יום חמישי, 29 באפריל 2010

ישראל ישראלי

פלאפל תוצרת בית
ערב חג העצמאות.
שנים-עשר מבוגרים ועוד כמה ילדים. וכלבה-שתיים.
ביעילות האופיינית לחברי, מיד אורגנה חאפלה ישראלית לכל הנזכרים לעיל, ובה שלל מנות שאומצו ממקורות זרים, אבל עשו עליה ונטמעו יפה בארץ.


קרמבו תוצרת בית

ס. הכינה שקשוקה נפלאה. באמת, היה טעים באופן יוצא דופן.
ד. וא. הביאו חומוס, עודדי וג. הביאו פיתות ואלכוהול.
לא-סוגרת הכינה סלט קצוץ וסחבה המון בקבוקי מים. אני הכנתי לבנה.
ב. וק. הביאו שתיה קלה נוספת, וג. הביאה מלבי. מונא הביאה קרמבו תוצרת עצמית. נהדר.
ע. קנה מלפפון חמוץ וכרוב כבוש, ואני וס'. עוד ערבבנו במהירות טחינה שיהיה ללוות את הפלאפל.
הו, הפלאפל...

שבוע וחצי לפני כן, בפגישת עבודה שגרתית, אני יושבת מול י.
אתם יודעים, פגישת עבודה. בונים תהליך, מחלקים משימות, חושבים על לוחות זמנים. כאלה.
מסתכלים על לוח השנה. רואים את יום העצמאות מתקרב.
אח, אני אומרת, 12 אורחים ואני התנדבתי להכין פלאפל.
בחיים לא הכנתי. תמיד אני עושה את זה לעצמי, מתנדבת לעשות דברים שאין לי בהם מושג, ומפקירה את חברי לחסד אלוהי-שפני-הניסיון.
אין בעיה, אומר י., אנחנו במשפחה, אין עלינו בפלאפל. היתה לנו מסעדה.
מאחר וי. חצי מצרי, כמוני, אני מניחה שהוא יודע על מה הוא מדבר, מיד זורקת הצידה את תרשימי הזרימה ומתחילה לכתוב.
פלאפל ביתי

אז ככה:

פלאפל ויולה
חומרים (לדי הרבה פלאפל):

1 קילו חומוס, ששרה לילה במים ומסונן.
2 כפות גדושות כמון
2 כפות גרגירי כוסברה טחונים (את זה אני הוספתי, כי אני אוהבת)
8 שיני שום קלופות
1 כף גדושה סודה לשתיה
מלח, פלפל
על חצי קילו חומוס-
4 חבילות (לא גדולות, של סופר) של פטרוזיליה/כוסברה
2 כפות שומשום (גם את זה אני הוספתי, בדיעבד די מיותר)
שמן עמוק לטיגון
הכנה:

לטחון את החומוס גס, רצוי במטחנת בשר.
[לעניין הטחינה, אמרו לי גס, אז טחנתי גס. לא היתה לי מטחנת בשר שמתחברת למיקסר, והתעצלתי לנסוע לאבא, שלו יש. אז קצצתי במעבד מזון, בשיטה של אמירה - לקצוץ עם הדיסקית הגדולה (כמו פומפיה) ולא עם הסכין. היה מעט גס לטעמי. בפעם הבאה לא אתעצל ואסע לאבא... או אקנה טוחן בשר שיתחבר למיקסר.]
לטחון גם את השום.
בנפרד לקצוץ את הפטרוזיליה/כוסברה.
לערבב את החומוס והשום עם התבלינים.
[בשלב הזה אני חילקתי לשתי כמויות, אחת ערבבתי עם העלים הקצוצים והשניה עם השומשום.]
לערבב היטב ולהניח במקרר לילה, למנוחה.
לחמם היטב בסיר עמוק שמן לטיגון. כשהוא חם, אבל ממש חם, לגלגל כדורים ולטגן לצבע חום בהיר.
אם השמן לא חם, הכל מתפרק. בדיעבד, גם אם לא מהדקים את הכדורים מספיק טוב זה מתפרק.
אבל אחרי כמה כדורים תתפסו את הפרנציפ.
[אני קניתי מכשיר לכדרור כדורי פלאפל, ואולי בגלל שהחג התקרב, לא היו בנמצא מכשירים כאלה בגודל סביר - רק מפלצות פלאפל ענקיות או כדורים קטנטנים. הלכתי על הקטנטנים. גם פה הייתי ממליצה ללכת על הגודל הסטנדרטי, או לגלגל ללא מכשיר, בידיים. מה יש?]
הפלאפל היה נפלא. עם טחינה ופיתות טריות, וכרוב כבוש...
ואני כל פעם גנבתי עוד כדור פלאפל וטבלתי אותו בלבנה. שילוב מנצח. י. באמת אמר שרצוי להגיש את הפלאפל עם יוגורט, ולא טעה.

