געגועי לטביליסי

פוסט זה יפורסם במועד בו כותבי הבלוג נמצאים בחו"ל. טיול קצרצר בטוסקנה.
אל תדאגו, אם תשאירו תגובה, נראה אותה מיד כשנשוב, ואנו מבטיחים לענות.

אין לנו שורשים גאורגיים, וחבל שכך. אני חושב שמן ההגינות שלכל אדם יהיו באילן היוחסין נציגים מעיראק, מאיטליה, מיפן, מרומניה, מצרפת, מלוב או מתוניסיה, מיוון, מארגנטינה ומגאורגיה. ככה היינו זוכים בהיכרות מקרוב עם כל המטבחים החביבים עלי.

אבל כשאין קרובה גאורגית נושאת מתנות, אפשר לפחות לכסות על המחסור בביקורים תקופתיים במסעדות מתאימות. בפרץ ספונטניות החלטנו במוצאי ראש השנה לבדוק אם יש מקום ב-"Deda" בגבעתיים, וגילינו לגמרי במקרה שיש לה קרוב בבת ים, ושמו "בית חצ'פורי". החלטנו לבדוק את העניין מקרוב.

הזמנו מקום בטלפון, דבר שהתברר בדיעבד כנבון, כי המקום באמת לא גדול: יש בו כעין מרפסת עץ פתוחה המשקיפה על הים (מעבר לכביש, כמו כמעט כל המקומות בטיילת בת ים) ובה כמה שולחנות. מלבד המרפסת נמצאים בפנים, בחדרון ממוזג, שני שולחנות בלבד, כל אחד לארבעה סועדים.

התיישבנו באחד משני השולחנות הממוזגים ונשאלנו מה נרצה לשתות. ענינו "מים". המלצר התנצל בנימוס והסביר שלפי נהלי המקום מגישים רק מים בבקבוק של ליטר. כלומר, מים מינרליים ולא מי ברז.

-אז אי אפשר לקבל מי ברז?
-לא.
-אתם יודעים שיש חוק במדינה שמחייב להגיש מי ברז?
-אלה חוקי המקום. הוראת בעל הבית.

בשלב הזה כבר התרגזנו ושקלנו לעזוב את המקום. ביקשנו לקבל את פרטי אותו בעלבית והציעו לנו את כרטיס הביקור של המסעדה (שאת מספר הטלפון שלה דווקא היה לנו). פה כבר נאלצנו להציג תעודת עיתונאי ולחזור על הבקשה לקבל את הטלפון של בעל המקום. בשלב זה הגיעה מישהי אחרת, התנצלה שוב והסבירה שמאחר שאין במקום קרח, הם מגישים רק מים קרים (בבקבוק של ליטר). אמרנו שלא ביקשנו קרח, והיא השתכנעה להגיש לנו מי ברז. בלי קרח. החלטנו לתת צ'אנס.

אחרי התקלה המוזרה הזו, הדברים זרמו יפה יותר. לשולחן הוגשה צלוחית עם פרוסות מלפפונים חמוצים די טובים, ולצדה צלוחית עם סלט כרוב חסר ייחוד. אחרי עיון בתפריט, שבו מספר מנות ממסעדת Deda, בחרנו בחצ'פורי בדריג'אני - מאפה גבינות, חצילים וביצה, דולמה - עלי גפן ממולאים בשר טחון, וחמישיית חינקלי - כיסונים ממולאים בשר טחון ומרק, שהוגשנו עם רוטב טקמאלי. התייעצנו עם המלצרית אם זה מספיק לזוג והיא אמרה שכן, ובדיעבד - צדקה. הצטערנו רק שמרוב הבלגן על המים ממש שכחנו להזמין איזה יין גרוזיני טוב - ולא חסרים כאלה במקום.

המנות הגיעו מהר למדי. הדולמה היו חמצמצים וטעימים, החינקלי היו מצוינים, מלאים במרק בשר עם טעמים עשירים (וכן, שתינו אותו היישר מהחינקלי, כראוי למקצוענים) והטקמאלי היה טוב. אבל גולת הכותרת הייתה הבדריג'אני: לא יאומן מה אפשר לעשות עם קצת בצק, גבינות, ביצה וחצילים. הרעיון קצת דומה לסביח אבל התיבול אחר לגמרי, ממש אחלה. הזמנו גם דיאט קולה, וגם היא הוגשה באמת בלי קרח (אבל יצאה מהמקרר).

החשבון היה 120 ש"ח לפני טיפ - תמורה מצוינת לכסף. כדאי רק שיקנו שם מתקן לקוביות קרח.

"בית חצ'פורי", רחוב בן גוריון 105, בת ים. טל': 03-6560929