יום שלישי, 21 ביולי 2009

זכרונות ילדות קפואים

לכבוד שבועות האחרון, בין שאר הקינוחים שניסיתי, הכנתי עוגה אחת שזכורה לי מילדותי.
את העוגה הזו אמא היתה מכינה לנו - עוגת שמנת קפואה. זו עוגה שמחזיקים במקפיא, וצריך לחכות כעשרים דקות לפני שאוכלים אותה, אבל אי אפשר להתאפק, ולכן תמיד שוברים ממנה, בקושי רב, חתיכות, ואוכלים אותן קפואות-קרות.
הטעם הדומיננטי הוא של שמנת חמוצה - חמצמץ, לא מתוק מדי. עוגה נהדרת.


כשהחלטתי להכין אותה, הלכתי לפשפש במחברת המתכונים של אמא. דפים מוכתמים, חלקם כבר בלתי קריאים. בסוף מצאתי. כמו כל המתכונים של ילדותי, הופיעה שם מרגרינה (בחלק מהמתכונים מופיע "גולדבנד"/"בלובנד חלבי") בכמויות מסחריות ושאר יצורים שלא נכנסים הביתה היום. המרגרינה הומרה בחמאה, והטעם הרגיש בדיוק בילדות. עדיין בכמויות מסחריות, אבל חתכתי את העוגה לריבועים קטנים, אז לא נורא... סוכר וניל הומר בסוכר רגיל, ותמצית וניל אמיתית.


העוגה קלה להפליא להכנה, ואני ממליצה לחתוך אותה כשהיא חצי קפואה, וגם לאכול ככה. סמיפרדו של שמנת חמוצה.


עוגת שמנת קפואה

חומרים:

בצק-
350 גר' קמח תופח
200 גר' חמאה
2 שקיות סוכר וניל (או 2 כפות סוכר + כפית תמצית וניל)
1/2 כוס סוכר
2 ביצים

מלית-
300 גר' חמאה
2 ביצים
3/4 כוס סוכר
3 שקיות סוכר וניל (או 3 כפות סוכר + כפית תמצית וניל)
3 שמנת חמוצה

הכנה:

מחממים תנור ל- 180 מעלות. מרפדים בנייר אפיה תבנית מלבנית סטנדרטית (חד-פעמית בינונית), ותבנית אינגליש קייק.

מפוררים יחד את כל חומרי הבצק בקערה, לפירורים. מהדקים 3/4 מכמות הפירורים לתחתית של תבנית. את הרבע הנותר מהדקים לתחתית של תבנית אינגליש קייק. אופים עד להזהבה (10-15 דקות). מקררים, ומפוררים את הבצק בתבנית האינגליש קייק.

מקציפים את החמאה, הסוכר וסוכר הוניל לתערובת אורירית. מוסיפים את הביצים אחת-אחת, תוך הקצפה. מערבבים פנימה את השמנת החמוצה.

שופכים את התערובת מעל הבצק בתבנית המלבנית. מפזרים מעל את פירורי הבצק מתבית האינגליש.
מקפיאים לפחות 4 שעות.

מוציאים לטמפרטורת חדר 20 דקות לפני ההגשה, מומלץ לחתוך כשחצי קפוא.


10 תגובות:

זאת מלונדון אמר/ה...

אני רוצה....

לא סוגרת ת'פה אמר/ה...

תודה ליוכבד!

fairy_mi אמר/ה...

קנית אותי, אבל ממש!
מתה על קוביות מתוקות וקפואות
ומתהההה על עוגות גבינה פירורים
וביחד זה נראה ממש כמו שילוב מנצח!
תחתית הבצק הזו עושה לי עיניים, בחיי...

beagle אמר/ה...

לונדונית, כשאת מגיעה לארץ באוגוסט, זה בדיוק מזג האויר לדברים קפואים. אני אכין לך.

לא סוגרת, יוכבד המדוברת נותרת תעלומה עבורי. לא יודעת מי זו... אכן תודה לה!

פיה, בטח בידים שלך תצא עוגה משודרגת להפליא, אני מתה לראות מה תעשי מזה - יאללה, לעבודה!

אודליה אמר/ה...

כשההיא מלונדון באה, גם אני רוצה קוביה.

beagle אמר/ה...

אודליה - בשמחה!

artoholic rabbit אמר/ה...

משהו בפוסט שלך מלבד הקרייבינג הקבוע שאני מקבלת מבלוגי אוכל (כן דמייני לך הריונית בחודש חמי מריירת על מסך המחשב, גרם לי ל...תחושה עצובה. אני לא יודעת איך להסביר את זה, אבל המחברת של אמא, הכתמים, המוצרים ההם שלאעולם כבר לא נכנסים אלינו הביתה, משהו של נוסטלגיה וגעגוע לאמהות. שלי עדיין פה בחיים טפו טפו, אבל את יודעת....
טוב, אמרתי כבר הריונית? אמרתי, עכשיו את יודעת מה מקור הריגש.
נראה מדהים המתכון והצילומים, כמו תמיד.
אפרת

beagle אמר/ה...

אפרת, את מאד ריגשת אותי בתגובה שלך!
כיף לשמוע, והמון תודה על המחמאות :-)

Droli אמר/ה...

מהעוגה שאת מכינה בחודש אוגוסט נשארה קוביה פנויה?

beagle אמר/ה...

חחחחחחחחח
אני אשמור בצד קוביה. מזל שזה קפוא - לא מתקלקל מהר! מחזיק מסוף אוגוסט ועד יולי! ;-)