יום שבת, 17 במאי 2008

בעל כנף מפריס פרסה - זה כשר?

אח... שבת בצהרים... שום דבר לא אומר שבת בצהרים כמו רחוב יגאל אלון.
בדרך כלל בגלל דיקסי, אבל הפעם בגלל צפרה.
טיפ קטן - אם חברים שלכם חוזרים מחו"ל אחרי מספר שנים, (כמעט) כל מסעדה בתל-אביב היא חדשה בשבילם. זה אומר משהו על קצב פתיחת וסגירת מקומות בעיר הזאת... בכל מקרה, זה הזמן לתפוס טרמפ על התושבים החוזרים וללכת למסעדות שהחברים האחרים שלכם כבר מחקו כי הן לא עומדות באחד משני הקריטריונים:
1. מסעדת הבית (ע"ע דיקסי)
2. מסעדה שעוד לא היינו בה יותר מפעמיים.

בצפרה זה הביקור השלישי שלי כמדומני. מהפעמים הקודמות אני זכרתי כמה מנות שאהבתי, שהקינוחים לא היו מפילים, ושאהבתי את העיצוב והאוירה.
הגיחה הזו בהחלט שימרה את הרושם:
התיישבנו, מלצרית מקצועית למדי, חביבה אך לא מעיקה, הסבירה על התפריט, הביאה כוסות מיים בכל פעם שביקשנו, ותקתקה את העניינים באופן כללי.
החלטנו על שלוש מנות קטנות, שלוש גדולות ומיד עברנו להתפעל מעיצוב המנורות במקום.

מנה קטנה אחת היתה פופקורן השרימפס המפורסם. המנה היתה טובה כפי שזכרתי - שרימפס טמפורה קריספי וחם, עטוף ברוטב דביק כתמתם.



מנה נוספת היתה קונפורטי'ס סאשימי (בעצם סביצ'ה אם להתקטנן, ואני תמיד מתקטננת כשזה מגיע לשמות של מנות). המנה כללה סלמון וטונה, ביצה עלומה, וקישוטי רוטב שעשו לה ממש טוב. מבחינתי זו היתה המנה המנצחת של הארוחה. כה לחי.


קטנה שלישית ואחרונה היה סלט קלמארי ובצלים, מגדל חריף של קלמרי רכים, בצלים כמעט-נאים, ומקלונים קראנצ'יים שעשו טוב לטקסטורה. סברנו שהמקלונים היו עשויות מבטטות, אבל חיפוש אינטרנטי בביקורות אחרות העלה כי אלו מקלונים העשויים מטורטיות. אם אני טועה - אשמח אם תתקנו אותי. הסלט, שנדגם על-ידי בפעמים הקודמות, היה טוב כמו שזכרתי.
לגדולות הוזמנו שתי מנות שלוו באורז:
מנדרין סירלוין - רצועות סירלוין ופלפלים ירוקים בתיבול שהיה מעט מלוח מדי. לטענת אחד הסועדים - מנה שהייתי יכול לקבל בכל מסעדה סינית הכי פושטית. או בתרגום - לא בשביל זה באנו הנה.

ג'נרל צ'או צ'יקן - אני, אם הייתי מצביא, לא הייתי נותנת דרגת גנרל למי שקוראים לו צ'יקן, אבל כזאת אני.
המנה הכילה פרגיות ובאק-צ'וי, ורצועות קליפות הדרים (אותן רצועות הופיעו גם במנה הסירלוין, רק שלמנה זו הם התאימו יותר).
אני אהבתי את המנה. מי שבחר בה - פחות.
שוב, היה חסר בה מעוף.

מנה גדולה שלישית ואחרונה היתה איטריות ביצים עם חזה עוף בקרמל, ג'ינג'ר ושום.
אני בחרתי אותה. כל הכבוד לי. היה טעים.
המנה הגיעה עם עננת סלט מלפפונים ושומשום מעליה, והיתה טובה.
האיטריות היו ארוכות עד לאין-נשוא, והמאבק להעבירן לצלחת האישית שלי השאיר את חותמו על השולחן, הבגדים, הידיים, שותפי לארוחה ומלצרית תועה שלא השכילה לתפוס מחסה. קצרו את האיטריות להבא.

לקינוח, ורק בגלל שחייבים מתוק, הלכנו על מלבי "חלב פקיסטני" - שם מפוצץ למלבי ממוצע למדי, שנח עליו כדורון גלידת קוקוס לא-רע. מנה שאינה מפילה.
לקחנו גם קרם-ברולה סמיפרדו.

מי שמכיר אותי, שמע בוודאי את הנאום המתלהם שלי על הקונספט של ברולה סמיפרדו, לפחות ארבע פעמים.
אני מרגישה שממש לא נעים לי לתת אותו במלואו שוב.
אז הנה תקציר:
בסדר, זה טעים. אבל זה לא קרם ברולה. תנו לו שם אחר.
תסתכלו בתמונה. אתם רואים את הסדקים שם בתחתית?
זהו. על זה אני מדברת. זה לא קרם ברולה. טעים, אפילו טעים מאד, אבל לא קרם ברולה.

יחד עם כוס אחת של קוקטייל שאני לא זוכרת מה היה בו (כי לא אני שתיתי) וכוס אחת של משקה קוקוס-קנה-סוכר שאני תמיד לוקחת שם (טעים!!!), יצא חשבון של 484 ש"ח לא כולל טיפ.
את הטיפ ניתן לכלול בחיוב כרטיס האשראי, לטובת אלו מכם שתמיד נתקעים בלי מזומן, אפילו בשביל טיפ (כן, גם אני).

צפרה
יגאל אלון 96
תל אביב
03-6240044

4 תגובות:

odedee אמר/ה...

הקוקטייל היה דאקירי ג'ינג'ר, והוא היה טוב מאוד (38 ש"ח).

אולי כדאי לעשות ארוחה רק ממנות ראשונות בפעם הבאה. השאלה אם אפשר לשבוע מזה.

Sophie אמר/ה...

השאלה היא לא אם אפשר לשבוע מזה, אלא מפיתום הביקורת הזו נכנסה אתמול, כשידוע לי בוודאות אקזיסטנציאליסטית תהומית שעד היום בצהריים היא בכלל לא היתה קיימת.

beagle אמר/ה...

אני אוהבת ארוחות טאפאס.
אפשר לשבוע אם מזמינים מספיק... ;-)
אני בעד.

beagle אמר/ה...

לא כתבתי את זה, אבל כשיצאנו מהמסעדה, קפצה עלי מכונת זמן והתחננה שאקח אותה הביתה. לא יכולתי לעמוד בפני הפרצוף העצוב שלה.
מכונות זמן ללא בית זה מאד עצוב.