עוגת גבינה-דלעת אישית נפלאה

במסגרת אותה ארוחת חג-ההודיה הזכורה לטוב, הכנתי עוד קינוח אחד אחרון - עוגות אישיות של גבינה ודלעת. זה היה הקינוח שזכה להכי הרבה מחמאות - בסיס קריספי קרמלי, מעליו עוגת גבינה אפויה קרמית, מתובלת היטב, ונגיעה של קצפת לא ממותקת בשביל הדאווין.

המקור נמצא כאן, ואני ביצעתי בו כמה שינויים - החלפתי את הבורבון ברום כהה, ואת הגרהם-קרקר'ס בעוגיות קרמל של לוטוס, שנתנו טעם קרמלי נפלא לבסיס. גם הקטנתי את כמויות המלית ל- 2/3 מהמתכון המקורי (רציתי עוגות גבינה נמוכות, כי ידעתי שיהיו עוד קינוחים, אבל אתם מוזמנים להגדיל חזרה).

להלן המתכון לאחר שינויים, המניב כ- 20 מנות -

עוגות גבינה-דלעת אישיות:

חומרים:

לבסיס-

150 גר' עוגיות קרמל לוטוס שבורות לחתיכות

3 כפות סוכר

1/2 כפית ג'ינג'ר טחון

1/2 כפית קינמון טחון

1/4 כפית ציפורן טחון

130 גר' חמאה מומסת

למלית-

1 כוס מחית דלעת (250 גר')

2 ביצים

1/3 כוס דחוסה סוכר חום בהיר

1 כפות שמנת מתוקה

1 כפית תמצית וניל טובה

1 כף רום כהה

1/3 כוס סוכר

2/3 כף קרונפלור

1 כפית קינמון

1/3 כפית אוגז מוסקט טחון טרי

1/3 כפית ג'ינג'ר טחון

קורט מלח

2 חבילות גבינת שמנת של 226 גר' כל אחת (אני השתמשתי בפילדלפיה)

הכנה:

חממו תנור ל- 170 מעלות.

במעבד מזון טחנו בפולסים מהירים את העוגיות עם התבלינים. ערבבו עם החמאה המומסת.

שימו בתבניות האישיות כף שטוחה מהתערובת, והדקו היטב באמצעות תחתית כוס.

אני השתמשתי בתבניות סיליקון למאפינס, תוכלו להשתמש בכל תבנית מאפינס שיש לכם (אבל אז דאגו לשמן אותה היטב).

אפו את הבסיס כ- 7 דקות עד שהוא מקבל צבע חום ליד הדפנות, וקררו.

במיקסר הקציפו את גבינת השמנת במהירות בינונית כ- 4 דקות.

בקערה ערבבו את הסוכר הרגיל, הקורנפלור והתבלינים היבשים. הוסיפו את התערובת לגבינת השמנת תוך כדי הקצפה, והמשיכו להקציף עוד 2 דקות.

טירפו בנפרד את הביצים, מחית הדלעת, הסוכר החום, השמנת, הוניל והרום, עד לתערובת אחידה.

הוסיפו את תערובת הביצים לתערובת הגבינה, תוך כדי הקצפה של כשתי דקות.

שיפכו את המלית על הבסיס האפוי, שטחו את החלק העליון במרית (או כמוני, ע"י נענוע התבנית מצד לצד...).

אפו עד שהמרכז מתייצב, כ- 30-40 דקות.

קררו לחלוטין. העבירו למקרר לשלוש שעות לפחות לפני ההגשה.

ניתן לקשט בשמנת מוקצפת קלות (לא ממותקת, או ממותקת במעט אבקת סוכר).

שני מוסים. קלאסיקה.

מנה נפלאה, של מוס שוקולד בשתי שכבות (או שלוש, במקור). שוקולד מריר, שוקולד לבן. אורירי, לא מתוק מדי, ומנה אחת לא מספיקה...
הוכן לקינוח ארוחת שישי משפחתית, וקצר מחמאות, גם מהילדים וגם מהמבוגרים.




מהמתכון מקבלים נפח אחד של מוס שוקולד מריר, ושני נפחים של מוס שוקולד לבן, אז תתכננו בהתאם. אם אתם רוצים שתי שכבות, ולא שלוש, הכפילו את כמות מוס השוקולד המריר, או חלקו את כמות מוס השוקולד הלבן.
אני הכנתי בכוסות קטנטנות, נפח של 50 מ"ל בערך, והשתמשתי בכמות המוס המריר כפי שמופיעה במתכון, וחצי מכמות המוס הלבן שמופיעה במתכון (את החצי השני שמרתי ליום סגריר). קיבלתי כ- 40 כוסיות אישיות.

