סבתא בישלה - בֶּלִילַה

והפעם מהצד המצרי של המשפחה - בֶּלִילַה.
דייסת חיטה מתוקה, גרגירים שלמים מבושלים בחלב וסוכר, עם הרבה קינמון וצימוקים.
אוכלים אותה כשיוצאת שן ראשונה לתינוק, ויש הגורסים שזה בגלל שהחיטה התפוחה דומה לשיניים קטנטנות.
אם אתם שואלים אותי, ההקבלה לאו דווקא מעוררת תאבון.
אבל זה כ"כ טעים, בלילה...
אנחנו תמיד אכלנו אותה קרה, אבל הפעם לא התאפקתי ואכלתי אותה גם חמה ישר מהסיר, והיא טעימה לא פחות.

ואי אפשר בלי להזכיר את הסיפור על הבלילה הראשונה של אבא שלי.
כסב גאה, עם יציאת השן הראשונה של הנכדה הראשונה, הוא החליט שהוא מכין בלילה, למרות שהוא, כפי שאולי זכור לכם, בלגי, והבלילה שייכת לצד השני של המשפחה. אבל באין נציג מצרי שיכין את המאכל המסורתי, הוא ניגש ללא חיל ורעדה להכין בלילה.
מה הבעיה, אמר לעצמו. זה קל. חיטה, חלב, סוכר. לבשל.
רק מה, הוא לא מעולם לא בישל חיטה קודם. מדובר על התקופה לפני שהפך לבשלן צמרת.
וכמות החיטה נראתה לו קטנה לכ"כ הרבה אנשים. אז הוא קנה קילו חיטה. אולי יותר, אני לא זוכרת.
ובישל.
היא תפחה ומילאה את הסיר אז מהר מהר, הוא חילק לשני סירים והמשיך לבשל.
ושוב היא תפחה, ושוב חילק.
שורה תחתונה, אכלנו בלילה במשך יותר משבוע. בכל הזדמנות שמענו את המשפט "אולי תאכלו קצת בלילה?"
ובכל פעם שמספרים את הסיפור, כמות הסירים המלאים בבלילה גדלה, אבל זה טיבם של סיפורים כאלה.

בֶּלִילַה

חומרים:

1 כוס חיטה שלמה
3 כוסות חלב
חופן נדיב של צימוקים בהירים
4 כפות גדושות סוכר
1 כפית גדושה קינמון

הכנה:

בסיר קטן לערבב חיטה, חלב, צימוקים וסוכר.
לבשל עד לריכוך מלא של החיטה.
לערבב פנימה את הקינמון ולקרר.



תראו את השיניים.