יום שבת, 13 בדצמבר 2008

תנו לי מהכתום-כתום הזה


סתיו עכשיו.
יש האומרים, סתו עכשיו, אבל אני לא מתקמצנת ביודים.
ובסתיו, הדלעת מככבת. בעיקר במרק, אבל לא רק.
כתום זה צבע שהולך טוב בסתיו.
בגלל כל השלכת שאין לנו בארץ, ובגלל גילוף דלועים שאין בארץ, ובגלל פאי דלעת, שממש ממש לא נפוץ בארץ.
הייתם חושבים שהאמריקאים חתמו חוזה אקסקלוסיביות עם הדלעת.
מזל שבאו הטוניסאים עם הפריקסה שלהם וגנבו את נתח השוק של הצ'רשי, אחרת מה היה בסופנו.
בסוף נובמבר הוזמנתי לארוחת חג-ההודיה אצל חברים עם עבר אמריקאי, ומיד השתלטתי על מנת הדלעת.
מאחר ואני אדם שהשפיות ממנו והלאה, התחלתי לסרוק את כל הרשת בחיפוש אחר קינוחי-דלעת, וצמצמתי את הרשימה הסופית לשני סוגי פאי-דלעת, עוגת דלעת-שוקולד-צ'יפס ועוגת גבינה-דלעת. ארבעה קינוחים זה סביר, לא?
נמרצת צעדתי לירקן השכונתי, ורכשתי במיטב כספי 8 קילוגרמים של דלעת.
הירקן הרים גבה.
הדלעת הגיעה למקרר (תפסה שני מדפים), והניבה כמה מנות מצוינות.
ברוב מתכוני הדלעת, אתם תמצאו את הרכיב "מחית דלעת", אשר בארה"ב נמכרת בקופסאות שימורים נוחות לשימוש. אולם כאן בלבנט, לא היה ברשותי מוצר מוגמר, ולכן הדלעת עברה שלב מקדים של הכנת מחית. הייתם חושבים שפשוט צריך לרכך את הדלעת ולמעוך, אבל הדלעת, היא לא רק כתומה כמו פאנטה, היא נוזלית במידה דומה. לא תאמינו כמה מים יוצאים מהדלעת. יש להכין את המחית ולייבשה לפני השימוש בה, מאחר והמחית המוכנה מראש שנמכרת בארה"ב היא לאחר סינון מאסיבי.

מחית דלעת לשימוש במאפים:

7 קילו דלעת מניבים 1.725 קילו של מחית או כ- 7 כוסות מחית. (כוס מחית שוקלת כ- 250 גר').



חממו תנור ל- 190 מעלות. בתבנית התנור הניחו נייר אפיה וזלפו מעט שמן. חיתכו את הדלעת לחתיכות בגודל 15 ס"מ, זירקו את הגרעינים, כמובן. הניחו את הדלעת עם צד הקליפה למעלה על הנייר המשומן, ואפו עד שהדלעת מתרככת (סכין נכנסת דרך הקליפה בקלות).

קררו מספיק כדי שתוכלו להחזיק בדלעת, גרדו את בשר הדלעת וזירקו את הקליפה. העבירו למעבד מזון וטחנו למחית אחידה.



שיפכו את הדלעת הטחונה על תבנית, מרופדת בנייר אפיה, ואפו בתנור עד שהתערובת מעט "מתייבשת" בצדדים ומבעבעת.
הוציאו מהתנור.

חשבתם שסיימתם? הא!
העבירו את המחית למסננת עם בד חיתול, והניחו למחית לטפטף כשעתיים.
התאמנו על פרצוף מופתע כשתראו את כמויות המים שיוצאות מהדלעת, למרות שאפיתם ולא בישלתם אותה, ועוד ניסיתם לייבש אח"כ. במים אפשר להשתמש אם אתם מכינים מרק.


את המחית המוכנה לאחר סינון יש לשמור במקרר עד לשימוש (אל תחכו יותר מיום-יומיים לפני שימוש).

את הקינוח הבא, כהרגלי, שכחתי בבית.
ואנשים לא מבינים למה אני תמיד מכינה הרבה מנות... כי חלק לא מגיעות ליעדן, כמובן.
במקור נתקלתי במתכון גרוע במיוחד לעוגיות שוקולד צ'יפס שלקה בחסר ביחסי החומרים היבשים והרטובים. בסופו של דבר לקחתי את המתכון לכיוון שונה לגמרי - חיתוכיות רכות.
העוגה הזו באמת נהדרת, בכיוון של עוגה רכה, בסגנון עדות עוגת-הגזר, רק עם שוקולד.
היא נחתכה לריבועים קטנים, והעלתה חיוך כתום על פני כל הטועמים ממנה.


עוגת דלעת שוקולד-צ'יפס

חומרים:
2 כוסות קמח
1/2 כפיות אבקת אפיה
1 כפית אבקת סודה
1/2 כפית מלח
1 כפית קינמון
1/2 כפית ציפורן טחון
2 ביצים
1 כוס סוכר
1/2 כוס שמן
1 כוס מחית דלעת
1 כוס שוקולד צ'יפס

הכנה:

חממו תנור ל- 170 מעלות.

ערבבו קמח, אבקת אפיה, סודה ומלח, קינמון וציפורן בקערה.

במיקסר, במהירות בינונית, טירפו את הביצים עם הסוכר לתערובת תפוחה.
הורידו את המהירות לאיטית, והוסיפו את השמן ומחית הדלעת. ערבבו פנימה את החומרים היבשים, ולבסוף את השוקולד-צ'יפס.

העבירו את התערובת לתבנית מלבנית משומנת, ואפו כחצי שעה, עד שקיסם המוכנס לעוגה יוצא יבש.

קררו לחלוטין לפני חיתוך לריבועים.


4 תגובות:

אנונימי אמר/ה...

את לא נורמלית!!!
הילה

Sophie אמר/ה...

זו העוגה ששכחת בבית?

shvilist אמר/ה...

מכל טונות הכתום המזעזע מה שייצא זה רק עוגה?

beagle אמר/ה...

אה, זה לא נורמלי? ;-)
סופי, זו אכן העוגה שנשכחה... היתה מצויינת.
שביליסטית, יצאה עוגה. וגם שני פאי וגם עוגת גבינה. אבל אני לא יכולה להכניס הכל לפוסט אחד, הוא יצא ארוך מדי... תקבלו הכל בהמשכים.