יום ראשון, 2 באוגוסט 2009

מדינה מתוקנת

אמש נרצחו צעיר ונערה במרכז לנוער גאה בתל אביב ונפצעו 15 נערים נוספים, פיגוע רצחני שכוון כלפי קהילת ההומואים והלסביות. ירי עיוור, העיקר להרוג ולפצוע כמה שיותר.

למדינה מתוקנת יש, כך אומרים, גנבים, ורוצחים, ופשעי שנאה.
אז הנה, אנחנו מתוקנים. לגמרי.

מתברר גם שהרוצח ממש לא לבד, יש בארצנו לא מעט חבר'ה
נחמדים שסבורים שהצדק איתו. אבל בינינו, אין מה להתפלא
שיש אנשים כאלה. הרי גם בכנסת שלנו יושבים כמה רוחשי-טוב כאלה שמסיתים ומשתילים את דעות הרשע האלה כבר שנים, באין מפריע, ובטח שבאין עונש.

אני הומו, הבן זוג שלי הומו, ואם יש מישהו שם למעלה בשמים, אז בבוא היום, כשיעמדו מולו אלה שאחראים לרצח, הוא יאזין להמלצתנו לגבי הגורל הראוי להם.

תסלחו לי שזה לא פוסט מגניב על אוכל, אבל לפעמים יש דברים חשובים אחרים.

12 תגובות:

beagle אמר/ה...

מקווה שזה בסדר שלינקקתי את הפוסט הזה בפייסבוק.
זו המשמעות של שנאת חינם, לא?
האנשים השפויים חזקים יותר מהם. אנחנו יותר חזקים.

beagle אמר/ה...

אה, ואוהבת את שניכם מאד.
קצת קונטרה לכל השנאה.

מיכל אמר/ה...

מתחברת לכל מילה שכתבת.
שנאת חינם, כמה מיותר. איזה עצב שהרוצח המתועב הזה זרע בכמה דקות של טימטום.
יהיה זכרם של הנרצחים ברוך.
מאחלת החלמה מהירה לכל הפצועים.
D

shir26 אמר/ה...

מצטרפת לכל מילה שכתבת (נו טוב כמעט..... אני לא הומו...;-))

ושולחת לך ולבן זוגך חיבוקים של אהבה.

אמרו פעם שבית המקדש נחרב בשל שנאת חינם.

אתם אחי ואני אוהבת וגאה בכם!

Sophie אמר/ה...

היום כולנו הומו. או שחור. או אשה. או שמאלני. או אוהב צרפתים. או דוס. או חילוני.

זאת מלונדון אמר/ה...

לצערנו "יש בעולם הרבה אנשים רעים" אני חוזרת ואומרת לילדיי כאשר הם תוהים לפשר שנאה, רשעות ואלימות. ואז אני מוסיפה "ולכן אנחנו צריכים להלחם למען הצדק ולעזור לאלו שמתנכלים להם". והם, אפילו בגילם הצעיר מבינים, עצובים אבל מוכנים לקחת חלק במאבק. באים עם אמא "הנודניקית" לעוד הפגנה, חותמים על עוד עצומה...והמאבק ימשיך. יש את הדור הבא וגם אנחנו לא מרימים ידיים.
המון אהבה לשניכם ולכל שוחרי הצדק, שמחת החיים, הסובלנות והדמוקרטיה.

אנונימי אמר/ה...

היי קוראת קבוע ומאוד נהנית.

לגבי הפוסט אולי כדאי לחכות אם זה כי יכול להיות מצב גם שהרצח הנפשע נעשה מאהבה או קנאה ולא מאנטישמיות. ראה ידיעה ברוטר.

אנונימי אמר/ה...

אין לך על מה להתנצל!!!
מותר לכל אחד ואחת מאיתנו לאהוב את מי שאנחנו רוצים!!!
מטורפים לא יפסיקו אהבה!!!

beagle אמר/ה...

היי אנונימית.
שמחה מאד שאת קוראת קבועה, כיף לשמוע.