המקור - כאן, בלוג נפלא שאהוב עלי במיוחד, בגלל התמונות המדהימות...וגם בגלל הניחוח של ספרד-פרוטוגל.

מוס שוקולד מריר

חומרים:

170 גר' שוקולד מריר 70% לפחות
80 מל' שמנת מתוקה
1 חלמון
4 חלבונים
20 גר' סוכר

הכנה:

המיסו את השוקולד על אדים, והסירו מהאש. הרתיחו את השמנת, והוסיפו לשוקולד המומס, וערבבו עד לתערובת אחידה. הוסיפו את החלמון וטירפו היטב.

הקציפו את החלבונים, תוך הוספה הדרגתית של הסוכר, עד לקצף יציב.
כשתערובת השוקולד בטמפ' של 40 מעלות, ערבבו פנימה שליש מהקצף.
קפלו בעדינות את יתר הקצף לתוך התערובת, והעבירו לכלי ההגשה.
קררו לפחות שעה.



מוס שוקולד לבן

חומרים:

67.5 מל' שמנת מתוקה
67.5 מל' חלב
25 גר' סוכר
300 גר' שוקולד לבן
3 חלמונים
1.5 עלי ג'לטין
500 מל' שמנת מתוקה

הכנה:

ערבבו יחד 67.5 מל' שמנת, 67.5 מל' חלב וסוכר. כשרותח, הסירו מהאש למיזגו האיטיות לתוך החלמונים, תוך טריפה מתמדת. העבירו לכלי מעל אדים ובשלו תוך טריפה, עד ל- 85 מעלות (או מבחן הכף).
קררו ל- 25 מעלות.

השרו את עלי הג'לטין במים להתרככות.

המיסו את השוקולד הלבן על אדים. ערבבו פנימה את הג'לטין (ללא המים, כמובן) ותערובת הביצים והחלב.

הקציפו 500 מל' שמנת מתוקה, לקצפת יציבה אך לא קשיחה.
ערבבו שליש מהקצפת לתערובת השוקולד.
קפלו בעדינות את יתרת הקצפת לתערובת, והעבירו לכלי ההגשה.
קררו לפחות שעה.

אני קישטתי בקורנפלקס מצופה שוקולד. קנוי, בטח קנוי. מה, אני משוגעת לצפות קורנפלקס בבית?

חסר לי רוזמרין: לחמניות ריוויון ובטטה.

אני מכירה בצקים של לחם שיש בהם תפוח-אדמה, ואף-פעם לא חשבתי על החלפתו בבטטה, והנה נתקלתי בלחמניות כתמתמות מבטטה. ואף ריוויון יש בהן.

כמובן, אני חושבת שהמציאו את הריוויון רק כדי שתהיה מילה שיש בה כ"כ הרבה קוים ישרים, אבל מאחר וכבר המציאו, יש כמה שימושים מעניינים לנוזל המוזר הזה.

אצלי הבטטות יצאו כתמתמות מעט פחות, אבל עדיין טעימות להפליא, עם מתיקות עדינה. גם הקפאה והפשרה לא פגעה בהן.

רק מה, איפה שהוא בטעם שלהם חסר לי רוזמרין. היה הולך נהדר. בפעם הבאה, אנסה להכין עם מעט רוזמרין קצוץ לתוך הבצק.

לחמניות בטטה וריוויון

חומרים (20 לחמניות):

1 בטטה גדולה, אפויה (אני ריככתי במיקרו) ומעוכה.

500 מ"ל ריוויון בטמפ' החדר

1 ביצה

75 גר' חמאה מומסת ומקוררת

1/4 כוס סוכר

2 כפות שמרים יבשים

1/2 2 כפות מלח

6-7 כוסות קמח

הכנה:

ערבבו יחד (אני השתמשתי במיקסר, עם וו לישה) את הבטטה, הריוויון, הביצה, החמאה, הסוכר והשמרים.

הוסיפו כוס אחת של קמח, יחד עם המלח. בהדרגה הוסיפו את יתרת הקמח, עד 6 כוסות, ולושו כמה דקות. אם יש צורך, הוסיפו עוד קמח, עד לקבלת בצק רך, אשר נפרד מדפנות הקערה, אבל עדיין דביק מעט.

העבירו לקערה משומנת את הבצק, וכסו במגבת. הניחו במקום חם להתפחה, עד להכפלת הנפח.
אחרי שהבצק תפח, העבירו אותו למשטח מקומח ולושו אותו כמה דקות.

