יום ראשון, 18 במאי 2008

ג'לי

נו כן. הדבר הזה שרוטט בצלחת כמו פודינג, אבל קצת פחות.


כשהיינו קטנים זה היה הקינוח הכי הכי. במיוחד אם בזמן ההכנה היו פורסים בננה ומסדרים את הפרוסות בתחתית הקערית, ככה שיצא פרצוף חמוד בתוך הג'לי. כן, אני יודע שאפשר לעשות את זה גם עם תותים. בשנות האלפיים (ולחילופין: אם הילדים שלך יאפים) בטח עושים את זה עם קיווי או ליצ'י.

כשגדלתי קצת, גיל 15 ככה, וגיליתי שכל מה שצריך כדי להכין את זה הוא לקחת אבקה משקית ולשפוך עליה מים רותחים, התחלתי להכין את זה בעצמי לאחים הקטנים.

אבל מעולם, מעולם, לא הגעתי למשהו כזה:





(התמונות מכאן ומכאן)





מכאן אנו למדים כמה דברים:
1. כשמשקיעים, יוצאים דברים יותר מעניינים מפרצוף.
2. יש אוכל כחול, לכל המלעיזים שטוענים אחרת.
3. עד חצי ממלכתי בעבור צבע מאכל סגול, כדי להשלים את הדגל.


6 תגובות:

Sophie אמר/ה...

צריך לערבב את האדום והכחול. בטח יצא סגול.

odedee אמר/ה...

שלא נדע!

רואים שאת מאלה שראו בילדותם את ריצ'רץ': "מריץ` ורץ` יוצא ריצ`רץ`, מפיל וג`ירפה יוצאת פירפה".

מה שמדאיג במיוחד, הוא שהיום הדור הזה מתקדם בסולם הדרגות ובעשורים הקרובים ינהיג את המדינה.

אז ילדים, מה יוצא מג'נין ועפולה? נכון, ג'ננה.

Sophie אמר/ה...

על מה אתה מדבר? הדור שלנו כבר בלאי. אתה חושב שהמנהיגים לעתיד יודעים מה זה ריצ'רץ', חוץ מההסבר ה-קצב-י?

ומג'נין ועפולה לא יוצא ג'ננה. יוצא ג'פולה. נו באמת.

odedee אמר/ה...

ביגל טוענת שאת צודקת, זה באמת ג'פולה, וג'ננה זה מה שיוצא מג'נין ורעננה.

אני אישית לא מבין מהיכן הידע הכל כך מעמיק שלכן בחיבור של ג'נין וערים אחרות, אבל אשאיר זאת כרגע לטיפול שירותי הביטחון.

beagle אמר/ה...

כבר על הפסקה הראשונה אתה טועה ומטעה: ג'לי לא רוטט פחות מפודינג, אלא יותר.

odedee אמר/ה...

כמו שנאמר, הכל תלוי בטיב המילוי. או במילים אחרות, בכמות הג'לטין.