יום שבת, 11 ביולי 2009

בליני של אי-הסכמה

טוב, אז ג. ואני נקלענו לוויכוח קולינרי לגבי משמעות "בליני".
אני הכרתי בליני שהוא מעין חביתית קטנה ותפוחה מבצק שמרים, שלרוב מלווה בשחיתויות כמו גבינת שמנת, סלמון, קאוויאר ושאר מרעין-בישין.
וג. טען שבליני זה בעצם בלינצ'ס, דק דק, ואף שלף לי כאלו שאמא שלו הכינה כהוכחה.
הסברתי לג. שזה שיש לו שם של שב"כניק לא הופך אותו לצודק תמיד,
והוא טען שהוא צודק בגלל שהוא הגיע ממולדת הבליני, טענה מנצחת, לצערי.
הפסדתי בכבוד, מפוקפק משהו.
וחיסלתי את כל הבליני של אמא שלו, שלא יהיו עדויות. שיראה מה זה להתווכח איתי.




לצערי תוצאות הוויכוח ההוא הולידו דחף לא ברור להכנת וצריכת בליני, ולכן התחנפתי אליו כדי שאקבל את המתכון של אמא שלו, מה שכמובן הצליח, כי קשה לעמוד בקיסמי, אפילו לסוכן שב"כ קשוח כמו ג.


בליני של אמא של ג., עם מלית מאולתרת של בשר ותפו"א

חומרים:

בליני-
500 מ"ל חלב
3 ביצים
3/4 כוס קמח

מלית-
2 תפו"א בינוניים, קלופים
30 גר' חמאה
1/4כוס חלב
מלח, פלפל
אגוז מוסקט
500 גר' בשר טחון (אני ערבבתי בקר ועוף)
שמן זית
גזר קלוף, מגורר
בצל קטן קצוץ
1/4 ראש סלרי, קצוץ
2 כפיות שום כתוש
מלח, פלפל

הכנה:

ערבבו היטב את חומרי הבצק. צריך לצאת מרקם נוזלי, אבל לא של חלב אלא יותר בכיוון שמנת מתוקה.
במחבת טובה (כזו שלא ידבקו אליה בליני בקלות) המיסו חצי כפית חמאה. שימו מצקת מהבלילה, וסובבו כך שהמחבת תצופה היטב בשכבה דקה. הניחו עד שמתייבש החלק העליון, ואז היפכו לעוד דקה. עירמו את בליני זה על גבי זה.
הראשון תמיד מתפקשש, אין מה לדאוג.
לא צריך לשמן בין בליני לבליני, רק מדי פעם לפי הצורך.
לגבי הכמות שיש לשים במחבת כדי לקבל את העובי המתאים - ענין של אימון. ניסוי וטעיה, אין מה לעשות. אבל ניסיון וטעיה טעימים...

מלית-
בשלו את תפוחי האדמה במים עד להתרככות. סננו היטב, ומעכו יחד עם החלב, החמאה, והתבלינים.
טגנו את הבצל המחבת עם שמן זית, עד להזהבה. הוסיפו את הבשר, השום, הגזר והסלרי. טגנו כחמש דקות.
ערבבו את הפירה עם הבשר, ותבלו במלח ופלפל לפי הטעם.
שימו במרכז כל בליני כף גדושה מאד של מלית, וקפלו אותו למלבן.
אני גם אפיתי אותם אפיה נוספת בתנור, אחרי המילוי, מה שהפך את הבצק לקריספי מעט... טעים...


9 תגובות:

fairy_mi אמר/ה...

וואלה? אני הייתי בעד הפרשנות שלך
זה אומר שגם אני יכולה לחסל את כל הבליני של אמא שלו?
נראה טעים בטירוף!

לא סוגרת ת'פה אמר/ה...

ואני בכלל אכלתי ביום שישי האחרון במוטל מונטיפיורי בליני תפוח מאוד מבצק תפוחי אדמה, מתחת לביצה עלומה ורוטב ביצים (לא, מה פתאום, זה לא מיונז, זה מביצים). היה כל כך טעים.
את הבליני של אמא של ג' לא טעמתי, אז אני לא יכולה להשוות, אבל ג', אם תזמין אני מבטיחה לא להגיד לא, וגם לא להגיד ששל מוטל מונטיפיורי היה יותר טעים. רק תזמין.

shir26 אמר/ה...

יאמי....

אצלנו כל הכבודה מקבלת את הסיימת "צ'יקי" שזה גם קטן וגם חמוד ;-) והבליני הופך להיות בלינצ'יקי-טעים!!!!

Unknown אמר/ה...

Beagle, אמא מוסרת ד"ש וטוענת שכעת את יכולה להתקדם למתכונים רוסים קצת יותר מאתגרים. למשל, את יכולה להכין שובה - גם אדום, גם מזין וגם "לא סוגרת" תעריץ אותך לנצח! :)

לא סוגרת - הרמז התקבל (בברכה!), נעשה עם זה משהו בקרוב.

beagle אמר/ה...

פיה, זה באמת טעים ברמות על, במיוחד אם מחממים אותם בתנור ואז הם נהיים קריספיים כאלה...

לא סוגרת, הבליני שאכלת אלו בדיוק הבליני שג. טוען שהם לא בליני. אוף.

שירצ'יקי, לגמרי ברור שבליצ'יקי יותר טעים מבליני, אין פה שאלה. גם גלידצ'יקי תהיה יותר טעימה מגלידה. אולי אאמץ את ההטיה הזו...

גיא, איזה כיף!!! המקור מאשר שהצליח לי! על השובה אני אוותר, בעיקר בגלל הסלק... אבל אתה מוזמן לאתגר אותי במתכונים אחרים שאינם קשורים לאדום-אדום הזה.

לא סוגרת ת'פה אמר/ה...

אני בשוק. ג. חשף את עצמו.

ג. א. אני שמחה שאתה מבין רמזים. ב. אני כבר מעריצה את ביגל לנצח! ג. אין ג. זה פשוט התבקש.

ביגל, זה לא אני קראתי למה שהם הגישו בליני. זה הם קראו לו ככה. מצד שני הם ממש התעקשו שרוטב ביצים עם חמאה מומסת זה לא מיונז (נכון, כי מיונז זה עם שמן זית. בסדר, זה לא מיונז).

beagle אמר/ה...

ההבדל הוא קטן אבל קיים.
מיונז הוא ביצים, חרדל, ושמן (לאו דוקא זית), ומשהו חומצי.
הרוטב שהוגש לכם קרוב לודאי שהיה על בסיס ביצים ושמן, ומשהו חומצי, בלי החרדל.

איזה כיף להיות נערצת ;-)

Droli אמר/ה...

איך נזכרתי ישר באלצ'קו ובעוגת הפלצ'ינקות שלו.
שנתיים תכף לא?
D

beagle אמר/ה...

כן, שנתיים.
בדיוק אתמול חשבתי עליו.
חסר לי.