חממו תנור ל- 190 מעלות.

חלקו את הבצק - 20 חלקים, וכדררו כל אחד מהם.
הניחו על תבנית מרופדת בנייר אפיה, וכסו במגבת. התפיחו שוב כחצי שעה.

קמחו את הלחמניות, ואפו 20-25 דקות, לצבע חום בהיר.

אנטיגונה אנד-צ'יז

תכירו.
זו אנטיגונה, כבשה, גוש דן.

היא ניסתה להתקבל ל"השרדות איי הפנינה", אבל מי המלח לא עושים טוב לצמר שלה, והיא גם מפחדת שיאכלו אותה כשיגמר האורז, הרי ידוע שאורז וכבש הולך טוב יחד.
אבל היא עדיין מקפידה להציג את עצמה כ: אנטיגונה, כבשה, גוש דן. ולפעמים היא מוסיפה "בההה" בסוף, אבל רק כשהיא במצב רוח תוקפני.

אנטיגונה אוהבת כרובית, כי היא מזכירה לה את עצמה - לבנה, גבשושית, ועם נטיה להתעצבן כשההפקה מתערבת באתגרי החסינות.
מיד כשהיא רואה כרובית באיזור, אנטיגונה רצה לסגור איתה דיל על השלישיה הסופית וסדר ההדחות. לפעמים הכרוביות עונות לה. לפעמים היא צריכה להשתמש בשיטות שכנוע יותר אגרסיביות, והיא קופצת עליהן עד שהן נכנעות ומסכימות להצביע כמו שהיא רוצה.
אנטיגונה היא אסטרטגית-על.

בשביל אנטיגונה הכנתי גרסת מקרוני-אנד-צ'יז המכילה כרובית, מה שהפך את כל העסק לפשטידת פסטה וכרובית מוקרמת נהדרת. פסטה, כרובית, בשמל, גבינה. רע זה לא יכול לצאת.
המנה עוברת טוב גם הקפאה והפשרה, וחימום שאריות במיקרו.
למרות שאנטיגונה טוענת שהרעיון הוא שלה, המתכון (לפני כמה שינויים קלים שהכנסתי) אומץ מהבית הזה.

מקרוני-אנד-צ'יז עם כרובית

חומרים (לשתי תבניות חד-פעמיות בינונית):

500 גר' פסטה קצרה כלשהיא

1 כרובית גדולה
100 גר' חמאה

2 בצל, קצוץ דק

4 כפות קמח

1/2 צ'ילי חריף

1 כפית פפריקה מתוקה

1 ליטר חלב

100 מ"ל שמנת מתוקה
1 כוס פרמזן מגוררת

1 כוס קשקבל מגוררת

1 כפית גדושה חרדל טוב

מלח, פלפל

1 כוס פירורי לחם קריספיים (פנקו או קרוב משפחה)

חצי כף עלי טימין

חצי כפית פפריקה

פלפל שחור גרוס

מעט שמן זית

הכנה:

הפרידו את הכרובית לפרחים קטנים. הגודל צריך להיות די זהה לגודל של הפסטה שבחרתם.

הרתיחו מים בסיר גדול, גדול יותר מזה שבדר"כ אתם מבשלים בו פסטה. כשהמים רותחים, הוסיפו את הפסטה. אחרי שרותח שוב, בשלו 3 דקות ואז הוסיפו את הכרובית לאותו סיר, עם הפסטה, עד שהפסטה מבושלת בקושי (מאד אל-דנטה), ופרחי הכרובית מתרככים מעט.

סננו היטב.

בסיר שטוח המיסו 100 גר' חמאה. טגנו את הבצל לצבע זהוב בהיר.

הגבירו את עוצמת הלהבה, הוסיפו את הצ'ילי והפפריקה, ואת הקמח. ביחשו לקבלת משחה אחידה, וטגנו כדקה. הוסיפו את החלב והשמנת, ותוך כדי בחישה מתמדת הביאו את הרוטב לרתיחה מהירה. הורידו את עוצמת הלהבה, ובשלו תוך בחישה מתמדת עד שמסמיך, כשתי דקות נוספות. הסירו מהאש.

הוסיפו את הגבינות לתוך הרוטב וביחשו עד שנמסות. הוסיפו את החרדל ומלח-פלפל לפי הטעם.

ערבבו את הפסטה והכרובית עם הרוטב המוכן, ושיפכו לתבניות משומנות.

ערבבו את פירורי הלחם עם טימין, פפריקה, פלפל שחור ושמן הזית. פזרו מעל הפסטה.

ניתן להקפיא בשלב זה. במידה ומקפיאים, יש להפשיר במקרר לפני האפיה.