אבל אהבה היא אף פעם לא מניע לרצח. אף פעם. אין דבר כזה רצח על רקע רומנטי או אהבה. יש רצח על רקע של שנאה, פחד, תסכול. לא על רקע אהבה.
לא הבנתי מה הקשר לאנטישמיות...

אבל כמה נקודות למחשבה:

הרצח היה, כפי שעודדי כתב, על עיוור. לא ממש עניין את הרוצח לכוון לאדם ספציפי.

בחירת המקום היתה מכוונת, אני לא מאמינה שלא. ביום שבת בת"א יש מקומות שהם יותר הומי אדם אם רוצים לפגוע בקבוצה גדולה של אנשים.

ורוטר לא ידוע באמינותו...

עודדי גם לא כתב דבר לגבי זהות הרוצח. אבל הוא כן דיבר על אלו המסיתים לאלימות ושנאה, ובהחלט יש מצב שאדם כלשהוא שולהב ע"י אמירות חסרות אחריות (בלשון המעטה, אני הייתי בוחרת במילים חריפות יותר, אבל ניחא) של אותם אנשים ויצא למסע הרג.

odedee אמר/ה...

תודה לכם על העידוד.

נשמח לפגוש אתכם בהפגנה בכיכר רבין במוצ"ש בשמונה בערב. זה חשוב, ולא רק להומואים ולסביות.

Unknown אמר/ה...

אני לא מהמפגינים. למרות אי אלו מצעדי גאווה בעברי הלא רחוק (גם בת"א וגם בי-ם), וחתימה על עצומות כשאלו ניקרות בדרכי עלי מדרחוב או אימייל. אני לא מהמפגינים כי אין לי זמן או כח, או שחם מדי, או קר מדי או כל תירוץ אחר. זה רחוק. זה לא ממש ישנה כי לא לוקחים ברצינות הפגנות במדינה הזאת. אין בייביסיטר. מחר יום עבודה וזה מאוחר. היום יום עבודה וזה מוקדם. ואם יתחיל בלאגן ואני אעצר כי הייתי שם?
לא חסרים תירוצים. אני כנראה גם לא אשתנה.
מה שכן, אני לוקח חלק בשיחות ומביע דעה. בעד מי שאני בעדו ונגד מה שאני נגדו. לפעמים בחוסר טאקט (טוב, לרוב בחוסר טאקט), או בקולניות יתר, והרבה פעמים כשאני מיעוט נגד אטימות.
אבל זה חשוב. חשוב לדבר על רצח הומואים ועל הומואים בכלל. ולסביות. וזכויות כמו רישום לנישואין. ואפוטרופסות רפואית למשל, והזכות ללכת יד ביד אם הם רוצים. וכן, גם הזכות של מי שרוצה לא לאהוב את זה להרגיש ככה, אבל ללא אלימות, ללא התבהמות. כי כשאלימות מסוג מסויים הופכת לגיטימית, זה גורר את הלגיטימיות של שאר הסוגים. וחשוב לדבר על זה, גם כי בעצם הדיבור והשיחה על כך עם מי שדעתו שונה משלי, אני הופך את כל הנושא הזה ללגיטימי יותר מעצם היותו שגור יותר בשיח היומיומי. גם זה חשוב.
אז כן, הרוצח/ת הוא נתעב, והעונש צריך להיות קשה וכואב, כי הוא רצח שני בני אדם ופצע עוד רבים אחרים. מי פיזית ומי נפשית.
עודדי, אני בהחלט מסכים עמך ועם מה שכתבת. יותר מכך אני מזדהה עם הכאב שזולג מבין השורות. זה כואב שקיימת כזו שנאה. כזו שנאה לאנשים שהם כמו כולנו, כמו כולם, אבל בכל זאת נחשבים כפחותים או כלא ראויים לחיות לפי ראות עיניהם או אפילו רק לחיות. סתם, בלי סיבה אמיתית. שנאת חינם. על כלום.

Unknown אמר/ה...

מיקי, תודה. כתבת תגובה ששווה פוסט נפרד - מנומקת ומשכנעת. אז פשוט תודה.