולא בלחם ועשבים + תותים ממולאים בשוקולד

ממולאים part six - ציפורים אוכלות לחם ופירות, או עופיון ממולא ותותים לקינוח

זהו, החלק האחרון של הסדרה...
שני מתכונים, האחד קצת יותר "רציני", והשני חפיפניקי....

הכנו שני עופיונים ממולאים, האחד הלך להקפאה ויצא מצוין אחרי הפשרה.
לגבי התותים, שוב, כמו מרבית הממולאים, זה מעין ריפוי בעיסוק, מיועד רק לכאלה שיש להם סבלנות לעבודות עדינות.

עופיון ממולא בלחם ועשבים

חומרים:

2 עופיונים

4 פרוסות לחם קלויות וקצוצות גס
1/2 חבילת שמיר קצוץ
1/2 חבילת כוסברה/פטרוזיליה קצוצה או תערובת של שתיהן (זה מה שאנחנו עשינו)
עלי נענע מ- 10 גבעולים, קצוצים
1/2 כף עלי טימין
1/2 כוס אגוזי מלך טחונים דק
מלח, פלפל
שמן זית בנדיבות

הכנה:

ערבבו את כל חומרי המלית. מלאו את בטן העופיון.
הפרידו בזהירות את העור מגב העופיון, מבלי ליצור חורים או לנתק לגמרי, בעצם ליצור מעין "כיס". מלאו גם אותו במלית.
מישחו את העופיון בשמן זית ומעט מלח ופלפל. אם נשארה מעט מלית, אתם יכולים למרוח בה את העופיון.
הכניסו לתנור בחום בינוני מכוסה ל- 45 דקות, ואז לא מכוסה עד להשחמה.

תותים ממולאים בשוקולד

חומרים:

20 תותים
100 גר' שוקולד מריר (כאילו, דה)
25 גר' חמאה
30 מ"ל שמנת מתוקה

הכנה:

שיטפו את התותים והסירו את הגבעול והעלים. גלפו בזהירות חור במרכז כל תות, השתדלו לא לנקוב אותו.
הניחו ליבוש על נייר מגבת, חצי שעה.
המיסו את השוקולד  עם החמאה והשמנת במיקרו, בהפעלה של 20 שניות בלבד בכל פעם, שלא ישרף.
עם כפית קטנה, מלאו את השקע בתותים. העמידו אותם בקופסא נשענים אחד על השני או על דפנות הקופסא, והכניסו למקרר, עד שהשוקולד מתקשה לחלוטין.