יש לאפות בטמפרטורה של 200 מעלות כ- 15 עד 20 דקות, עד להזהבת פירורי הלחם (הקראנצ'יות חשובה).

אנטיגונה לא יכלה לחכות, ונגסה בזה מיד כשיצא מתנור, והיא חטפה כוויה בלשון, הטיפשונת. עכשיו היא אומרת ת' במקום ת.

נסו, נסו לשאול אותה איך קוראים לה.

אנת'יגונה.

קטעים איתה.

שני סוגים של עוגיות שוקוקוקוס

במצוות אחותי, חובבת הקוקוס והשוקולד, הכנתי למשלוח אל מעבר לים שני סוגים של עוגיות שיתלוו למייפל-פקאניות הנהדרות. גם אלו, מצאתי במבצע חסר תקדים (לי זה עולה יותר, רק היום, אני מפסידה עליך, מזל שיש לך חיוך כ"כ יפה) אצל פיית העוגיות.



שני הסוגים היו מצויינים, ושניהם טעימים יותר כשהם עוד חמימים, והשוקולד נמס...

האחד, עוגיות עם קוקוס, שוקולד מריר ושיבולת שועל (שמיד מאזנת את השוקולד המריר וכל החמאה, והופכת את העוגיות לבריאות. לא ככה?). נפלאות נפלאות. המקור של המגזין Gourmet.
השני, עוגיות עם קוקוס שוקולד לבן ושקדים, נהדרות גם הן. המקור של רוני ונציה.

עוגיות צ'וקולט-צ'אנק, קוקוס ושיבולת שועל

החומרים (ל-24 עוגיות ענקיות):

225 גר' חמאה, מרוככת
160 גר' סוכר חום כהה
6 כפות סוכר לבן
2 ביצים גדולות
1/2 1 כפיות תמצית וניל
1/2 כפית סודה לשתייה
1/2 כפית מלח
140 גר' קמח
165 גר' שיבולת שועל
115 גר' קוקוס טחון
340 גר' שוקולד מריר קצוץ לקוביות של 1 ס"מ
115 גר' שקדים טבעיים, קלויים וקצוצים

אופן ההכנה:

לחמם תנור לחום בינוני 180 מעלות.

בקערת מערבל חשמלי להקציף יחד חמאה ושני סוגי הסוכר על מהירות גבוהה לקציפה רכה. להוסיף ביצים ולהקציף.

להוסיף וניל, סודה לשתייה ומלח.
על מהירות נמוכה להוסיף קמח ולערבב רק עד שמתאחד.
לבחוש פנימה שיבולת שועל, קוקוס, שוקולד קצוץ ושקדים.

למדוד עוגיות מכמות של 1/4 כוס בצק ולסדר על תבנית משומנת קלות במרווחים של 8 ס"מ בין עוגייה לעוגייה (8 עוגיות לתבנית). לשטח מעט כל עוגייה בעזרת כף היד לגובה של 1 ס"מ.

לאפות 15-18 דקות עד שהעוגיות מזהיבות. לצנן.




עוגיות שוקולד לבן, אגוזים וקוקוס

חומרים (55-60 עוגיות):

1/2 2 כוסות קמח
1 כפית אבקת סודה לשתיה
1/4 כפית מלח
225 גרם חמאה, רכה
1/2 כוס סוכר רגיל
1/2 כוס סוכר חום
1 ביצה, בטמפרטורת החדר
2 כפות חלב
1/2 1 כפיות תמצית וניל
175 גרם שוקולד לבן, קצוץ גס
1 כוס (80 גרם) קוקוס טחון
1 כוס (130 גרם) אגוזי לוז קלויים, קלופים וקצוצים גס

אופן ההכנה:

מחממים את התנור לחום של 180 מעלות צלזיוס.

מנפים ביחד את הקמח, אבקת הסודה והמלח לקערה גדולה.
בקערת מיקסר מקציפים ביחד את החמאה ושני סוגי הסוכר 3 דקות, לתערובת קרמית אחידה.

מוסיפים את הביצה, החלב והווניל ומערבלים לתערובת אחידה.
מוסיפים את תערובת הקמח ומערבלים מעט, רק עד לתערובת אחידה.
מקפלים פנימה את השוקולד הלבן, הקוקוס והאגוזים במרית.

מהדקים בעדינות חתיכות בצק, ומגלגלים בין הידיים לכדורים בקוטר 4 ס"מ ומניחים מעל לתבניות עם מרווחים גדולים ביניהן. משטחים מעט לגובה כ-ֹ1 ס"מ.

