כשהייתי בת 18, קראנו לעוגות החנק היבשות עוגות הצי, כי הן היו כ"כ יבשות שנחנקת עוד לפני שהספקת להגיד את כל המילה "הצילו". מאז הטעם שלי התפתח והבנתי שעוגות ועוגיות יבשות זה דווקא לא רע - אם הן עשויות נכון.
מישהי שאפשר לסמוך על המתכונים שלה שיהיו כתובים בצורה הכי מפורטת וברורה, ועם שיטות עבודה נכונות, היא דיליה סמית', הכוהנת הגדולה של הבישול הבריטי. מאחר ורכשתי ספר אפיה שלה בביקורי האחרון בלונדון, גירד לי בידיים לנסות ולהכין משהו ממנו, ונבחרו עוגיות ריבה וינאיות. הז'אנר - בהחלט ז'אנר העוגיות היבשות, לחובבי העוגיות הפריכות והמתפוררות בלבד.
עוגיות ריבה וינאיות
חומרים:
225 גר' חמאה רכה
75 גר' אבקת סוכר
200 גר' קמח תופח, מנופה
50 גר' קורנפלור
3 כפות ריבת פטל
אבקת סוכר לניפוי
הכנה:
חממו תנור ל- 180 מעלות.
הקציפו את החמאה הרכה עם אבקת הסוכר, עד לקבלת קרם רך. אחד הדברים היותר יפים ויזואלית באפיה זה חמאה מוקצפת. תמיד מזכיר לי נטיפים...
ערבבו פנימה את הקמחים מנופים יחד לקבלת ממרח רך, העבירו לשקית זילוף עם פיה משוננת בקוטר של ס"מ, וזלפו לתוך כוסיות נייר (כמו למאפינס) בצורת מעגל. את הנייר הכניסו לתבנית מאפינס.
אפו כ- 15 דק' עד לקבלת צבע זהוב, ואז הוציאו את העוגיות מהתבנית (עם תחתיות הנייר) אל רשת לקירור. היזהרו בעת ההוצאה - העוגיות אמורות להיות עדיין מעט רכות במרכז, ועלולות להסדק. אל דאגה, הן יתקשו לחלוטין כשיתקררו.
לאחר שהתקררו, שימו כפית קטנה של ריבה באמצע כל עוגיה, ופזרו אבקת סוכר.
הכי טעים ליד כוס קפה....
יום שלישי, 8 ביולי 2008
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
10 תגובות:
עוגיות מדהימות !!!
(תאמינו לי, טעמתי אותן).
סחתיין גם על ההסבר המפורט עם התמונות המדהימות וגם על הכישרון :-)
הצילו!
(את יודעת איפה אני גרה)
דיליה היא אלילה. התכנית שלה על יסודות הבישול, ובמיוחד הפרק על ביצים, פשוט מעורר השראה.
הו, נראה נהדר. מזל שכבר יום רביעי ואני יכולה להריח כבר את סופהשבוע המתקרב ואת העוגיות שאוכל בו.
אגב, נכון שתמיד כשמתייחסים לדיליה סמית מוסיפים מייד "הכוהנת הגדולה של הבישול הבריטי", כאילו זה חלק מהשם שלה?
זה היה כל כך טעים, עד שאני מוכנה אפילו לסלוח לתופעת הלוואי של פירורים בחזיה. לא סתם קוראים לבלוג הזה פירורים.
איריס, תודה! אני שמחה לשמוע :-)
סופי, אני חושבת שאני יודעת בדיוק על איזה פרק את מדברת... זה הפרק האלמותי בו ניתן הסבר של חצי שעה על איך להכין מקושקשת, ועוד רבע שעה לגבי הביצה הקשה המושלמת. הוא חרוט היטב בזכרוני.
מונא, אני לא כ"כ הבנתי את ההערה שלך, האם את רומזת שזה לא חלק מהשם שלה? חשבתי שהיא מאותה משפחה כמו ג'וליה צ'יילד הכוהנת הגדולה של הבישול האמריקאי...
לא סוגרת, אני לא מבינה למה את אוכלת בחזיה, מה קרה, כבר אין צלחות?
יש פרק על ביצים, שבו היא מסבירה איך יודעים שביצה טריה, ואת השוני בה מיום ליום.
במחשבה שניה נדמה לי שזה פרק של מרתה סטיוארט. זה משנה?
מיכל, לא מאד משנה, חוץ מזה שמרתה סטיוארט הקימה אימפריה גדולה יותר מזו של דיליה (אבל באמריקה הכל יותר גדול, לא?)
והעניין הקטן שדיליה - עד כמה שידוע לי, ולא ידוע לי הרבה עליה - לא ישבה בכלא... ;-)
אני לא מבין, מה הדחיפות להכין את העוגיות האלה כל כך מהר? אי אפשר היה לחכות לי?
ונראה לי שאחרי 15 שעות אפייה הן קצת קשות, לא?
ברוך השב :-)
אני רואה שחזרת קטנוני כפי שנסעת.
טוב שבאת, אתה חסר לנו, ואחרי 15 שעות אפיה, עוגיות הן לא קשות, בן דווקא רכות לגמרי. אבקה, בעצם. אפר.
אם נזניח את העלות, שעות העבודה, שעות העבודה אחרי שלא מצליחים והריכוז הנדרש, זה ממש שווה את זה, כי זה נראה כל כך טעים. ועם זאת, לעשות כלים? אחרי שנשאיר בכיור כלכך הרבה סירים, צלחות וקערות..רק צריך את בעלי לידי :)
הוסף רשומת תגובה