ומאחר והלבנה היתה גם היא נפלאה, אני מצ'פרת אתכם גם במתכון הזה.
לבנה של הרואה
חומרים:
1.5 ליטר יוגורט. עדיף מהחמוצים.
1 כף מלח
1 שמנת חמוצה

הכנה:

נורא מסובך.
לערבב הכל יחד. לשים בחיתול. לתלות (או להניח במסננת) מעל קערה. יום-יומיים. אני אוהבת את זה סמיך ויציב, אז אני מחכה יומיים.
להגיש עם שמן זית, ובמקרה שלי גם נענע.
אם שומרים במקרר, בקופסא או צנצנת סגורה, עם מעט שמן זית מעל.
לבנה תוצרת בית
ואחרון חביב, לא קשור ליום העצמאות, פרט לכך שזה חג, ובחג צריך לשמוח, והקליפ הזה כ"כ קורע שחייבים לצחוק כשרואים אותו. אני הזלתי דמעות. אנא ראו את כולו. הוא הולך ומשתפר, או מחמיר. תלוי איך מסתכלים על זה.
אני מקדישה אותו לאחותי הלונדונית, שהצליחה להתקע עם משפחתה בדרך מישראל לללונדון ברומא, עקב ענן האפר שכיסה את אירופה, וחגגה את יום העצמאות בחיפוש נואש אחר דרכי תעבורה סבירות. הקליפ מאד אירופאי (שבדי לדעתי), אז זה שייך לענין, לא? בכל מקרה, הקליפ הזה תפור עליה, ואני רק מצטערת שאני לא אהיה לידה לראות את הפרצוף שלה כשהיא רואה אותו. האמת, הייתי מחפשת כל תירוץ להכניס אותו לאחד הפוסטים...
תהנו.


5 תגובות:

odedee אמר/ה...

אז ככה:
1. באמת היה טעים.
2. מה זה פטרוזיליה/כוסברה? מה היה שם? תערובת של שתיהן?
3. השומשום באמת לא מוסיף.
4. יש מצב למתכון לקרמבו? הוא היה עשר רמות מעל למוצר המסחרי, אין כמו שוקולד איכותי.

ושאלת ראש הממשלה: מה אתם עושים עם השמן אחרי טיגון עמוק כזה? שופכים? לאן? שומרים לטיגון הבא? כמה זמן?

מירי אמר/ה...

אם הכנסתם לשמן חתיכת גזר ודאגתם להחליף מדי פעם את הגזר . הגזר סופח אליו את כל הג'יפה. תוכלו לשמור את השמן לעוד טיגון .

אנונימי אמר/ה...

תודה לך אחותי היקרה ביגל. התקשתי לזהות פלאפל בתמונה במבט ראשון. כנראה שהם היו מיוחדים. או לשים תמונות שצולמו ממרחק מה.
גם אני התחלתי להכין פלאפל בבית למשפחה, אחרי שהאבקה (כן, הנה, אמרתי את המילה הנוראה!) הפיקה כדורים מוצקים ובלתי פריקים אבל לא טעימים במיוחד. אז מצאתי מתכון די טוב (גם בו יש שומשום) אבל כאמור הכדורים נוטים להתפרק עוד ביד (אין לי מכשיר להכנת כדורים , פה בלונדון) ובטרם צנחו לשמן הרותח. אז הפתרון החלקי הוא להדק ממש ממש ממש חזק. זה מחזיק איכשהו. איזשהי עצה?

וביגלית, תודה על הוידיאו. העלת חיוך על שפתיי!

זאת מלונדון

לא סוגרת ת'פה אמר/ה...

ראשית, אני מוחה שאין צילום של הסלט המהמם שלי.
שנית, איך לא חשבת לשים לסיום את השיר שייצג אותנו בארוויזיון של פינג פונג? זה הכי יום עצמאות.
היה טעים וכיף.

beagle אמר/ה...

עודד, היתה תערובת של שני העשבים - חצי חצי.
ביקשתי ממונא את המתכון לקרמבו, מקווה שאקבל בהקדם.
מאחר ואני לא מטגנת הרבה בשמן עמוק, אז אין לי מה לשמור, ואני לא ממחזרת אותו... אבל את שיטת הגזר של מירי גם אני מכירה, והיא אכן עובדת.
לגבי ההשלכה - לפח, קשור היטב בשתי שקיות ניילון (משומשות כמובן, חשוב למחזר). לא לכיור, כמובן.
שמעתי שיש כאלו ששופכים לאסלה.

אוחתי, האם אני שומעת ביקורת על יכולות הצילום שלי?! לא יתכן!
כן, כן, אני יודעת, יצאו תמונות מעפנות. ככה זה כשמצלמים בתנאי שטח כשמסתובבים לי עשרה אנשים במטבח, ירקות עפים לכל עבר והדלקת המשואות ברקע. קשה לעשות פוקוס.
לגבי ההידוק, המנוחה לילה במקרר אחרי הטחינה עוזרת. פרט לכך, אולי אקנה לך את המכשיר לכדרור ואשלח לך.

לא סוגרת, הסלט באמת היה מהמם. את מלכת הקצוצים, שתדעי.