אופים כ-10 דקות עד שהעוגיות בצבע זהוב בהיר. מצננים צינון מלא בתבנית על רשת.

טארט פורטוגזי

לא הכרתי את המתכון הזה קודם, אבל מרשימת החומרים נדמה היה לי שהתוצאה דומה לפאנקייק, רק אפוי.

כמובן שהסקרנות הכריעה, וניגשתי להכין Queijadas (קוויחאדאס?) - טארט פורטוגזי. למה טארט - גם לא ברור.

התוצאה אינה דומה כלל לפאנקייק. הא.

המקור כאן, ומאחר והידע שלי באוכל פורטוגזי זעום עד אינו קיים,נותר לי רק להאמין שכך אכן אמורה המנה להיות.

בחפירה ברשת גיליתי שהשם הוא Queijadas, כי אמור להיות במתכון גם “queijo” - גבינה. אבל בכל המתכונים שראיתי ברשת לא היתה גבינה, אולי המתכון עבר כמה גלגולים.

התוצאה, בכל מקרה, טעימה בגרסא הזו, וההכנה קלה להפליא.

כמה טיפים -

אל תתביישו לסנן את הבלילה דרך מסננת, כדי שלא יהיו גושים של קמח.

תאכלו את זה חם, או לפחות חמים. לא טעים קר.

תאזנו עם משהו חמצמץ. אני הגשתי עם רוטב פירות יער. אם אתם רוצים את זה נטורל (או עם סירופ מתוק), תפחיתו מכמות הסוכר.

טארט פורטוגזי

חומרים:

1 כוס סוכר

1/2 3 כפות חמאה מומסת

2 ביצים

1 כוס קמח

1 קופסא של חלב ממותק (390 גר')

2 כוסות חלב

הכנה:

חממו תנור ל- 200 מעלות.

טירפו את הביצים, והוסיפו בהדרגה את כל יתר החומרים, תוך טריפה. העבירו דרך מסננת.

העבירו את הבלילה לתבנית מאפינס משומנת (או כמוני, לתבניות סיליקון).

אפו 10 דק', והורידו את הטמפ' ל- 180 לעוד 20 דק'. החלק העליון יראה גבשושי - לא להבהל, זה בסדר, כך אמור להיות, זו ההתקרמלות של הסוכר. פשוט מגישים הפוך.

הגישו חם עם רוטב חמצמץ.

חג הודיה, פאי דלעת ופאי דלעת

כבר הכנתי כמויות מסחריות של מחית דלעת. הגיע הזמן להכין פאי דלעת.


אבל לפני כן, הנה כמה תמונות מחג ההודיה:

מרק כרובית נהדר, שאני מקווה לקבל את המתכון שלו בהקדם, ואם ירשו לי גם אחלוק אותו איתכם.



בטטות מקורמלות ואפונה ירוקה





והכוכב של הערב - הודו ממולא

הרי ברור לכם שאחרי כל האוכל הזה, כל הסועדים נותרו רעבים לחלוטין, ובעיניים כלות ניגשו לאכילת פאי דלעת.
חיה מוזרה, הפאי דלעת הזה. אסור לאכול אותו קר, כי אז הוא נורא ואיום (לטעמי).
הוא לא לגמרי מתוק, אבל בטח שלא מלוח, ואם סברתי שהוא לא טעים - בא החג הזה והוכיח לי שאני טועה.
פאי דלעת יכול להיות נהדר, לחובבי הז'אנר.


אני הכנתי שני סוגים, האחד קלאסי עם טעם מודגש של ציפורן, השני מעט פחות, עם בטטה, פקאן ומייפל.
הבסיס לשניהם היה הבצק הפריך האהוב עלי, אבל אתם יכולים להכין כל בצק פריך שאתם אוהבים.
הבצק נאפה אפיה עיוורת כעשר דקות, ואז נאפה שוב עם המלית.


בצק פריך לפאי (כמות לפאי אחד, 26 - 28)


חומרים:

135 גר' חמאה קרה
200 גר' קמח
30 גר' שקדים טחונים
40 גר' אבקת סוכר
קורט מלח
מעט גרידת לימון או תפוז
חלמון


הכנה:


במעבד מזון עם להב מתכת מערבבים את הקמח עם המלח, השקדים ואבקת הסוכר.
מוסיפים את החמאה הקרה בקוביות, ומעבדים עד לתערובת פירורית.
מוסיפים את החלמון, קליפת התפוז ומעבדים עד לקבלת כדור בצק.
משטחים לדיסקית, עוטפים בניילון נצמד, ומקררים שעתיים.
מחממים תנור ל- 180 מעלות.

מרדדים את הבצק על משטח מקומח, מרפדים תבנית פאי, ואופים אפיה עיוורת (עם משקולות על נייר אפיה המונחות על הבצק, אני משתמשת בגרגירי חומוס) כעשר דקות. מוציאים ומקררים לפני מילוי ואפיה סופית.


פאי דלעת של סבתא-רבא-רות (לא הסבתא שלי, הסבתא של פריזבי)


חומרים:


1 בסיס פאי חצי אפוי
1/2 כוס סוכר חום
1 כף קמח
1/2 כפית מלח
2 ביצים
1.5 כוסות מחית דלעת (אותה אחת שכבר הכנתי, אחרי בישול וסינון)
1.5 כוסות שמנת מתוקה
1 כף תבלינים (קינמון, ציפורן, אגוז מוסקט, פלפל אנגלי)


הכנה:

חממו תנור ל- 180 מעלות.
ערבבו סוכר עם תבלינים, קמח ומלח.
הקציפו את הביצים, והוסיפו את מחית הדלעת, ותערובת הקמח. ערבבו פנימה את השמנת.


מלאו את בסיס הפאי במלית. ואפו כ- 45 דקות עד שמעט מתייבש בשוליים, אבל עדיין לח במרכז.


להגיש חמים (מעט מעל טמפרטורת החדר).





פאי דלעת-בטטה-מייפל-פקאן (במקור של smitten kitchen, עם מעט שינויים שלי)

חומרים:

1 בסיס פאי חצי אפוי
1 כוס שמנת מתוקה
1 כוס חלב
3 ביצים גדולות
2 חלמונים
1 כפית וניל
425 גר' מחית דלעת (כוס וחצי)
1 בטטה גדולה (או 2 קטנות)
3/4 כוס סוכר
1/4 כוס סירופ מייפל
2 כפיות ג'ינג'ר מיובש טחון
1/2 כפית קינמון
1/4 כפית אגוז מוסקט
1 כפית מלח
חופן פקאנים

הכנה:

אפו את הבטטה. אני בעד חיים קלים, אז אני מכניסה אותה למיקרו לארבע דקות, הופכת, ומכניסה לעוד ארבע דקות, ואז מגרדת מתוך הקליפה את הבשר. למה לעבוד קשה. אתם צריכים כוס מחית בטטה. הניחו לקירור.

חממו תנור ל- 180 מעלות.

טירפו יחד ביצים, שמנת, חלב, חלמונים ווניל בקערה בינונית.

הכניסו לסיר את מחית הדלעת, הבטטה, הסוכר, סירופ מייפל, התבלינים והמלח. ערבבו היטב ובשלו עד לרתיחה על אש בינונית, 5 דקות, תוך ערבוב מתמיד.

הסירו מהאש, וטירפו פנימה בהדרגה את תערובת השמנת והביצים.

העבירו את התערובת דרך מסננת, תוך לחיצה בכף עץ.

מלאו את בסיס הפאי במלית, וסדרו את הפקאנים על גבי המלית.

אפו 10 דקות. הורידו את החום ל- 160 מעלות, ואפו עוד 20 - 30 דקות. קררו בחדר ולא במקרר, ניתן להכניס למקרר רק כאשר קר לחלוטין.

בקשה לגנטיקאים

אם תוכלו ליצור הכלאה בין עצי פקאן ומייפל, התוצר יהיה נפלא, אני בטוחה.
אגוזי פקאן עם ניחוח מייפל... מי יוכל לעמוד בפניהם? גם ככה פקאן זה שוס היסטרי.

בחיפוש אחר עוגיות שישלחו לאחותי הלונדונית, נתקלתי באלו. אחרי שמילאתי את חובתי המשפחתית לספק את הדרישה לעוגיות קוקוס (פוסט אחר, אני מבטיחה), החלטתי לזרוק גם את אלו לחבילה. הפלא ופלא, הפקאן-מייפליות האלו זכו להצלחה הגדולה ביותר, אפילו אצל אחותי חובבת הקוקוס. הן נראות פשוטות כאלו, אבל הן נמסות בפה... גגגגרררררר....

אין מה לעשות - המתכון נבדק והומלץ ע"י פיית העוגיות.
ואם פיית העוגיות המליצה - אני מאמצת.

מי שלא מכיר את היצירות של הפיה, קודם שיתבייש, ואח"כ שילך לבדוק את האתר שלה פה.
היא האורים והתומים של העוגיות מבחינתי. המתכונים שלה תמיד בדוקים, עם הערות וטיפים ושיפורים.



עוגיות המייפל פקאן של קרין גורן, כולל הערות של הפיה - כאן.


חומרים:

200 גר' חמאה רכה
1/4 כוס סוכר חום דמררה (50 גר')
4 כפות סירופ מייפל (40 גר')
1 כפית תמצית וניל
2 כוסות קמח רגיל (280 גר')
קמצוץ מלח
200 גר' אגוזי פקאן טחונים גס

אבקת סוכר לציפוי


הכנה:

במיקסר עם וו גיטרה מעבדים חמאה, סוכר חום, מייפל ותמצית וניל עד לקבלת תערובת קרמית. מוסיפים קמח ומלח ומעבדים רק לקבלת בצק אחיד. מוסיפים פקאנים ומעבדים קצרות לפיזורם האחיד בבצק. עוטפים בניילון נצמד ומניחים במקרר לחצי שעה.

מחממים תנור ל170 מעלות. יוצרים כדורים בקוטר 3 ס"מ ומסדרים באופן מרווח בתבנית מרופדת בנייר אפייה. אופים 20 דק', עד שמתחיל להזהיב, אבל עדיין בהיר.

מצננים מעט ומגלגלים באבקת סוכר. שומרים בכלי אטום במקרר ומגישים קר או בטמפ' החדר.

תנו לי מהכתום-כתום הזה

סתיו עכשיו.

יש האומרים, סתו עכשיו, אבל אני לא מתקמצנת ביודים.

ובסתיו, הדלעת מככבת. בעיקר במרק, אבל לא רק.

כתום זה צבע שהולך טוב בסתיו.

בגלל כל השלכת שאין לנו בארץ, ובגלל גילוף דלועים שאין בארץ, ובגלל פאי דלעת, שממש ממש לא נפוץ בארץ.

הייתם חושבים שהאמריקאים חתמו חוזה אקסקלוסיביות עם הדלעת.

מזל שבאו הטוניסאים עם הפריקסה שלהם וגנבו את נתח השוק של הצ'רשי, אחרת מה היה בסופנו.

בסוף נובמבר הוזמנתי לארוחת חג-ההודיה אצל חברים עם עבר אמריקאי, ומיד השתלטתי על מנת הדלעת.

מאחר ואני אדם שהשפיות ממנו והלאה, התחלתי לסרוק את כל הרשת בחיפוש אחר קינוחי-דלעת, וצמצמתי את הרשימה הסופית לשני סוגי פאי-דלעת, עוגת דלעת-שוקולד-צ'יפס ועוגת גבינה-דלעת. ארבעה קינוחים זה סביר, לא?

נמרצת צעדתי לירקן השכונתי, ורכשתי במיטב כספי 8 קילוגרמים של דלעת.

הירקן הרים גבה.

הדלעת הגיעה למקרר (תפסה שני מדפים), והניבה כמה מנות מצוינות.

ברוב מתכוני הדלעת, אתם תמצאו את הרכיב "מחית דלעת", אשר בארה"ב נמכרת בקופסאות שימורים נוחות לשימוש. אולם כאן בלבנט, לא היה ברשותי מוצר מוגמר, ולכן הדלעת עברה שלב מקדים של הכנת מחית. הייתם חושבים שפשוט צריך לרכך את הדלעת ולמעוך, אבל הדלעת, היא לא רק כתומה כמו פאנטה, היא נוזלית במידה דומה. לא תאמינו כמה מים יוצאים מהדלעת. יש להכין את המחית ולייבשה לפני השימוש בה, מאחר והמחית המוכנה מראש שנמכרת בארה"ב היא לאחר סינון מאסיבי.

מחית דלעת לשימוש במאפים:

7 קילו דלעת מניבים 1.725 קילו של מחית או כ- 7 כוסות מחית. (כוס מחית שוקלת כ- 250 גר').

חממו תנור ל- 190 מעלות. בתבנית התנור הניחו נייר אפיה וזלפו מעט שמן. חיתכו את הדלעת לחתיכות בגודל 15 ס"מ, זירקו את הגרעינים, כמובן. הניחו את הדלעת עם צד הקליפה למעלה על הנייר המשומן, ואפו עד שהדלעת מתרככת (סכין נכנסת דרך הקליפה בקלות).

קררו מספיק כדי שתוכלו להחזיק בדלעת, גרדו את בשר הדלעת וזירקו את הקליפה. העבירו למעבד מזון וטחנו למחית אחידה.

שיפכו את הדלעת הטחונה על תבנית, מרופדת בנייר אפיה, ואפו בתנור עד שהתערובת מעט "מתייבשת" בצדדים ומבעבעת.

הוציאו מהתנור.

חשבתם שסיימתם? הא!

העבירו את המחית למסננת עם בד חיתול, והניחו למחית לטפטף כשעתיים.

התאמנו על פרצוף מופתע כשתראו את כמויות המים שיוצאות מהדלעת, למרות שאפיתם ולא בישלתם אותה, ועוד ניסיתם לייבש אח"כ. במים אפשר להשתמש אם אתם מכינים מרק.

את המחית המוכנה לאחר סינון יש לשמור במקרר עד לשימוש (אל תחכו יותר מיום-יומיים לפני שימוש).

את הקינוח הבא, כהרגלי, שכחתי בבית.

ואנשים לא מבינים למה אני תמיד מכינה הרבה מנות... כי חלק לא מגיעות ליעדן, כמובן.

במקור נתקלתי במתכון גרוע במיוחד לעוגיות שוקולד צ'יפס שלקה בחסר ביחסי החומרים היבשים והרטובים. בסופו של דבר לקחתי את המתכון לכיוון שונה לגמרי - חיתוכיות רכות.

העוגה הזו באמת נהדרת, בכיוון של עוגה רכה, בסגנון עדות עוגת-הגזר, רק עם שוקולד.

היא נחתכה לריבועים קטנים, והעלתה חיוך כתום על פני כל הטועמים ממנה.

עוגת דלעת שוקולד-צ'יפס

חומרים:

2 כוסות קמח
1/2 כפיות אבקת אפיה
1 כפית אבקת סודה
1/2 כפית מלח
1 כפית קינמון

1/2 כפית ציפורן טחון

2 ביצים

1 כוס סוכר
1/2 כוס שמן
1 כוס מחית דלעת
1 כוס שוקולד צ'יפס

הכנה:

חממו תנור ל- 170 מעלות.

ערבבו קמח, אבקת אפיה, סודה ומלח, קינמון וציפורן בקערה.

במיקסר, במהירות בינונית, טירפו את הביצים עם הסוכר לתערובת תפוחה.
הורידו את המהירות לאיטית, והוסיפו את השמן ומחית הדלעת. ערבבו פנימה את החומרים היבשים, ולבסוף את השוקולד-צ'יפס.

העבירו את התערובת לתבנית מלבנית משומנת, ואפו כחצי שעה, עד שקיסם המוכנס לעוגה יוצא יבש.

קררו לחלוטין לפני חיתוך לריבועים.

שקדים ואגסים

עוד תוצר מיום האפיה לכבוד חגיגות יום ההולדת - עוגות אישיות שמתבססות על פיננסייר שקדים (לרוב מוגש כעוגיות, אבל הפעם הוגדל לטובת מנה אישית, בתבנית שקעים למאפינס).

פיננסייר היא עוגית שקדים, רכה וחמאתית. בדר"כ מכינים אותה בתבניות קטנטנות מעוגלות ומאורכות.

אם תחפשו במתכונים שונים, תגלו יחסים מעט שונים בין המרכיבים, אבל תמיד תמיד העוגיה תהיה מורכבת מחמאה, שקדים טחונים, מעט קמח, חלבונים וסוכר. אני התבססתי במקרה זה על המתכון שנמצא פה.

במקרה הזה, העוגיה הוגדלה ושולבו בה אגסים - פשוט כי היו אגסי "חלודה" (נו, אלו בצבע זהוב-חום, מזן בוסק) רכים ומוכנים לאכילה - ממש באותו הרגע. אפשר לשלב כל פרי שהוא, ופיננסייר אוהבות במיוחד אוכמניות טריות.

עוגת שקדים אגסים אישית (12 מנות אישיות)

חומרים:

150 גר' חלבונים

155 גר' סוכר

70 גר' קמח

65 גר' שקדים טחונים

190 גר' חמאה מומסת

פרוסות מ- 3 אגסים רכים

הכנה:

להקציף חלבונים עם סוכר, רק עד איחוד. לערבב פנימה קמח ושקדים, וכשאחיד להוסיף את החמאה במומסת, באיטיות, תוך טריפה. לקרר את התערובת במקרר למשך לילה.

למחרת, לחמם תנור ל- 175 מעלות.

להעביר את התערובת לשק זילוף ולמלא תבניות שקעים עד מחציתן. אם נוח לכם יותר להעביר בכף - תעבירו בכף, שק הזילוף הוא עניין של נוחות בלבד.

לשקע בכל מנה פרוסות מרבע אגס.

לאפות 30 דק' לצבע זהוב, ולקרר.

להוציא מהתבנית ולהגיש - בטמפ' חדר.